בחודש שעבר משפחתי ואני עברנו לדירה חדשה. הזמנו שירות הובלה, שמנהלו התחייב שהעובדים יתייצבו ב-7 בבוקר. כאשר הם באו רק לקראת 8:30 שאלנו לפשר האיחור והמנהל השני, הנוסף, השיב: "הייתה לנו בעיה קטנה בבוקר".
מתברר שלצורך ההובלה הם נסעו לתחנה המרכזית הישנה בת"א כדי לאסוף שני פועלים זרים, בנוסף לשני הפועלים הישראלים של חברת ההובלה עצמה. בהגיעם לתחנה קפצו על המשאית, לדבריהם, 70 עובדים זרים. ליתר דיוק: "איזה צחוקים היה כש-70 פועלים קפצו לנו למשאית. היינו צריכים להוריד אותם בכוח".
שני העובדים הזרים הנבחרים, אחד מסודן והשני מאריתריאה, קיבלו עבור חמש שעות עבודה מפרכת 100 שקל כל אחד. על אותה עבודה קיבלו הישראלים 250 שקל. כשביקשתי לתת לזרים תשר של 50 שקל לכל אחד, המנהל אמר לי: "תן לי ואני כבר אעביר להם". העדפתי לשלם להם ישירות. אין לי מושג אם הוא קיזז להם אחר-כך את התשר משכר העבודה.
במהלך העבודה ספגו העובדים הזרים זלזול בוטה מצד העובדים הישראלים - וללא ספק עבדו הרבה יותר קשה מהם. פעמים רבות הישראלים עסקו יותר במעין פיקוח והכוונה, בעוד שהעובדים הזרים סחבו את הארגזים. שמחתי כשהבנתי שהם לא מבינים עברית, כי אולי ככה נחסכה מהם חלק מההשפלה.
ומי הם שהביטו אל העובדים הזרים בבוז? תיאוריות רבות מתייחסות להיררכיה החברתית והאופן שבו כל קבוצה חלשה שנכנסת לחברה מסוימת, הופכת לנשלטת ע"י הקבוצה שמעליה; זאת שהייתה לא מכבר קבוצה חלשה ונחשלת. אותם מובילים, המתגוררים בפריפריה ושיש להניח שלא סיימו אתמול את הדוקטורט שלהם, היו אדוני הארץ למספר שעות. ומהגרי העבודה? הם מעדיפים, כנראה, לחיות מהיד לפה בדרום ת"א מאשר לחיות במצב כלכלי ו/או בטחוני קשה יותר במדינתם.
ניתן להתווכח האם מדינת ישראל צריכה או יכולה לפתוח את שעריה ולהוות מקלט מדיני עבור מאות אלפי אנשים, אך היעדר המדיניות הברורה ביחס למהגרי העבודה יוצרת מצב מחפיר ומסוכן: יחס מזלזל לעשרות אלפי עובדים במדינה; וגם, הידרדרות של רבים מהם לפשע.
הממשלה שסומכת ידיה על עמותות ואנשים טובי לב שמחלקים למהגרי העבודה שמיכות ומזון, היא אותה ממשלה שנותנת יד לבריונות כלפי עובדים אלה. היעדר אכיפת חוקי עבודה על המהגרים מכתיבה יחס כזה כלפיהם.
בדינמיקה של הממשלה, אלי ישי מצטייר כאיש הרע ומהצד השני - שרה נתניהו. הוא מבקש לגרשם בהתאם לחוק והיא, כפסיכולוגית, פונה ללבו ומבקשת למנוע גירוש ילדים. וביבי? קול דממה דקה. אותה יד שמגרשת, היא גם היד שחותמת על עוד אשרות עבודה באותה נשימה בכדי להעשיר עוד מתווכים ומקורבים לפוליטיקאים, שמרוויחים הון על הגב של המסכנים האלה.
נוכחות עובדים זרים נטולי זכויות פוגעת בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר בישראל. מעבר לכך שמרביתם גרים בדרום ת"א ובשכונות עוני אחרות ברחבי המדינה, הם עובדים בניקיון, גינון, מלונאות, מסעדנות ועוד. תחומים עם רמת שכר נמוכה ותנאי עבודה קשים גם ככה, וכעת הם הופכים לקשים הרבה יותר עבור הישראלים העניים ביותר.
הפיסיקאי פרופ' נתן אביעזר מאוניברסיטת בר-אילן הסביר פעם כי "המצווה הנזכרת מכולן בתורה אינה שבת או חגים או כשרות או כל מצווה אחרת המאפיינת אדם דתי, אלא אהבת הגר. הסיבה שהתורה מדגישה כל-כך הרבה פעמים את הצורך ליחס הולם ואפילו מיוחד לגר היא הנטייה של האדם להתנהג בדרך כלל להיפך. טבעי לא לאהוב את הגר, השׁונה, הנכרי, המדבר במבטא זר ואוכל מאכלים מוזרים, הלובש בגדים משונים, ולא גדל עמנו וחווה את חוויות הילדות שלנו. דווקא בגלל נטייה זו, התורה מדגישה שוב ושוב שעלינו להתגבר על היצר הרע ולנהוג כראוי בגר וגם בכל מי ששייך למעמד החלשים בחברה".
מישהו מקשיב?