גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גבולות החיסיון העיתונאי

האם החיסיון צריך לחול על המידע שמסר המקור וגם על המידע שהושג באמצעותו?

מאז פסק בית המשפט העליון בפרשת אילנה דיין וסרן ר', קיבלה מועצת העיתונות רוח גבית: לפתע קיבל תקנון האתיקה של המועצה עיגון נורמטיבי, כך שעיתונאים שיפעלו לפיו ייחשבו כמי שמקיימים "עיתונות אחראית", סטנדרט שעשוי להצילם מאחריות בגין לשון הרע. מצוידת במוטיבציה המחודשת, ניגשה המועצה לאתגר המשפטי הבא שלה: הרחבתה של "הלכת ציטרין" הוותיקה, שקיבעה בשנת 1986 את החיסיון העיתונאי היחסי הקיים בישראל בין עיתונאים למקורותיהם.

באותו פסק דין, שעליו מושתת חופש העיתונות בישראל, נקבע כי נוכח הצורך להגן על מקורות המידע של עיתונאי, קיים חיסיון על זהותו של מקור, ועיתונאי רשאי לסרב לגלות את מקור המידע שלו. החיסיון ההוא חל אך ורק על זהות המקור, ולא על תוכן המידע המועבר מהמקור לעיתונאי לצורך פרסומו.

דיון מעניין במשמעות החיסיון, יישומו הלכה למעשה והשלכותיו הנזיקיות האפשרית קיים לפני חודשים אחדים השופט אבי זמיר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתביעתה של עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ' נגד העיתונאי ברוך קרא. זמיר קבע כי הפרת החיסיון בידי העיתונאי עלולה להקים חבות בנזיקין, אף שבמקרה הנוכחי דחה את התביעה. ערעורה של גלאט-ברקוביץ' תלוי ועומד בעליון.

ההזדמנות נקרתה בידיה של מועצת במסגרת ערעור המדינה לבית המשפט העליון בפרשת מרים צחי, צלמת העיתון "מקור ראשון", שהתבקשה לחשוף תמונות שצילמה בעת התפרעות אנשי הימין בבסיס חטיבת אפרים בדצמבר 2011, שבה הותקף הסמח"ט. בית משפט השלום בירושלים הורה לה למסור למשטרה את כל הצילומים, כדי שישמש אותה במסגרת החקירה, ואולם המחוזי קיבל את הערעור וביטל את צו המצאת המסמכים. על כך עירערה המדינה לעליון, והדיון בערעור התקיים לפני שבועיים.

סוגיית גילוי המקורות במקרה זה היא כמעט אגבית - הצלמת טוענת כי הוזמנה לאירוע על-ידי אחד המצולמים, וחשיפת כלל הצילומים תביא לחשיפתו. לפיכך, החיסיון חל לפי השקפה זו גם על הצילומים, שהם המידע המצוי בידי העיתונאית.

לדעת מועצת העיתונות, זוהי הזדמנות ראויה עבור העליון להרחיב את הלכת ציטרין, בהתאם להתפתחויות בסוגיה זו בערכאות הנמוכות בשנים האחרונות.

"לעמדת מועצת העיתונות", כתבו לעליון עורכות הדין ארנה לין ויעל גרוסמן, "החיסיון העיתונאי חל גם על מידע שמסר המקור לעיתונאי ועל המידע שהעיתונאי השיג באמצעות המקור, אף אם זה לא נמסר ישירות לעיתונאי בידי המקור".

מים צוננים מהעליון

לדעת מועצת העיתונות, יש לשקול את הסרת החיסיון רק במקרים חריגים, כגון מניעת פשע חמור, מניעת עיוות דין חמור או מניעת נזק חמור וממשי לביטחון המדינה, וגם זאת - "רק לאחר ביצוע כל האיזונים ההכרחיים, שכן גם גילוי האמת באופן נקודתי באמצעות הסרת החיסיון העיתונאי, פוגע בערך וברציונל של גילוי האמת".

החיסיון איננו רק זכות, קובעת המועצה, הוא גם חובה - וחובות החיסיון המוטלות על העיתונאי מכוח תקנון האתיקה רחבות בהרבה מהחיסיון המצומצם יחסית המעוגן בהלכת ציטרין. לכן, "יש לצמצם את הפער בין המשפט לאתיקה ולהרחיב את ההגנה המשפטית על החיסיון העיתונאי".

לעמדת מועצת העיתונות, שהצטרפה לדיון בעליון במעמד ידיד בית המשפט, לפיה מדובר בתיק עקרוני וחשוב - הפרקליטות דווקא מסכימה. לדברי עו"ד נעמי גרנות מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, "בית המשפט המחוזי הרחיב את היקפו של החיסיון העיתונאי, מעבר להיקף שהותווה לו בפסיקתו של בית המשפט העליון".

אלא שלשיטת הפרקליטות, הרחבה זו תוביל ל"זרימה סלקטיבית של מידע, בהתאם לאינטרסים כאלה ואחרים של המקורות. הרחבה זו איננה משרת את חופש העיתונות ואת חתירתה לאמת, אלא להיפך".

הצדדים, המצפים להלכה חשובה מבית היוצר של העליון, עשויים להתאכזב. השופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ויצחק עמית הודיעו כי ינסו לקבל הכרעה בתיק, ככל האפשר מבלי לצלול לסוגיות העקרוניות.

"אנו מדברים על מקרה ברמה הכי נמוכה של החיסיון, והשאלה האם אנו חייבים להידרש לכל השאלות הגדולות", אמר בדיון השופט עמית. ועמיתו פוגלמן סיכם: "ברור לנו שאתם רוצים פסק דין שיקבע את כל גבולות החיסיון, אבל לא בטוח שנעשה את זה, אם אפשר להכריע את התיק בלי להיכנס לזה" (רע"פ 761/12).

האוזן של שפיצר

לא מעט גבות הורמו נוכח צעדו הראשון של השופט מיכאל שפיצר בתפקידו החדש כמנהל בתי המשפט - החלטתו למנות לעוזרת אישית שלו את עו"ד אביטל אוזן.

בשנים האחרונות שימשה אוזן עוזרת אישית לעו"ד יורי גיא-רון, שכיהן עד לפני כ-10 חודשים כראש לשכת עורכי הדין. מינויה של אוזן נתפס איפוא כהצלחה של מחנה הנשיאה בדימוס, דורית ביניש, שאליה גיא-רון נחשב מקורב במיוחד, לטעת מאחז בלב ההנהגה החדשה בהנהלת בתי המשפט.

מה היה דחוף לשפיצר לצאת בהצהרה כזו? תפקיד העוזר האישי למנהל בתי המשפט אינו נטול חשיבות, בהתחשב בעובדה שקודמה של אוזן בתפקיד, עו"ד ברק לייזר, מכהן כיום כיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט.

מתשובת דוברת בתי המשפט לפניית "גלובס" עולה כי בין שפיצר לאוזן לא הייתה היכרות קודמת משמעותית אלא "היכרות כללית" בלבד, והם לא עבדו יחד בעבר. בכל זאת החליט למנות אותה לתפקיד, המהווה משרת אמון - שמשמעותו שאוזן לא הייתה צריכה לעבור מכרז או מבדקי התאמה כלשהם.

הניסיון הנדרש

תמיהה נוספת מתעוררת נוכח הקריטריון היחיד הקיים ביחס לתפקיד: 5 שנות ותק בעיסוק רלוונטי לתפקיד עוזר אישי. אוזן אמנם פעלה כעוזרת אישית של ראש הלשכה, אבל לא בטוח שצברה את תקופת הזמן הנדרשת. גיא-רון, אחרי הכול, כיהן כראש הלשכה 4 שנים בלבד, וסיים כהונתו זו לפני קרוב לשנה.

אוזן עברה את בחינות ההסמכה שלה רק ב-2008, לפני פחות מ-4 שנים. האם גם היותה עוזרת אישית לראש לשכה לשעבר, או לכל עורך דין מן השורה, מסמיך אדם לתפקיד עוזר מנהל בתי המשפט?

"על אף שהגברת אוזן היא עורכת דין, אין חובה שאת התפקיד ימלא דווקא עורך דין", מסרה דוברת בתי המשפט. "אוזן היא בעלת הניסיון הנדרש לביצוע התפקיד".

חוזה ההעסקה של אוזן איננו מוגבל בזמן, אך מעצם טבעו של התפקיד כמשרת אמון, הוא כפוף למשך כהונתו של מנהל בתי המשפט, שהחל כעת בקדנציה של 4 שנים.

עו"ד אוזן - מדגישים בהנהלת בתי המשפט - אינה מנהלת איש, ואין איש מעובדיה של המערכת הכפוף להוראותיה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אורמת קופצת בכ-4%

ת"א 35 עולה ב-0.3% ות"א 90 יורד ב-0.1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת