בעידן האינטרנט והפיתוח הטכנולוגי המואץ, הולך ותופס משפט הקניין הרוחני תפקיד חשוב יותר ויותר בחברה. בניגוד לעורכי דין העוסקים בתחומים משפטיים "יציבים", כמו דיני נזיקין ודיני חוזים, עורכי הדין שעוסקים בקניין רוחני עומדים פעמים רבות בפני מצבים שבהם המשפט מתקשה "להשיג" את ההתפתחויות הטכנולוגיות ולתת להן מענה.
בשנים האחרונות צמחה מאוד בעולם הרחב וגם בישראל הפעילות המשפטית סביב סוגיות של קניין רוחני. אחד המשרדים הבולטים הפעילים בתחום זה בארץ הוא משרד עורכי הדין גילת-ברקת, מקבוצת ריינהולד כהן. השנה אף נבחר גילת, ברקת למשרד המוביל בישראל בתחום הקניין רוחני לשנת 2012 בטקס שערך המגזין הבינלאומי Managing Intellectual Property.
הבחירה צוינה באירוע מיוחד שערך המגזין בלונדון, בהשתתפות מאות נציגי המשרדים המובילים מ-40 מדינות בעולם, ביניהם - Baker & McKenzie, Clifford Chance ו-Jones Day . הבחירה בגילת, ברקת נעשתה באמצעות סקר שנערך בקרב אנשי מקצוע בתחום הקניין הרוחני בארץ ובעולם.
מעורבות בתיקים משמעותיים
לדברי עו"ד דוד גילת, שותף בכיר בפירמה, הבחירה במשרד נעשתה בזכות מעורבותו בתיקים משמעותיים בתחומים שונים של קניין רוחני, ביניהם: תיקי פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים, וכן בתחום האכיפה נגד זיופים.
גילת: "בשנה החולפת ניתנו בתחום הפטנטים מספר פסקי-דין עקרוניים שהמשרד ייצג בהם. בין היתר ייצגנו בהצלחה את חברת שחל בערעור על החלטת רשם הפטנטים, שהורה על רישום שמו של עובד לשעבר של החברה כממציא משותף בפטנט. במקרה אחר ייצגנו בתיק שבו נקבע כי עובד של משטרת ישראל לא ייחשב לבעלים של המצאה שהמציא, בין היתר בשל יחסי אמון בין העובד למעביד".
כמו כן, מעורבת הפירמה בתיקים פורצי-דרך בתחום ההגנה על ביוטכנולוגיה. גילת: "במהלך 2011 ייצגנו, למשל, את ארגון התעשיות הפרמצבטיות החדשניות (פארמה-ישראל) וכן את ארגון תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, בהליכי חקיקה לתיקון חוק הפטנטים, בפני ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
"בתחום סימני המסחר המשרד ייצג את תנובה בבית המשפט העליון בערעור על פסק-דין של המחוזי. האחרון סירב לתת צו מניעה נגד יצרן גבינות שעשה שימוש בלוגו "הבית", של תנובה, באריזה של גבינת עיזים לבנה למריחה, שנמכרה תחת השם 'מאוזנת'. בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי".
מה הן ההתפתחויות המשפטיות החשובות שאירעו בשנה החולפת בתחום הקניין הרוחני?
גילת: "ההתפתחות הבולטת בתחום הפטנטים בעולם היא הרפורמה בחוק הפטנטים האמריקני. בספטמבר 2011 אישר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, חוק חדש, America Invents Act, אשר עבר תהליך חקיקה ארוך ומהווה את הרפורמה המשמעותית ביותר לחוק הפטנטים האמריקני זה יובל. במסגרת הרפורמה, עברה שיטת הפטנטים בארה"ב משיטה שבה זכאי לפטנט הממציא אשר המציא את ההמצאה ראשון ("first to invent"), לשיטה שבה, בדומה לישראל, זכאי לפטנט מי שהגיש ראשון את בקשת הפטנט ("first to file")".
התפתחות חשובת בתת-תחום אחר, שעליה מצביע גילת נוגעת לפסיקה של בית-המשפט האירופי לצדק (European Court of Justice; ECJ) בעניין הכשירות לרישום כפטנט של תאי-גזע עובריים. "ה-ECJ קבע כי כל תא ממקור עוברי שיש לו יכולת להתפתח לייצור אנושי, לרבות ביצית מופרית, אינו כשיר לרישום כפטנט. ה-ECJ אף קבע בהחלטתו, שגם שימוש בתא כזה למטרות מחקר אינו כשיר כפטנט. בנוסף, נקבע בהחלטה שהמצאה לא תהיה כשירה כפטנט אם היא חייבה הרס מוקדם של עובר אדם או שימוש בעובר אדם כחומר מוצא. להחלטה עשויות להיות השלכות משמעותיות על המחקר בתחום תאי-הגזע והשקעות בתחום חשוב זה".
מפגש מרתק בין משפט לטכנולוגיה
ומה הן ההתפתחויות בישראל?
גילת: "אירוע משמעותי מאוד שקרה בישראל הוא פסיקת בית-המשפט העליון בסוגיה שהייתה שנויה במחלוקת שנים רבות, שהיא, האם אדם שביקש פטנט יכול למנוע מאחרים לנצל את המצאתו עוד בטרם אושר הפטנט. העליון פסק שלא ניתן יהיה לתבוע על-פי עילת עשיית עושר ולא במשפט במהלך תקופת הביניים, כאשר בקשות הפטנט תלויות ועומדות.
"התפתחות בולטת נוספת היא ההצעה לתיקון חוק הפטנטים, אשר בימים אלה קורמת עור וגידים. הצעת החוק מחייבת פרסום של בקשות פטנט לאחר הגשתן, כאשר החוק מאפשר לתבוע בדיעבד פיצוי לגבי התקופה שבה בקשת הפטנט נבחנת על-ידי משרד הפטנטים".
קיימת תחושה כי משפט הקניין הרוחני מפגר מאוד אחרי הטכנולוגיה והוא אינו מסוגל להתמודד ולייצר פתרונות לבעיות ולאתגרים שמציבים, למשל, רשת האינטרנט, אתרי שיתוף הקבצים, פייסבוק וכד'. מה דעתך על כך?
גילת: "המפגש בין המשפט לטכנולוגיה הוא מרתק, ובסופו של דבר אמור להוביל לאיזונים רצויים בין האפשרויות שמציעה לנו הטכנולוגיה לבין יכולת החברה להכילן. המשפט מעצם מהותו לעולם יפגר אחרי ההתקדמות הטכנולוגית, ולכן חשוב להפעיל מערכת משפט גמישה הרואה לנגד עיניה את החשיבות של פיתוח הקידמה החדשנות והיצירתיות, שזהו אינטרס ארוך טווח.
"זה היתרון שלנו - העיסוק בתחום זה של המשפט דורש מעורכי דין בצד ההבנה המשפטית גם הבנה טכנולוגית, אשר מסייעת למעשה לבית המשפט לפתח את המשפט".