חברה קפריסאית מבקשת ליהנות מפירות קידוחי הנפט והגז במימי ישראל. החברה הקפריסאית, ווסטרן בריז (Western Breeze) שבבעלות משקיעים אמריקנים, הגישה שלשום (א') תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד חברות מקבוצת טדי שגיא (פרנדום אחזקות ודאדן אחזקות), חברות מקבוצת בני שטיינמץ (נאממאקס אויל אנד גז, לשעבר סקורפיו חיפושי גז ונפט), נגד החברה והשותפות "הזדמנות ישראלית" ונגד החברה הנורבגית לחיפושי נפט AGR - המחזיקות ברישיונות חיפושי הנפט והגז, המכונים רישיונות פלאג'יק. זאת, בטענה כי לווסטרן בריז יש זכות לקבל תמלוגי-על בשיעור של 1% מכל נפט שיופק, יישמר וישווק בקשר עם הרישיונות של החברות, שמחפשות נפט בחופי ישראל.
אינטרס ציבורי
באמצעות עורכי הדין גיל אוריון וגבריאלה סטריהן ממשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', טוענת ווסטרן בריז כי הנתבעות רכשו את זכויות הבעלות ברישיונות חיפושי הנפט מחברת פלאג'יק (exploration (Pelagic האמריקנית, בכפוף לזכותה של ווסטרן בריז לתמלוגי-על. ואולם, לדבריה, כיום הנתבעות מתכחשות לכך, לא משתפות פעולה עם ווסטרן בריז ברישום זכויותיה ובכך נוהגות בחוסר תום-לב ובניגוד להסכמים עליהם חתמו.
בתביעתה מבקשת ווסטרן בריז מבית המשפט כי יצהיר כי היא הבעלים של תמלוגי-על בזכויות הנפט בשיעור של 1%, וכי יחייב את החברות הנתבעות לשתף עמה פעולה, לצורך רישום זכותה לתמלוגי-על בפנקס הנפט.
בנוסף מבקשת ווסטרן בריז מבית המשפט כי יורה לחברות הנתבעות ליידע כל גורם, שעמו הן מתקשרות בהסכם בקשר לזכויות הנפט, או במסגרת הנפקה לציבור בקשר לזכויות אלה, בדבר זכותה של ווסטרן בריז לתמלוגים.
תחילת הפרשה ב-1 במארס 2009, אז העניק משרד האנרגיה והמים לחברת פלאג'יק 6 רישיונות לקידוח נפט בחופי ישראל. לדברי החברה הקפריסאית, ב-17 באוגוסט 2010 היא התקשרה עם פלאג'יק בהסכם, במסגרתו העניקה לה פלאגי'ק, באופן בלתי חוזר, זכות לקבל תמלוגי-על מזכויות הנפט.
בהמשך מכרה פלאג'יק את זכויותיה ברישיונות, במישרין ובעקיפין, לנתבעות, כאשר לדברי ווסטרן בריז, המכירה נעשתה בכפוף לכך שזכותה בתמלוגים תישמר.
ווסטרן בריז מדגישה כי כל הנתבעות היו מודעות לזכויותיה, בעת שרכשו את הרישיונות מפלאגי'ק, ואף נתנו את הסכמתן לכך. לדבריה, פרנדום אחזקות, שבבעלות שגיא, אף רכשה מחצית מזכויות ווסטרן בריז לתמלוגי-על (יצוין כי שגיא, המחזיק באזרחות קפריסאית, מחזיק באי מרכז פעילות עבור חברת ההימורים באינטרנט פלייטק שבשליטתו ועבור חברות נוספות).
בתביעתה מציינת ווסטרן בריז כי ביטוי פומבי שייתן בית המשפט לכך שיש לה זכויות בתמלוגי הנפט אינו רק עניינה הפרטי, כי אם גם אינטרס ציבורי. לדבריה, "בפרסום פומבי שכזה יהיה כדי למנוע אי-הבנות והתקשרויות של צדדים שלישיים (דוגמת משקיעים או רוכשים פוטנציאליים) בהסכמים עם הנתבעות, בהתבסס על ההנחה המוטעית כי הזכויות הנמכרות להן נקיות מכל זכות צד שלישי".
בהמשך לטענותיה בדבר הצורך בפרסום פומבי של זכויותיה, מציינת ווסטרן בריז כי באחרונה היא גילתה כי חלק מהנתבעות שוקלות לגייס מימון ולבצע הנפקה לציבור. לדבריה, בעובדה זו יש כדי לתת משנה תוקף לרצונה של התובעת ברישום זכותה בפנקס הנפט.
"לאור התנהלותן חסרת תום-הלב של הנתבעות, ישנו חשש ממשי כי הן תתקשרנה עם צדדים שלישיים (או תצאנה בהנפקה לציבור), מבלי ליידע צדדים אלה בדבר זכותה של התובעת, באופן הצפוי לגרום נזקים כבדים הן לתובעת והן לצדדים שלישיים ולגרור התדיינויות משפטיות רבות ומיותרות", טוענת ווסטרן בריז.
המשא-ומתן נכשל
התובעת מציינת כי בחודשים האחרונים קיימו נציגיה פגישות עם נציגי הנתבעות כדי להסדיר את סוגיית הזכויות, אך הפגישות נכשלו. לדבריה, היא גם פנתה בעניין זה לד"ר עו"ד זאב הולנדר וביקשה את סיועו בהשגת הסכמתן של הנתבעות לרישום זכותה לתמלוגי-על, אך הולנדר הסביר כי הוא מנוע מלייצג את התובעת בעניין זה, הואיל והוא מעורב בייצוג AGR, אחת מהנתבעות.
משותפות פלאג'יק נמסר בתגובה כי "אנו דוחים את הטענות מכל וכל. מדובר בסחטנות לשמה". עוד נמסר מטעם הנתבעות כי הן יגישו את תגובתן לבית המשפט, כמקובל.
רקע: העסקאות שכופפו את המדינה
פרשת רישיונות פלאג'יק מסמלת נקודת שפל בתרבות של ספסרות-רישיונות, שאיימה להשתלט על ענף חיפושי הנפט והגז. מתווכים וספקולנטים גרפו מיליוני דולרים ממכירת זכויות בנכסי הציבור, בעוד המדינה עומדת בצד.
מדובר ב-6 רישיונות לחיפושי נפט וגז הנמצאים במרחק של כ-150 ק"מ מחופי ישראל מערבית למאגר "לוויתן". ב-2009 נמסרו הזכויות ברישיונות לידי חברת פלאג'יק האמריקנית, שלא עשתה בהם דבר.
בעקבות תגלית "לווייתן" הפכו הרישיונות לאטרקטיביים, בגלל ההנחה שמאגר הגז הענקי גולש לתוך שטחם.
בקיץ 2010 רכש איש עסקים מסתורי בשם פרנטיס טומלינסון את מניות חברת פלאג'יק, במטרה למכור אותם לכל המרבה במחיר. כמעט כל יזמי הגז הישראליים חיזרו אחרי טומלינסון, אך בסופו של דבר הייתה ידם של המיליארדרים, טדי שגיא ובני שטיינמץ, על העליונה. השניים רכשו את הזכויות ברישיונות בסוף 2010 בסכום בלתי ידוע ובאמצעות חברות אוף-שור.
שטיינמץ ושגיא קיבלו נתח של כ-40% מהזכויות כל אחד, ו-10% נוספים מוחזקים בידי "הזדמנות ישראלית", שותפות הנסחרת בבורסה, שהיא הגוף היחיד המחזיק ברשיונות שאינו חברה זרה. טומלינסון גרף, לדבריו, 5 מיליון דולר עמלת תיווך על העסקה.
משרד האנרגיה והמים התקבש לאשר את כל העסקאות הללו בחבילה אחת. במשך זמן רב התנגד הממונה על הנפט, יעקב מימרן, לאישור העסקאות, אך לבסוף התכופפה המדינה ואישרה אותן.