בשולי הסאגה הנלווית לחלוקת הדיבידנד האגרסיבית בחברת בזק , שבשליטת שאול אלוביץ', יוצאת קבוצה של מחזיקי אג"ח פרטיים המובילים את המאבק בחלוקה נגד חוות הדעת שקיבלה בזק מחברת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן, לצורך ביצוע הפחתת הון בדרך של חלוקת דיבידנד מיוחדת. "ברור לחלוטין שאם גיזה לא 'תספק את הסחורה' שבה מעוניין בעל השליטה, לא ישכרו את שירותיה", נכתב בפנייה לביהמ"ש שהגישו המתנגדים לחלוקת הדיבידנד.
עוה"ד אופיר נאור ושגית סולומון, המייצגים את מחזיקי האג"ח המתנגדים, הגישו היום התנגדות לחלוקת הדיבידנד לביהמ"ש הכלכלי בת"א, ומחר יתקיים באולמה של השופטת דניה קרת-מאיר דיון בנושא. מולם יתייצבו חברת בזק ואלוביץ', שהצטיידו בסוללה של עורכי דין מהשורה הראשונה וחוות דעות שתומכות בחלוקת הדיבידנד.
עוה"ד נאור וסולומון טוענים שהסתמכות על חברת גיזה הובילה בעבר לקריסה של חברות. שלוש דוגמאות בולטות שהם מציינים הן הערכת שווי בסך 3.5 מיליארד שקל חברת דלק נדל"ן, שבימים אלו נאבקת על חייה בין פירוק להסדר חוב; הערכת שווי ממארס 2009 לחברת אולימפיה שנקבה ב-274 מיליון שקל, כאשר בסוף 2011 החברה נכנסה לפירוק; וכן הערכת שווי לאנגל אירופה בגובה 678 מיליון שקל שניתנה בסוף 2008, ונראית היום הזויה לחלוטין לאחר שהחברה קרסה זמן קצר לאחר מכן.
"חלוקה אסורה"
פגמים נוספים שמציינים עוה"ד נאור וסולומון, הם שגיזה העניקה בעבר לאלוביץ' ייעוץ לרכישת השליטה בבזק; שהכנסותיה של פירמת הייעוץ מקבוצת אלוביץ' מהותיות; וכן כי ישנו קושי להסתמך על חוות דעת של מומחה תלוי לצורך חלוקת דיבידנד.
"אין מחלוקת בדבר תכלית חלוקת הדיבידנד - רצון להטיב עם בעל שליטה ממונף", כותבים עורכי הדין. בחודש שעבר הצטרף פרופ' ירון זליכה למתנגדים לחלוקת הדיבידנד בבזק, וכתב במסגרת חוות דעת בנושא כי "תשלום הדיבידנד אינו מקיים את מבחן יכולת הפירעון ומהווה חלוקה אסורה".
אלוביץ' הפך את בזק למכונת דיבידנדים. מאז השלים את רכישת השליטה בקבוצת התקשורת באפריל 2010 ועד היום, חילקה החברה דיבידנדים בהיקף של 6.9 מיליארד שקל. בחודש הבא אמורה בזק לחלק דיבידנד נוסף בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. לצד אלו, בינואר 2011 אישרה בזק חלוקת דיבידנד מיוחד (מעבר לרווחי החברה) בגובה של 3 מיליארד שקל ב-6 מנות.
