גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין זונות מאושרות. והן ימותו צעירות. אכפת לכם?

הן סובלות מדלקות במערכות השתן והרבייה, דלקות עור, נזק לרצפת האגן, וסיכון מוגבר לחלות בסרטן צוואר הרחם ■ 23% מהן הוכו עד כדי שבירת עצמות ■ 8% מהן חולות באיידס ■ האם יש דרך אמיתית לשפר את בריאותן?

מחקר שנערך בקנדה על-ידי הפסיכולוגית הקלינית מליסה פרלי, הראה כי הסיכוי של אישה העוסקת בזנות למות בגיל צעיר גבוה ב-40% מאשר של אישה שעוסקת בכל מקצוע אחר.

מדינת ישראל אינה מחזיקה נתונים רשמיים לגבי שיעורי התחלואה במחלות שונות אצל גברים ונשים בתעשיית הזנות, ולא על תוחלת החיים שלהם. החשש הוא שהנתונים הללו יתרמו לסטראוטיפיזציה של העובדים בתעשייה זו, ולפגיעה נוספת בהם. אולם לא סביר שדווקא בישראל, אחת מבירות הסחר בנשים העולמיות, המצב טוב יותר מאשר בחו"ל.

מיסוד לא יעזור

הדיון הציבורי בנושא המיסוד או הקרימינליזציה של הזנות, מתמקד בדרך-כלל בהתייחסות לפן הרגשי של הזנות ובחופש הבחירה ומגבלותיו. תדיר עולות השאלות האם אכן יש חופש בחירה לרוב המועסקים בתעשיית מין, האם חופש הבחירה אמיתי, כיצד בכלל ניתן להגדיר חופש בחירה אמיתי, ואילו אמצעים ניתן לנקוט כדי להבטיח שכל המועסקים בתעשיית הזנות יהיו כאלה הבוחרים בכך.

אולם, נראה כי גם בזנות ה"אידיאלית" לכאורה, ובוודאי בזנות כפי שהיא מתבצעת בפועל, נגרמות בעיות בריאות שהן מעל ומעבר לכל מקצוע אחר.

האם בעיות הבריאות הן חלק בלתי נפרד מן הזנות, או תוצר לוואי של הקרימינליזציה שלה? רבים מן התומכים בלגליזציה של הזנות מדברים על זנות "נקיה" ו"הגיינית" כפתרון לבעיות הבריאות של העובדות.

עידית הראל שמש, דוברת מכון תודעה: "הגישה הגורסת כי אם נבצע בדיקות תקופתיות לאיתור מחלות מין אצל העובדות בתעשיית המין נפתור את הבעיה, מקוממת. בדיקה כזו היא 'שירות' שניתן ללקוח כדי שידע לאן הוא יכול לחדור בלי חשש, אך לא הגנו כהוא זה על הנשים. הרי לא מחייבים ולא ניתן לוגיסטית לחייב גם את הלקוחות לעשות בדיקה. אז לא עשינו בזה כלום. אותה אישה שעברה את הבדיקה עלולה מיד להידבק מחדש.

"גישה זו מציגה את הזונה כמלוכלכת ואת הלקוח כבריא, בעוד אנחנו ידועים שההיפך הוא הנכון. הלקוחות, שאינם נוהגים להיבדק, הם שמעבירים את מחלות המין מאישה לאישה. הם אלה שמעבירים את המחלות אחר-כך גם לנשים שאינן עובדות בשירותי המין. לא בוער לי לדאוג ללקוחות כי להם יש זכות בחירה, בעוד רוב הנשים מגיעות לתחום הזה מחוסר ברירה".

פרלי מציינת במחקריה כי בסופו של דבר בדיקות כאלו אינן יכולות לעזור לא לנשים ולא ללקוחות. וגרינפטר גולד מוסיפה כי: "אם אישה מקבלת 10-20 לקוחות ביום, שזה הממוצע, שום בדיקה לא יכולה לעזור לה. היום היא יכולה להיבדק ולגלות שהיא נקייה, ובשבוע הבא היא כבר תבוא במגע עם עשרות לקוחות נוספים. הלקוחות לא אוהבים להקפיד על אמצעי ההגנה, ואפילו מעבירים באינטרנט בינם לבינם מידע היכן ניתן לקבל שירותי מין ללא קונדום. לעתים קרובות זונה תיתקל בלקוח שידרוש ממנה מין ללא הגנה, ולא תמיד היא במצב שמאפשר לה לסרב".

הראל שמש: "כל שקל שיש למדינה להשקיע במיסוד של הזנות, היא צריכה להשקיע בלנסות להוציא אותן משם".

אין זונות מאושרות

כאמור, מחלות המין אינן הבעיה היחידה. הראל שמש: "הגוף צריך לקבל אל תוך הנרתיק, פי הטבעת והגרון איברי מין או חפצים בצורה קשה ואגרסיבית. החדירה חזקה כי זו חלק מהפנטזיה. יש גם צביטות ומכות - הגוף שלהן נגמר. אותה אישה צריכה לאפשר את החדירה, ולכן היא מורחת כל מיני חומרי סיכה ומגיעה אלינו עם זיהומים ודלקות באיבר המין. זה יכול להגיע לזיהום בכל הרחם, ומישהי שהכרתי כבר הגיעה עד כריתת רחם.

"כדי לבצע את המין האוראלי הן לומדות לנטרל את רפלקס ההקאה בעזרת צינורות ומלפפונים ומה לא, וזה פוגע אחר-כך ברפלקסים הטבעיים בהתמודדות עם מחלה. בגלל המצב הנפשי שלהן וההתמכרויות, מערכת החיסון לא מתפקדת והן נוטות להידבקות מהלקוחות במגוון מחלות. הן חוות הפלות כל הזמן, ולא בדיוק מחכות להחלים כדי לחזור לרחוב או לדירה. נמצאות במצב של הריון מתקדם ועדיין מקבלות לקוחות".

האם הנשים הללו יכולות לקבל פחות לקוחות ובכך לשפר את בריאותם? יש טענה כאילו בזנות ממוסדת או "יוקרתית" יותר, המחיר היקר מאפשר להן להתפרנס היטב ממספר קטן של לקוחות.

הראל שמש: "זו טעות נפוצה. שמעתי את המיתוס הזה על 'זונת הצמרת' שמקבלת מעט לקוחות ומכתיבה את התנאים. זה לא מה שאנחנו רואים בפועל. אנחנו רואים כי ככל שהמחיר גבוה יותר, הזנות קשה יותר, כי את המחיר משלמים על 'אקסטרות' - פנטזיות אלימות, ביזאר, קשירות, אורגיות או החדרת חפצים".

האם נתוני האלימות הם כורח המציאות?

הראל שמש: "גם זו חלק מן הפנטזיה, לפחות של חלק מן הלקוחות. העובדה היא שזה קיים בשטח, ולמיטב היכרותי זה קיים אצל כל הנשים בתעשיית הזנות".

כמה נפוצה זנות בכורח, הכוללת חטיפה וכליאה?

גרינפטר גולד: "ישנם מקרים בארץ של חטיפה וכליאה, בעיקר של צעירות מאוד או של תיירות".

אסתר עילם, מחלוצת הפמיניסטיות בישראל, שהקימה את ארגון "אנחנו שוות" המציע אלטרנטיבה לנשים במעגל הזנות, מוסיפה: "הנשים בסחר הן בעמדה הבעייתית ביותר. כדי לאלף אותן אונסים אותן באופן תדיר. הן נשים נאנסות, שוב ושוב. לעתים קרובות ממכרים אותן לסמים, ואז הן לא שמות לב אם הן כן או לא מוגנות מפני מחלות מין. דווקא הנשים שעובדות ברחוב נהנות מאוטונומיה מסוימת. בהחלט אי-אפשר להאשים אותן שהן לא מנסות להגן על עצמן. לא תמיד זה אפשרי".

נראה כי הזונות המאושרות הן מיעוט שאינו מצליח לספק את מלוא הביקוש, אם בכלל הן קיימות. הראל שמש: "אולי קיימת אחת כזו: אותה זונה שמעולם לא נתקלה בברוטליות ובאלימות, שמקבלת מעט לקוחות והכל בתנאים שלה, ונהנית מהמצב ולא רוצה להפסיק. אני אישית לא פגשתי אותה מעולם. גם לאה לא פגשה אותה. גם בארגון 'סלעית', שפועל להוציא נשים ממעגל הזנות, לא נתקלו בה. כן, יש נשים שעוסקות בזנות ושורדות ומציגות פנים של 'ככה זה' ו'יהיה בסדר', אבל גם הן מודעות לכך שהן סובלות נזקים עצומים, גם פיזיים וגם נפשיים".

עילם: "אמנם אני כפמיניסטית רדיקלית מאמינה כי זנות מטיבה זן של אלימות נגד נשים ולא צריכה להתקיים בכלל, אבל אני מבינה שזה לא מצב שאני יכולה כרגע לשנות מן היסוד. אני כן רואה שבמכונים המצב הוא כנראה הגרוע ביותר, ואילו נשים שעובדות באופן פרטי מצבן יכול להיות מעט פחות גרוע".

האם המצב שונה אצל גברים העוסקים בזנות?

הראל שמש: "המצב לא שונה אלא אפילו קשה יותר. החדירה האנאלית, כשהיא ברוטלית, פוצעת וגורמת לקרעים ולשטפי דם פנימיים וחיצוניים ולזיהומים, אפילו יותר מן החדירה הנרתיקית. קיבלנו פנייה מנער שהיה יושב אחרי כל משמרת באמבטיה של יוד כדי לחטא את המקום. לעתים קרובות הם ייקחו סם כמו פופרז כדי להרפות את השרירים סביב פי הטבעת. לסם זה סיכונים כמו חנק ושבץ, והוא מסוכן במיוחד בשימוש משולב עם ויאגרה.

"רבים מן הנערים הללו מגיעים לזנות כי הם בורחים מחברות שלא מקבלות אותם כהומוסקסואלים, ואז הם נקלעים למצוקה כספית וזו הדרך היחידה שלהם לשרוד. כמו-כן יש סחר בנערים, מתוך ישראל לשטחים ומן השטחים לישראל".

"הרופאים לא מודעים"

"בתל אביב פועלת מרפאת לוינסקי, שהוקמה כדי לעזור לנשים בתעשיית המין אך מעניקה שירותי בריאות בקהילה ובדיקות למחלות מין לכל אחד באזור ללא תשלום, המאפשרת טיפול ובדיקה באופן אנונימי ולא שיפוטי. לדברי המרואיינות, למרפאה השפעה מהותית על נכונות הנשים להיבדק לגבי מחלות מין ולקבל שירותי בריאות באופן כללי. "חבל שאין לוינסקי בכל עיר בארץ", אומרת גרינפטר גולד.

עילם מסבירה כי הנשים העוסקות בשירותי הזנות לעתים קרובות אינן פונות לטיפול רפואי בגלל הסטיגמה החברתית וחוסר הרצון להתמודד עם הרשויות, ובגלל הזנחת הגוף שהיא חלק מן ההתכחשות שלהן לגוף. "הן רשומות אצל הרשויות כעקרות בית וחיות חיים כפולים, והן משתדלות להגיע לחשיפה מינימלית למערכות השלטוניות, כולל מערכות הבריאות. לכן, הן אינן עוברות בדיקות תקופתיות, לא מקבלות חיסונים, ואינן מטפלות בבעיות כרוניות כגון בעיות שיניים. בעיניי, הגורם המכריע ביותר מבחינה של בריאות זה בעצם התלות בין שמים וארץ מבחינת הסטטוס החברתי. אני מכירה אישה שהייתה בתעשייה מגיל 12 ובגיל 50 נפטרה מסרטן, אך ורק משום שלא הייתה לה נגישות לשירותי בריאות".

גרינפטר גולד: "ליוויתי נשים מתעשיית המין לניתוחים בבתי חולים, והבנו שכשהן מגיעות לבית החולים, גם עם בעיה בריאותית קשה, בית החולים לא ינסה להפנות אותם לשירותי רווחה או לעבודה סוציאלית".

זאת, לעומת הנהוג כאשר יש חשד לאלימות במשפחה נגד נשים או ילדים. "הרופאים מאמינים שצריך לטפל בזונות רק בפן הפיזי, ולאפשר להן לחזור במהירות האפשרית לעבודה", מוסיפה גרינפטר גולד. "הם חושבים שזה מה שהאישה הזו רוצה, וגם לא באמת אכפת להם. יש המון חוסר מודעות.

"משרד הרווחה וביטוח לאומי היו צריכים לעשות יותר, גם משום שבסופו של דבר הבעיות הללו חוזרות אליהם. הנשים הללו הן לעתים קרובות מכורות לסמים או מתחילות לסבול ממחלות נפש פוסט-טראומטיות או נכות. אישה שיולדת בתוך מעגל הזנות סוחבת אחריה שובל של נתמכים. היא לא תמיד ערוכה לטפל בילדים כמו שצריך. לעתים בעיות הבריאות גורמות לפגיעה פיזית בילודים.

"ב-2007 אושרה תוכנית לתמיכה בנשים בזנות. מרפאת לוינסקי קיבלה עוד מימון, משרד החינוך קיבל מימון לתוכניות הסברה, נעשית עבודה טובה יותר עם נשים ועם קטינים. אבל זה רחוק מלהספיק לגבי הנשים, ולגברים אין כלום, ולטראנסיות אין כלום".

קונדום אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע של עור בעור

והנה המצב בחו"ל: מחקר שנערך במיניאפוליס, ארה"ב, הראה כי במשך שישה החודשים שקדמו למחקר, כמחצית מהנשים הותקפו פיזית על-ידי לקוח. שליש מהנשים סבלו מהתקפה פיזית כמה פעמים במשך התקופה, ואצל 23% התקיפה הייתה כה חזקה, עד שנשברו עצמות. שתיים מתוך 68 מרואיינות, איבדו את ההכרה בגלל תקיפה אלימה.

במחקר אחר שנערך באורגון, ארה"ב, נמצא כי 78% מהזונות נאנסו על-ידי לקוח. כלומר, בוצע בהן מעשה מיני ללא הסכמתן, וזאת מעבר ל"הסכמה" שנבעה ממניפולציות ואיומים שונים על-ידי סרסור. מספר מקרי האונס הממוצע היה כ-49 בשנה. 27% עברו התקפה שלאחריה נותר בהן נזק גופני בלתי-הפיך.

כמעט כל הזונות במחקר במיניאפוליס סבלו מהתמכרות, בדרך-כלל לקוקאין או אלכוהול. 46% מהן ניסו פעם להתאבד.

גם כשהעבודה מתנהלת באופן שגרתי, ללא אונס ותקיפות אלימות, סובלות הזונות מפגיעות בריאותיות שונות, כמו דלקות בדרכי השתן ודרכי המין וממחלות מין שונות. קונדומים אמורים להגן על הזונות ממחלות המין, אך גם קונדום ייכשל בדרך-כלל אחת לכמה מאות חדירות, ואילו נשים בתעשיית המין מקבלות מאות עד אלפי לקוחות בשנה. ישנן מחלות המועברות במגע של עור בעור, והקונדום אינו מגן מפניהן. בין אלו ניתן למנות מחלות קשות כמו הרפס גניטלי, סיפיליס ופפילומה, אשר יכולה להוביל לסרטן צוואר הרחם. כמו-כן, מין אוראלי מבוצע בדרך-כלל ללא קונדום ומחלות רבות מועברות גם כך.

"תסמונת האגן הדואב" הוא השם המכובס לכאבים בנרתיק הנובעים מהפגיעה המכנית של חדירות מרובות ומהירות, כולל חדירות המבוצעות כשאישה אינה במצב פיזי או נפשי מתאים. "הנשים משתמשות לשם כך בנוזלי סיכה שונים, שחלקם לא בריאים בשימוש לאורך זמן", אומרת לאה גרינפטר גולד, שיזמה את "מכון תודעה לחקר תופעות הזנות והסחר נשים" והעלאת המודעות אליהן. "ויש פגיעה רצינית בריריות הנרתיק, כמו גם בריריות הפה".

מהנשים שרואיינו במחקר שנערך במיניאפוליס, כשני-שלישים דיווחו על מעל שני הריונות לא מתוכננים.

אם אישה בתעשיית המין נכנסת להריון לא רצוי, איך היא בדרך-כלל תטפל בזה?

גרינפטר גולד: "איך היא תטפל בזה? הסרסור שלה יטפל בזה - במכות לבטן. הגיעה אליי נערה שעברה 'טיפול' כזה, היא הובאה לארץ בגיל 14 וכבר בגיל 15 עברה הפלה אלימה כזו. ברור שנעשה נזק משמעותי למערכת הרבייה שלה".

איך היא הגיעה לעסוק בזנות בגיל כזה?

"אבא שלה מכר אותה. אגב, זה קורה לפעמים גם במשפחות ישראליות. מעט, אבל זה קיים".

"אלוהים, שמור עלינו - אנחנו זקוקות לך"

"הצד המואר של הירח" הוא ספרה של אנה, אישה צעירה שהתפרנסה מזנות במשך כשנתיים. הספר התפרסם בהוצאת רסלינג ובתמיכת מכון תודעה. "היום אנה עובדת במשרה רגילה, שאין קשר בינה לבין שירותי מין והיא נחשבת סיפור הצלחה", אומרת גרינפטר גולד, "אך רק כמחצית מן הנשים שמגיעות למכון תודעה או לעמותת סלעית במטרה מוצהרת לצאת ממעגל הזנות, אכן מצליחות בכך".

אנה מספרת את סיפורה בלשון אופטימית וכמעט נטולת האשמות כלפי החברה או תחושת קורבנות. יחד עם זאת, היא מספרת בגילוי לב רב על הבעיות הבריאותיות מהן היא סובלת או חוששת לסבול.

"היום קפצתי לבקר חברה שעובדת באותה דירת אירוח... היא התאשפזה בעקבות דימומים וזיהום ברחם ובאגן... הרגשתי את הבושה שלה על כך שהייתה חולה בתקופה האחרונה ולא עבדה הרבה. הייתי יכולה להיות היא, שמאושפזת עכשיו עם דימומים בגלל חיידק שחטפה. רוב הזיהומים אצל נשים הם פנימיים ולא רואים אותם. זה יכול לקרות לכל אישה עובדת, אפילו זו שמקפידה הכי הרבה על היגיינה ואמצעי מניעה. אלוהים, אמרתי בלבי, שמור עלינו הבנות העובדות - אנחנו זקוקות לך".

כמו אחרי מלחמה

החשש למחלה שתחסל את הפוריות שלה היא אחד הגורמים שהובילו את אנה לוותר בסופו של דבר על העיסוק בזנות, כך היא מספרת: "הבנתי את העובדה שאולי אני הורסת את סיכויי להרות יום אחד... כמה אני חשופה להידבקויות במחלות שעלולות לעקר אותי, ואף לגרום לי לסרטן. כמה אני מסכנת את עתידי בשביל כסף שיהיה לי היום".

אלימות אינה מוזכרת, או רק באופן מרומז. "אני לא מוכנה לקבל לקוחות שאוחזים בי בברוטליות או מתעקשים שוב ושוב על כל מיני סטיות שסירבתי לבצע", היא מספרת, אבל למרות זאת: "תמיד בסיום משמרת אני מגלה עוד סימן כחול של אחיזה בירכיי או ברגליי, כאבי גב מכל הקפיצות והמעיכות של גברים על גופי, ואני מרגישה כמו אחרי מלחמה".

אנה מספרת כי היא איננה מסכימה לקיום יחסי מין ללא קונדום, ואינה מזכירה מקרים של לקוחות שהתנגדו לכך, אך מספרת כי לא כל הנשים בתעשייה מקפידות על כך. כמו-כן, היא מציינת כי מעת לעת היא לוקה בדלקות שמועברות למרות הקונדום.

היא נעתרת ליחסי מין אוראליים ללא קונדום, רק אם איבר המין של הלקוח נראה נקי. היא מודעת לכך שלא כל המחלות ניכרות על האיבר, אך היא יודעת כי זונה שלא תסכים למין אוראלי לא מוגן, לא תגיע רחוק בתחום. "כך שהבחירה החופשית שלי כפועלת בתעשיית המין מבחינת מה לעשות במיטה עם לקוחות, היא לא לגמרי חופשית".

בתקופת עבודתה אנה נבדקה באופן קבוע במרפאת לוינסקי, אך היא אינה מאמינה כי בדיקות תדירות של הזונות לאיתור מחלות מין הן הפתרון לסיכוני הבריאות: "הרעיון נשמע לי בתחילה חכם, אבל מה הטעם בפיקוח בריאותי אם הנבדקות הן רק הזונות? מדוע לעזאזל לא מחייבים את הלקוחות להיבדק בבדיקה תקופתית? מדוע אפילו במדינות בהן הזנות חוקית, הבדיקות חלות רק על עובדות תעשיית המין? האם אין תופעה זו ממקמת שוב את עובדות התעשייה במקום חלש ולא שוויוני ביחס ללקוחות, ולמעשה מסכנת אותן בהידבקות?"

עוד כתבות

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

הבורסות באירופה עולות; פלנטיר צוללת ב-15% במסחר המוקדם בוול סטריט


מדד פוטסי עולה ב-1% ● לאחר 10 ימים של עליות, הנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

פתיחה ירוקה בתל אביב; מדד הבנקים עולה ב-1.7%, אודיוקודס צוללת ב-10%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.8% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"