מינויו של ד"ר ג'ים יונג קים לנשיא הבנק העולמי הוא מינוי מפתיע. הבנק העולמי נמצא כיום בנקודת השפל בתולדותיו.
המדינות הגדולות בעולם המתפתח, דוגמת סין, הודו וברזיל, הפכו בעצמן למעצמות כלכליות מובילות והן לוות בעיקר מהשוק הפרטי, כך שהן אינן זקוקות עוד להלוואות מהבנק העולמי; בכירים בבנק עזבו לתפקידים מובילים בארצות העולם המתפתח, ויצרו סביבם קבוצות של כלכלנים מנוסים; והבנק איבד רבים מהמוחות המבריקים שהיו לו. בעבר אקדמאים מובילים, דוגמת סטנלי פישר, ג'וזף סטיגליץ, ומיכאל ברונו המנוח, היו הכלכלנים הראשיים של הבנק. היום הבנק משווע למנהיגות אינטלקטואלית.
אולם דווקא בנקודה זו ישנה הזדמנות למנהיגות אמיצה, כזו שתחזיר לבנק את הבכורה בחשיבה כלכלית לגבי מדיניות פיתוח בת קיימא ברחבי העולם המתפתח, ובמקביל תמקד את פועלו בעזרה למדינות הנחשלות ביותר, בעיקר באפריקה.
ההפתעה הייתה מוחלטת
הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית נוסדו לאחר מלחמת העולם השנייה. הבנק העולמי נועד לממן פרויקטים לשיקום אירופה לאחר המלחמה, וקרן המטבע נועדה למתן הלוואות קצרות מועד, לייצוב שערי חליפין במשטר של שערי חליפין קבועים. אירופה השתקמה במהירות והבנק העולמי שינה את ייעודו, והפך לגוף המרכזי למימון פרויקטים בעולם המתפתח. בשנות ה-80 החל הבנק לממן גם הלוואות מאקרו לשינוי מבני.
כבר אז עלתה שאלה לגבי הצורך בקיומם של שני ארגונים נפרדים, אך היה ברור לכולם שאיחוד שני המוסדות לא יקרה, לא רק משום השוני בגישות בין הבנק העולמי לקרן המטבע בעניין מדיניות פיתוח כלכלי וצדק חברתי, אלא בעיקר מסיבות פוליטיות, שלפיהן נשיא הבנק העולמי תמיד היה אמריקני, וראש קרן המטבע אירופי.
לפני שבועות מספר ביקרתי בוושינגטון. יום לפני הצהרת הנשיא אובמה לגבי מועמדה של ארה"ב, נפגשנו קבוצה של בכירי הבנק בעבר ודנו במועמדים אמריקנים פוטנציאליים. איש מאתנו לא העלה את שמו של ד"ר קים. כשהנשיא אובמה הכריז על המועמד, ההפתעה הייתה מוחלטת. ד"ר קים הוא רופא ואנתרופולוג, שפעל יחד עם ביל גייטס וביל קלינטון במסגרת ארגון הבריאות העולמי, במאבק במחלת האיידס באפריקה. כיום הוא נשיא הקולג' של דארת'מות.
היה זה מהלך פוליטי מבריק של הנשיא אובמה. רשימת המועמדים האמריקנים שפורסמה לא הייתה מרשימה במיוחד, לאחר שהילרי קלינטון סירבה לקבל את התפקיד.
התנגדות מאסיבית של מדינות מזרח אסיה, דרום אמריקה ואפריקה היו עלולות למנוע את מינויו של המועמד האמריקני, דבר שהיה פוגע במעמדו של אובמה בתוך ארה"ב, במיוחד לקראת הבחירות בנובמבר. לעומת זאת, מועמד אמריקני יליד קוריאה הביא אוטומטית לתמיכה של ארצות מזרח אסיה, מה שהבטיח את בחירתו של ד"ר קים.
נגוזי אוקונג'י-איוולה, שרת האוצר של ניגריה, לשעבר בכירה בבנק העולמי, הייתה מועמדת ראויה לתפקיד, וגם זכתה לתמיכתם הפומבית של 36 מבכירי הבנק העולמי בעבר. זו הפעם הראשונה שבה רוב הכוח האינטלקטואלי שעומד מאחורי הבנק העולמי מערער על ההגמוניה של ארה"ב ואירופה בתהליך הבחירה לנשיאות הבנק. ייתכן שזו גם הפעם האחרונה שנשיא הבנק העולמי ייבחר בצורה זו, היות שמשקלן של המעצמות הכלכליות העולות מתחזק על חשבון אירופה וארה"ב. תהליך זה קורה במקביל גם לגבי קרן המטבע הבינלאומית.
בפני ד"ר קים ניצב אתגר אדיר. ראשית כול, מוטלת עליו המשימה לבחור כלכלן ראשי חדש לבנק, שיידע לבנות סביבו קבוצה מרשימה שתוביל את השיח בנושא פיתוח כלכלי צודק בעולם כה מורכב.
מי שמשמש היום בתפקיד, ג'סטין לין, עוזב בקרוב לתפקיד בכיר בסין. במקביל, הבנק חייב להוביל לא רק בנושא הבריאות באפריקה, אלא גם לפעול בנחישות להגברת התעסוקה והצמיחה במדינות החלשות ביותר. הצלחתו או כישלונו יכריעו בשאלה ההיסטורית אם הבנק העולמי סיים את תפקידו, או שיצליח להתעורר ולהפוך להיות גורם מוביל בכלכלה העולמית מחדש.
הכותב הוא ח"כ ממפלגת העבודה ולשעבר כלכלן בכיר בבנק העולמי ויו"ר ועדת הכספים