רועי לחמנוביץ', דוברו לשעבר של שר הפנים אלי ישי, נחשב תמיד למומחה בכיבוי שריפות. כמה אירוני הוא שדווקא מבחנו הגדול ביותר בתפקיד, היה באותו ערב חנוכה מר של אסון השריפה בכרמל. כשהמדינה כולה התקשתה לעכל את ממדי הטרגדיה, לחמנוביץ' ידע מיד שמדובר במשבר תקשורתי מן הסוג הגדול, האימתני, המאיים על מעמדו של נושא משרה בכירה. מה שבער בו באותו הרגע, היה הצורך להציל את הבוס. הדחף היה ביורוקרטי: לאסוף ניירת. ראיות. מסמכים סרוקים.
לחמנוביץ', הדובר החרוץ והמנוסה של השר, ליווה אותו כ-9 שנים רצופות וראה לאן נושבת הרוח. אם תרצו, הוא פעל עוד לפני שכוחות הכיבוי שבאחריותו של השר השתלטו על האש.
"שלחנו מיד ראש מטה ומזכירה ללשכה בירושלים", מספר לחמנוביץ' ל"פירמה", "והורינו להם להוציא את כל התכתובת שניהל שר הפנים בעניין שירותי הכיבוי מרגע כניסתו למשרד. כשבועיים מיום כניסתו לממשלה, ישי כתב מכתב לראש הממשלה שיקרה אסון, ואם יקרה אסון לא יהיה איך להתמודד איתו. הוא השווה את המצב של הכבאיות לקורקינט. איתרנו כ-50 מסמכים, פרוטוקולים של ישיבות, מכתבים, תשובות, זימונים. בכולם תואר המצב. המזכירה סרקה את כל המסמכים ואני העברתי לכל קובעי הדעה בישראל. אביב לביא ישב בתוכנית הבוקר ואמר 'תראו כמה מסמכים שלח הדובר של אלי ישי'".
- והמסמכים עזרו לישי? נדמה שלא הצלחתם לשכנע את הציבור שהשר עשה מספיק.
"נכון, זו בעיה, כי הנחת המוצא היא שמדובר באירוע שמתרחש במשמרתו של שר הפנים, והחשיבה המיידית הייתה שיאשימו אותו. היינו צריכים להראות שהוא פעל מתוך ניסיון לשנות את המצב הקיים. אבל היה ברור שיחפשו אותו כאשם".
"ישי אמר את האמת, והיה יעד למתקפה"
לחמנוביץ' זוכר לפרטי פרטים את קורות 2 בדצמבר 2010. הוא היה עם שר הפנים בסיור בדרום הארץ, כשבמהלך שעות הבוקר המאוחרות, כשהם יושבים סביב שולחן ישיבות, החלו להישמע צפצופים מהמכשירים הסלולריים של כולם.
"חלקנו מחוברים לארגוני ההצלה, וכולם סביב השולחן התחילו לקבל הודעות. הבנו שיש בלגן", הוא מספר. הסיור הופסק והשיירה מיהרה לירושלים. בדרך, ישי התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנציב כבאות והצלה שמעון רומח.
לדברי לחמנוביץ', ישי ביקש לעלות לשטח, ונאמר לו שעדיף לו שידחה את הגעתו לשם. לדבריו, ראש הממשלה התייעץ עם ישי אילו אמצעים לנקוט. "הוא העלה את הרעיון של סיוע מקפריסין ויוון. לרומח הוא אמר שהוא מבקש לבטל חופשות, שכולם יחזרו, שיביאו את האנשים ויסיעו את כולם לשם".
השיירה נסעה ישירות למשרד הפנים והשר פתח בסדרת התייעצויות. זה היה ערב נר ראשון של חנוכה, ולדברי הדובר לשעבר, רק אחרי שהשר קיבל אישור לנסוע לאזור האסון, הוא נסע לביתו לבלות את החג עם משפחתו. לחמנוביץ' נסע לבית חמיו בראשון-לציון, כדי להדליק שם נרות.
ואז התחילו להגיע הטלפונים, דווקא מעיתונאים בתחום הכלכלי, לא כאלה שלחמנוביץ', כדובר ותיק, רגיל להיות עמם בקשר רצוף. העיתונאים, חמושים במידע תקציבי, הציגו בפניו נתונים מספריים, וללחמנוביץ' היה ברור שמישהו הספיק לתדרך אותם היכן לחפש את האשם.
"לקחתי את הטלפון, אמרתי לבן שלי, 'אבא חייב לחזור לעבודה', הדלקתי איתו נרות בזריזות והתקשרתי אליו (לישי) ואמרתי לו, 'יש קולות מכל מיני עיתונאי כלכלה, והם אומרים שהועברו אלינו כספים לכיבוי שריפות ושלא עשינו כלום. מתדרכים נגדנו'. ישי סירב להאמין לי בשנייה הראשונה ואמר 'אף אחד לא יגיד דברים כאלה כשהכול עוד בוער ולא ברור כמה הרוגים יש'. אמרתי לו, 'בוא נראה אם יגיע עוד טלפון'. בטלפון השני, מכלי תקשורת אחר, כבר הבנתי את המצב. התקשרתי שוב לישי ואמרתי לו 'תן לי אישור להתחיל לעבוד'".
הם קבעו להיפגש במנחת הכנסת, עלו על מסוק וטסו לכיוון חיפה. "המראה בשטח היה מזעזע. הייתה תחושה קשה ביותר. אתה נושם ריח שרוף ופיח, רואה את כל האסון מלמעלה עוד לפני שהשתלטו על השריפה. ישבתי ליד ישי במסוק וראיתי את העצב בפניו. הוא ישב ליד החלון והסתכל החוצה, ולמרות שהוא אדם עתיר ניסיון בפוליטיקה, ראיתי עליו את הקושי".
- ואתה כבר מבין שזה המשבר התקשורתי הגדול ביותר בקדנציה של ישי?
"כן, וגם אמרתי לו את זה. ואני חושב שהעיתונאים שנמצאים בזירה עסוקים בכרוניקה של האירועים ואין להם יכולת להתמודד עם המסמכים והתמונה הגדולה. ולכן, ברור לי שעד ההלוויה האחרונה, המסה הקריטית של הדיווחים תהיה על האירוע, על הכרוניקה, ולכן אני פונה עם המסמכים שמאתרים לי בלשכה אל הפרשנים. אני מסמן את מובילי הדעה: נחום ברנע, אלוף בן, בן כספית, בכירי ynet, אביב לביא, אמנון אברמוביץ'. אלה שיש להם זמן לרדת לעומקם של דברים, כי חשוב לי שידעו איך זה עבד".
- מה היה הפספוס הגדול שלך בש"ס?
"העובדה שלא הספקתי לדברר יותר את פסקי ההלכה של הרב עובדיה יוסף. יש לו פסקים מדהימים, גם בנושא מעמד האישה, ועוד הלכות שהיו מדהימות אנשים. כתפי הרב עובדיה יוסף הן הכתפיים ההלכתיות, הציבוריות והרוחניות, ולצערי חלק מהציבור הישראלי מכיר את הרב דרך פילטרים של התקשורת ולא מבין את גדולתו".
- אז למה לא עשית זאת?
"בגלל המגבלות של המדיה. כדי להביא אמירה שלמה של הרב ולתת לה הסבר הלכתי, צריך זמן, ואנשים מיהרו לקפוץ על כותרות שהוא מייצר, בלי להקשיב לחלקים האחרים של דבריו".
- מכל השנים שלך כיועץ תקשורת, אתה יכול לספר על ראיון שהשר ישי נתן ושיצאת ממנו והבנת שזו קטסטרופה?
"היה ראיון לערוץ הכנסת בנושא ההומואים. ישי סיגל לעצמו מינוח, שהומואים ולסביות זה מחלה. וכשהוא נשאל על זה, הוא אמר משהו בסגנון 'שיהיו בריאים'. בראיון אחר, עם מיה בנגל, זה עלה שוב, והיא לקחה את התשובה שלו באופן אישי. בבחירות הבאות הזמינו אותו לצ'אט בוואלה, ולפני הראיון אמרתי לו 'ישאלו אותך שוב על הנושא של ההומואים, ואל תגיד שזו מחלה. תגיד שזו סטייה מן הנורמות המקובלות'.
"ישי אמר לי, 'מה ההבדל?', והוסיף שבצבא היו נותנים פטורים נפשיים להומואים וללסביות. המשכתי להתווכח איתו ואמרתי לו, 'אם תגיד שזו סטייה מן הנורמה, תישאר נאמן לתפיסת עולמך, אבל לא תעליב אנשים'".
הראיון המלא - במגזין "פירמה"