אומרים שחינוך טוב מתחיל בבית. אז התחלתי בבית. רומי פוהורילס, בת ארבע וחצי, ישבה לראיון קצר, כמה דקות לפני האמבטיה.
- רומי, מה זה כסף?
רומי: "כסף זה בשביל לקנות דברים".
- מה למשל?
"לא יודעת, הרבה דברים".
- ואיך מרוויחים כסף?
"מקבלים מהעבודה".
- ואיך אפשר להרוויח יותר כסף?
"לעבוד יותר קשה".
- ואיך בדיוק מקבלים את הכסף מהעבודה?
"יש שם בעבודה אנשים שמחלקים את הכסף. יש להם הרבה, והם נותנים".
- ואם היה לך כסף, מה היית עושה איתו?
"קונה דברים, או שמה בקופת חיסכון".
- חיסכון בשביל מה?
רומי מחייכת ולא יודעת מה לענות. כנראה שחינוך פיננסי מגיע עד לשלב מסוים כשאתה עוד לא בן 5.
כל מי שהתראיין לכתבה הזו מסכים שחינוך פיננסי הוא דבר חשוב. הרי בגיל צעיר נקבעים הרגלים רבים ונרכשים כישורי חיים. אלא שהתחום הפיננסי, אולי אחד החשובים ביותר, נזנח בצד על-ידי המערכת ונתון בעיקר לרצונם וליכולתם של ההורים.
"כסף הוא כוח, וילדים יודעים את זה מגיל צעיר", אומרת דסי צוראל, מנחה בכירה במדרשה של מכון אדלר. "כמו הרבה דברים שקשורים לחינוך, גם בנושא הזה המודל שהילד רואה הוא הדבר המשמעותי ביותר - הדוגמה האישית. לעיתים קרובות יש הבדל בין איך שההורים מתנהגים לבין איך שהם רוצים שהילדים יתנהגו, והדבר הזה פשוט לא עובר. למשל, אם אתם בזבזנים, משתמשים בשופינג כתשובה למצוקה ומשדרגים את הסלולרי ומכשירי החשמל פעמיים בשנה - קשה לצפות שהילדים שלכם יתנהגו אחרת".
- מצד שני, ועם כל הכבוד לדוגמה אישית, להשפעה הסביבתית יש חשיבות עצומה.
"אנחנו נוטים להקל על עצמנו כהורים בכך שאנחנו אומרים שהכול בגלל הסביבה. הסביבה מאוד משפיעה, ולכן, לדעתי, דווקא בתקופה הזאת גדלה מאוד החשיבות של תקשורת ומעורבות של ההורים כדי שיוכלו להשפיע. להרים ידיים זו טעות. צריך לעבוד יותר קשה מבעבר".
לדברי צוראל, בנושא החינוך הפיננסי יש חשיבות לאווירה המשפחתית ולתפיסת הצרכנות של ההורה: כדאי להיות הורה מעורה - לשתף את הילדים ולהתייעץ איתם. "אני אוהבת לדבר עם ילדים מגיל צעיר, לספר להם מה הם תקציב ומשכורת, איך מחלקים אותם ואיך עושים סדרי עדיפויות. בגיל יותר מבוגר, גם לא לפחד לומר שאחד ההורים פוטר, ולא לפחד לסתור את השקפת העולם שמחברת בין הערך העצמי לבין רמת השכר, ואז ניתן, ביתר קלות, לסתור השקפה כזו אצל הילד".
- התיאוריה מצוינת, אבל בסוף יש ילד ששוכב על הרצפה בקניון וצורח כי לא קנו לו ממתק.
"ילדים למדו להשתמש בכעס כנשק יום הדין. בקניון הוא שוכב על הרצפה וצורח, להורים לא נעים והם נכנעים. יש פתרון: 'תקיפות אדיבה'. התקיפות היא כלפי ההורה: אני עומד מאחורי ההחלטה והתקציב שלי. האדיבות היא כלפי הילד: אני נשאר בשלי, אבל מחבק ומסביר שלא קונים - ואז עובר מסר ברור.
"ההסבר מאוד חשוב. הילדים יכולים להכיל את ההסברים הללו אם עושים זאת בפשטות ולא בצורה מעיקה. אחד הדברים שמתבקשים מהורים הוא להכיל תסכול של ילד. צריך להאמין שבחינוך יש גם קטעים שבהם הוא מתוסכל".
- יש לך עוד טיפ חשוב?
"פחות להציג את הקנייה ככיף. לנסות להעביר לילדים שיש גם כיף אחר, והוא לא פחות מספק מכל ממתק או שופינג".
גם היועצת לכלכלת המשפחה ורד פינסקר, מסכימה כי חייבים להתחיל לעסוק בנושא כבר בגילאים צעירים. "הרגלים בריאים נוצרים בגיל צעיר, כמו צחצוח שיניים. הכי קל לחנך באמצעות דמי כיס. נותנים לילד קופה, מלמדים אותו מה הוא כסף, נותנים לו סכום קבוע ביום קבוע ומחנכים אותו לחסוך, לדחות סיפוקים, לקנות את מה שהוא רוצה רק בעזרת התקציב שיש".
- מה מצופה מאיתנו, ההורים?
"המכשלה העיקרית היא שאנחנו צריכים להעביר נושא שלא למדנו בעצמנו. זה לא נלמד בבתי-הספר כיום, ובעבר גם לא לימדו אותו בבית. עוד לפני שמדברים עם הילדים, יש הרבה זוגות שצריכים לעשות תיאום ציפיות ביניהם אחרי החתונה. אנשים באים מרקע שונה, עם זוויות ראייה אחרות על הנושא, וחשוב מאוד ליישר קו עוד לפני שהילדים נכנסים לתמונה".
- באילו טעויות נפוצות את נתקלת?
"יש הורים שנותנים כסף עבור ביצוע של מטלות ביתיות, כמו סידור החדר. זה הזוי - האם הילדים אינם חלק מהבית? למה הם צריכים להיות מתוגמלים על דברים בסיסיים? זו גם טעות לתת כסף עבור ציונים טובים, משום שציון הוא ערך. אם רוצים לתגמל על הצלחה או מאמץ אפשר לקנות מתנה קטנה.
"צריך לתת דגש על צרכנות נבונה, ללמד איך להשיג מידע אמין, לדעת לדלג על המסרים מהפרסומות ולהסביר את עובדות החיים - מותגים לא קונים חברים. אנחנו חיים בדור של שפע וצריכה ורוצים הכול כאן ועכשיו, אבל אם לא נציב גבולות בגילים קטנים, אז בהמשך ניחשף לסחטנות רגשית של הילד. הכול תלוי בהורים. זה הגבול הדק בין חינוך להפקרות. זה קשה, אבל זה עניין של בחירה".
דיבורים יש, לימודים אין
במערכת החינוך בישראל מדברים כבר כמה שנים על הכוונה לפתח את נושא החינוך הפיננסי. בינתיים התוצאות בשטח הן תוכנית פיילוט שנלמדת בכיתות י' בהיקף של 30 שעות בשבוע, ותו לא. ברקע פועלים חברות וגופים פיננסיים (דוגמת בנק הפועלים) בפעילויות שונות שעוסקות בחינוך פיננסי, אך מחוץ למסגרת הפורמלית של בתי-הספר.
במסגרת הרפורמה בשוק ההון (רפורמת בכר), נקבע כי יש להקים קרן לחינוך פיננסי בישראל, וכי שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בנושא.
לפי דוח שפרסם מרכז המידע של הכנסת ב-2010, אף שאין תוכנית ייעודית לחינוך פיננסי במערכת החינוך, נלמדות סוגיות פיננסיות שונות במסגרת מקצועות בחירה לבגרות. אלא ששיעור התלמידים שלומדים במסגרות אלה הוא זעיר - רק כ-2% מכלל הניגשים לבגרות.
דנה פרידמן, מרכזת התוכנית לכיתות י', מציינת כי הוחלט להתחיל עם שכבת הגיל הזו, מכיוון שאז התלמידים מתחילים להיחשף לעולם העבודה. בנוסף, גם העובדה שהנושא הוא חלק ממבחני פיז"ה, שבהם נבחנים תלמידי כיתות י', לא הזיקה למוטיבציה להתחיל את התוכנית.
לדברי פרידמן, בשנת הלימודים תשע"ב יש בישראל כ-100 בתי-ספר שלוקחים חלק בתוכנית, והכוונה היא שבתוך שנתיים כל שכבות י' בישראל ילמדו חינוך פיננסי.
- לא היה כדאי להתחיל ללמד את הנושא בגיל מוקדם יותר?
"זו תוכנית ראשונה שכבר מיושמת בשטח, ויש כרגע תוכנית רחבת היקף, שנמצאת בשלב גיבוש, ללימוד חינוך פיננסי לשכבות גיל אחרות".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לנושא הגילאים הצעירים כי "המשרד גיבש תוכנית לימודים בתחום הפיננסי אשר מיועדת לכל שכבות הגיל - מהגן ועד לחטיבות עליונות. התוכנית מצויה בשלבי אישור אחרונים".
מי שכבר מלמד תלמידים בבתי-ספר בצורה עצמאית, לא במסגרת התוכנית, הוא יניב חדד, מנכ"ל חברת money nanny. חדד טוען כי צריך להתחיל ללמד את הנושא כבר מכיתה א', לא פחות: "חינוך פיננסי הוא תהליך ארוך של למידה והפנמה. צריך להתחיל בגילאים צעירים להטמיע את המושגים ולאט-לאט להוסיף רבדים. מצד אחד אין לדור הצעיר בישראל חינוך פיננסי פורמלי, אך מצד שני מדברים כאן הרבה על כסף, והילדים מוקפים בתרבות צריכה. זה יוצר אצל הילדים ואקום תודעתי ומחשבתי. בתי-ספר שלא מלמדים את זה יוצרים פער בכישורי החיים של הילדים".
- מה בכל זאת אפשר לעשות?
"קחו את הילד לקניות", הוא מציע, "למדו אותו מה זה כסף, מטבעות ושטרות, תנו לו לשלם בעד דברים, למדו אותו להשוות מחירים, והסבירו כמה חיסכון הוא משמעותי".
אבל עם כל הכבוד לציפיות שלנו מהמדינה למלא את החלל בתחום, הכול מתחיל ונגמר בבית. "אין לנו יותר סמכות רק בזכות היותנו מבוגרים", אומרת צוראל. "זה נגמר. נשאר רק המודל האישי שלך. כדי להצליח בתחום הזה, חייבת להיות דמות הורית מובילה ולא מובלת. העסק ששמו משפחה מצריך ניהול, וניהול טוב, נבון ואחראי יכול להעביר את המסרים שרצינו לילדים".
מה קורה בעולם?
מחקר שנערך על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2010, מראה כי בשנים האחרונות מושם בעולם דגש על הטעמת החינוך הפיננסי בקרב בני-נוער, באמצעות תוכניות ייעודיות. מהמחקר עולה כי רוב התוכניות אינן מופעלות במערכת החינוך, אלא בשעות הפנאי במרכזים קהילתיים, בטלוויזיה ובאינטרנט.
בארה"ב, למשל, מופעלת תוכנית הנקראת Money Math המיועדת לתלמידים בכיתות ז'-ט'. גם הממשל הפדרלי עוסק בנושא ומפעיל שתי תוכניות המיועדות לתלמידים בכיתות ט'-י"ב. במסגרת האיחוד האירופי יש כמה מדינות שבולטות בתחום החינוך הפיננסי. מהמחקר עולה כי המתקדמות בתחום הן בריטניה, גרמניה ואוסטריה. גם בצרפת ובהולנד יש תוכניות מפותחות בנושא.
