הישראלי הממוצע אינו מסופק מתנאי המגורים שלו, סובל מפנאי מועט ומשעות עבודה מרובות, לא רוכש אמון באחרים, מאוד לא מעורב פוליטית, מסתובב עם תחושה כללית שלילית וסבור כי הוא חי במדינה מושחתת מאוד. כך עולה ממחקר השוואתי, שערך אגף כלכלה ומחקר של משרד האוצר, בראשות אלדד שידלובסקי, העוסק במדדים לבדיקת איכות חיים. המחקר שהגיע לידי "גלובס" השוואתי, נערך על בסיס נתונים של ה-OECD ומיועד למצוא פרמטרים משלימים לרמת חיים.
לנתונים הללו מצטרפים נתונים מוכרים יותר, המתייחסים לרמת אי-השוויון הגבוהה (מקום חמישי), תחולת העוני (הגבוהה ביותר אחרי מקסיקו) שיעורי התעסוקה הגבוהים (הרחק מהממוצע) ואבטלה כרונית שקפצה בעשור האחרון, אך עדיין נשארה נמוכה במישור ההשוואתי.
"לכידות גבוהה"
עם זאת, יש לא מעט נקודות חיוביות: הישראלי מרוצה מאוד מרמת הבריאות שלו, ואכן נהנה ממצב בריאותי טוב מאוד לעומת שאר מדינות OECD, כמעט בכל פרמטר אפשרי. כמו כן, הוא מגדיר עצמו מאושר הרבה יותר מרוב האזרחים במדינות המפותחות. תחושת הביטחון האישי של הישראלי גבוהה במבט השוואתי; שיעור מקרי התקיפה בין הנמוכים בעולם המפותח.
מספר הישראלים בעלי קשרים חברתיים חזקים (השיבו כי יש להם על מי לסמוך בעת הצורך) גבוה לעומת ה-OECD. בתחום התעסוקה, ישנן כמה התפתחויות חיוביות: בניגוד למתרחש במדינות ה-OECD, בעשור האחרון נרשם בישראל גידול משמעותי בשיעורי התעסוקה.
בתחום החינוך, התוצאות מעורבות: התוצאות במבחני פיזה גורמות לישראל לרדת בדירוג, אך שיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית הוא הגבוה ביותר ב-OECD, אחרי קנדה.
ישנן נקודות מטרידות במיוחד: מספר החדרים לנפש הוא הנמוך ב-OECD אחרי פולין והונגריה; הישראלים שיאנים בשעות עבודה אחרי טורקיה ומקסיקו; וישראל במקום השלישי בשיעור האנשים שסברו כי השחיתות פושה בממשלתם. "ישראל מצטיינת בבריאות הציבור, תחושת האושר ובעיקר בקשרים חברתיים", אמר שידלובסקי. "יש בארץ לכידות גבוהה, הנובעת גם מכך שמדובר במדינה קטנה, וגם מתחושה של גורל ורקע משותפים".
