הממשלה תוכל לגבש מדיניות חדשה בנוגע לקביעת "סדרי עדיפויות" לביצוע צווי הריסה לבתי מתנחלים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, בתוך חודשיים - כך קבע היום (א') אחר-הצהריים הרכב בג"ץ בראשות נשיא העליון אשר גרוניס.
בכך נענה בית המשפט באופן חלקי לבקשת הפרקליטות, שהוגשה בשם הממשלה, לקבל 90 יום לשם קביעת סדרי עדיפויות חדשים.
בהחלטתם הדגישו השופטים גרוניס, עדנה ארבל ויורם דנציגר את הצהרתה של נציגת הפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, בדיון שהתקיים הבוקר, ולפיה לא מדובר בקביעת מדיניות חדשה, וכי "המדיניות עומדת בעינה".
פירוש הדבר הוא שנכון לעתה, גם להבא מתכוונת המדינה להמשיך בהריסת בתי מתנחלים שהוקמו על קרקע פרטית פלסטינית.
לדברי גרוניס, "אנו סבורים כי ראוי לתת למדינה, המיוצגת על-ידי הפרקליטות, אורכה בת 60 ימים. לפיכך, לא יאוחר מאשר 60 ימים מהיום תגיש הפרקליטות הודעה מעדכנת, ובהתחשב במה שייאמר בהודעה, נחליט על המשך הטיפול בעתירה".
יצוין כי פורמלית חלה החלטה זו על העתירה הנוגעת לבתים בחלקה המערבי של ההתנחלות בית-אל, ולא על 5 הבתים שהמדינה התחייבה להרוס עד מחרתיים ב"גבעת האולפנה" שבמזרח בית-אל. ואולם המדינה ביקשה אורכה בת 90 יום בשני התיקים.
בג"ץ אמור לקבל החלטה גם בעתירה הנוגעת ל"גבעת האולפנה" היום או מחר (ב').
"החלטה מדאיגה"
בעקבות החלטת בג"ץ לתת למדינה ארכה למסירת עמדתה בנוגע למבנים במערב בית-אל, נמסר מתנועת "יש דין": "בג"ץ החליט היום לתת למדינה ארכה בת 60 ימים למסור את עמדתה בנוגע לבנייתם של מספר מבנים במערב בית-אל, הנבנים על אדמתו של פלסטיני תושב הכפר דורא אל-קרע (בג"צ 9669/10)".
חיים ארליך, מנכ"ל ארגון זכויות האדם "יש דין" שסייע בהגשת העתירה, מסר כי "מדובר בהחלטה מדאיגה, שמעלה חשש שבית המשפט העליון לא עומד בלחץ הכבד שמפעילה עליו ממשלת ישראל".
חקיקה ללא גיבוי
משרד המשפטים איננו מתכוון לגבות מהלך חקיקה שבמסגרתו תאושר בדיעבד בנייתם של בתי מתנחלים על קרקע פרטית פלסטינית - והבקשה להקפיא לפי שעה את ההחלטה להרוס את 5 הבתים בגבעת "בית האולפנה" בבית-אל, איננה לצורך גיבוש חקיקה שכזו. כך נודע ל"גלובס".
כאמור, היום אחר-הצהריים קיים בג"ץ דיון בהודעת המדינה מסוף השבוע, ולפיה יש בכוונת הממשלה לבחון שינוי במדיניותה בנוגע להריסת בתי מתנחלים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, וכן בבקשת המדינה לפתוח מחדש את הדיון בפסק דין חלוט, שבו אישר בג"ץ לפני כשנה את הודעת המדינה על כוונתה להרוס את 5 המבנים המדוברים עד 1 במאי השנה.
הבוקר פנו לבג"ץ חברי הכנסת של מרצ, זהבה גלאון, אילן גילאון וניצן הורוביץ, בבקשה להצטרף כצד להליך שהסתיים בבג"ץ לפני שנה, ושאותו מבקשת הפרקליטות לפתוח מחדש.
לדברי באי-כוחם של ח"כי מרצ, עו"ד עמר שץ ויפתח כהן, "בימים כסדרם, פרקליטות המדינה אינה חורגת מתפקידה ואינה נכונה להגן על כל עמדה, אפילו בכוחה להמיט אסון על יציבות המשטר הדמוקרטי. בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה לייצגה בפנייה לבית המשפט, הוא נמצא חוטא לתפקידו כנאמן האינטרס הציבורי".
עוד צוין בבקשת ההצטרפות כי "עד עתה כל תלמיד בשיעור אזרחות ידע כי לאחר שבית המשפט אומר את דברו הוא גוזר על עצמו שתיקה, ובמרחב הדממה שאחרי פסיקתו נבחן חוסנה הערכי של החברה ובוודאי של נבחרי הציבור שלה, על-פי מידת כיבוד פסיקתו. משום כך כלל אין מקום לדון בבקשת המדינה, שכן כל דיון יהא בו כדי לערער עוד את הסדר הדמוקרטי".
לאחר החלטת בג"ץ מהחודש שעבר, שבה נדחתה בקשת המדינה לעכב ב-3.5 שנים את פינוי המאחז הלא חוקי מיגרון, עלתה יוזמה בקרב האגף הימני במערכת הפוליטית לחוקק "חוק הסדרה", שבמסגרתו ייקבע כי בניגוד למדיניות הנוכחית, בתים של מתנחלים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית לא יפונו, אלא יישקל מתן פיצוי מוגדל לבעלי הקרקעות והבתים יישארו על עומדם. מתנגדי יוזמה זו טוענים כי מדובר בהפרה בוטה של זכות הקניין הפרטי, שהיא זכות חוקתית המעוגנת במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
"איזו אופציה יש?"
בדיון שהתקיים בצהריים בבג"ץ אמר נציג ארגון "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד, כי התכוון להסכים לבקשת המדינה לדחות בחודש ימים את פינוי המבנים, לפני שהממשלה שינתה את עמדתה והחליטה לבחון את הנושא כולו מחדש.
"איפה אופק משפטי יש למדינה מלבד הסרת המבנים הללו? איזו אופציה יש? להפקיע אסור, כי זה לא לטובת הציבור, לכן אין כאן אופציה תכנונית, אין אופציה למעט ביצוע צווי ההריסה". ספרד ציין כי "נעשה פה מעשה של ביזוי בית המשפט".
במהלך הדיון שאל גרוניס את נציגת הפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, בנוגע לבקשה שהוגשה לפתיחתו מחדש של התיק העוסק בהסרת המבנים ב"גבעת האולפנה", ממתי מאוכלסים אותם מבנים המיועדים להריסה. מנדל השיבה כי מבנה אחד מאוכלס כבר מ-2003, והאחרים אוכלסו בין השנים 2005-2006.
יצוין כי פורמלית הדיון היום לא עסק בתיק זה, שבג"ץ עדיין לא הסכים לפתוח מחדש. מנדל הדגישה כי "המדיניות עומדת בעינה", בנוגע למדיניות להרוס בתי מתנחלים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית.
ואולם לדברי מנדל, "מה שהדרג המדיני מבקש זה לקבוע סדרי עדיפויות לביצוע. חשוב לי להדגיש", אמרה מנדל, "שלא מדובר בביזוי בית המשפט. ראש הממשלה ושר הביטחון רוחשים כבוד לבית המשפט. ייתכן כי הטענה שהיינו אמורים להידרש לזה לפני חצי שנה היא מוצדקת, ואולי יש מקום להתנצלות על כך. אבל הבקשה לבחון את אופן יישום המדיניות כדי לתת תשובות פרטניות היא בקשה לגיטימית ולא מהווה ביזיון".