בסוף השבוע האחרון התחזקו ההערכות שלפיהן הבחירות יתקיימו ברבעון האחרון של השנה הנוכחית. אף שקברניטי הכלכלה הישראלית נמצאים זה זמן בעיצומן של כלכלת בחירות, מחלקים מתנות והטבות, מפחיתים מסים לפי לחצים וסוטים מקו המדיניות שאפיין את כל הקדנציה, נראה כי בישורת האחרונה עד הקלפי, המצב רק יחמיר וילך. "גלובס" שוחח עם מומחים ומנסה לענות על השאלה אם זה טוב או רע לכלכלה של המדינה.
פרופ' מומי דהן, ראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועמית בכיר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שדווקא כלכלת בחירות בעת הנוכחית, לעומת עשורים קודמים, גורמת לפחות נזק. "כלכלת בחירות, בטח במערכות הבחירות האחרונות, היא יותר פסיבית מאשר אקטיבית", הוא מסביר, "כלומר, אי קבלת החלטות או דחייתן. יש לכך שתי סיבות: האחת היא שיותר קשה היום מבחינה משפטית לנהל כלכלת בחירות אקטיבית והאחרת היא שהציבור הישראלי התבגר והבין שפוליטיקאי שמנהל כלכלת בחירות אקטיבית הוא פוליטיקאי בלתי אחראי. הציבור מבין כי הוא עצמו זה שישלם את החשבון בסוף. הידיעה הזאת הפכה לגורם מרכזי שמרסן את כלכלת הבחירות".
"נתניהו נלחץ"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון ובנק HSBC בישראל, שכיהן בעבר כרכז מאקרו של אגף התקציבים, מצייר תמונה מורכבת יותר: "הקדמת הבחירות תפעל לשני כיוונים מנוגדים - האחד חיובי וודאי יותר, והאחר שלילי ומעורפל יותר. בהקשר החיובי, הבחירות ודחיית אישור תקציב המדינה ל-2013 יביאו להקפאה של הגידול בהוצאה, כלומר, אין תוספות לא לטרכטנברג ולא לביטחון. מכאן שלהקדמת הבחירות אפקט מרסן.
"מנגד, רפורמות, קידום שינויים מבניים, תחרותיות, יישום מסקנות של ועדות - כל אלה גם ייכנסו להקפאה. עם זאת, לדעתי, היתרון גובר על החיסרון, משום שאני לא רואה את הממשלה הזאת, גם ללא בחירות, מקדמת שינויים מבניים דרמטיים בתחום של יעילות כלכלית או תחרותיות. העלאת מסים ב-2013 תהיה הכרחית, אך היא תהיה משימה קשה מאוד".
פרופ' עומר מואב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, חושש מפריצה של מסגרת הגירעון משיקולים פופוליסטיים. לדברי מואב, מי שהיה בעבר יועץ בכיר לשר האוצר יובל שטייניץ, "בחירות הן דבר יקר מאוד, והחשש הגדול הוא כי ההנהגה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, היא חלשה. ראינו שנתניהו נלחץ ממחאות למיניהן ומלחץ ציבורי. הדבר משפיע על המדיניות כי הוא אינו עומד איתן בעקרונות הכלכליים שהוא מאמין בהם. ראינו כבר כמה וכמה איתותים לדברים הללו כגון הוויתור על ביטול הפטור ממע''מ על פירות וירקות בתחילת הקדנציה ורק לאחרונה הוויתור על 10 אג' במס על הדלק. במקרים כאלו הוא פעל ופועל בניגוד לעמדה של בנק ישראל ושל האוצר עצמו. יתרה מכך, הוא גם פועל בניגוד לעמדות שלו".
ד''ר אבי שמחון מהאוניברסיטה העברית, המכהן גם כראש הפורום המייעץ לשר האוצר, מביע קצת יותר אמון בממשלה: "יש תקציב ואף אחד לא הולך לשחק איתו, ודאי לא עד 2013. אם הממשלה הזאת עמדה מול הלחצים שהיו בקיץ האחרון ולא הגדילה את ההוצאות ולא עשתה שינויים במסגרות, ברור שגם עתה היא לא תגדיל את המסגרת. התנהגות חסרת אחריות כזאת מנוגדת לא רק לתזה אלא גם לגנטיקה של שר האוצר ושל ראש הממשלה".
עם זאת, שמחון מוטרד מכך שכניסה למערבולת של בחירות תשבש את תהליך החקיקה הכרוך ביישום מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק. "מדובר בתהליך מורכב וממושך, שגורמים אינטרסנטים עלולים לעכב אותו באופן די פשוט", הוא אומר. "היכולת של הקואליציה לפעול נחלשת בתקופה של טרום בחירות. עד השנה הבאה הכול יכול לקרות, בייחוד אם תקום ממשלה אחרת שפחות מחויבת לנושא. זה מאוד מדאיג אותי".
"השוק לא יאפשר"
"גם אם הממשלה רוצה בכלכלת בחירות, אין לה אמצעים לכך", גורס ד''ר מיכאל שראל, כלכלן ראשי של הראל ביטוח ופיננסים. "בתקופה האחרונה העלו את התחזית לגירעון התקציבי, כך שגם בלי כלכלת בחירות ובלי השפעה פוליטית, אנו כבר רואים גידול בגירעון התקציבי, גם השנה וגם ב-2013. השוק לא יאפשר לקיים כלכלת בחירות, הוא לא יחכה ויגיב בהעלאת התשואות על האג''ח הממשלתיות הארוכות".
"הקדמת הבחירות פירושה שאישור התקציב 2013 יידחה ככל הנראה עד לאחר הבחירות, וזה אומר שנהיה כמה חודשים ללא תקציב מאושר", אומרת איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית של פסגות, ומסכמת: "זה טוב לגירעון אך בטח לא טוב למשק. היתרון הגדול בהקדמת הבחירות הוא הקיצור תקופת כלכלת הבחירות".