גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקונני יוקר המחיה

רבע מבני ה-30-40 נעזרים בהורים. איך הם והוריהם לא מתביישים?

די לפינוק ולהתבכיינות! כן, יש בעיה אמיתית. כן, זה לא בסדר שצעירים משכילים לא יכולים לחיות טוב ממשכורתם. אבלם נהי כספורט לאומי עדיין לא הצליח להביא שינוי מעשי באף מדינה בעולם, אפילו לא בפולין.

כתבות אחרונות בנושא יוקר המחיה:

סקר: כרבע מבני ה-30-40 מסתייעים בהורים כדי לגמור את החודש

35% מהצעירים בגילאי 20-30 נעזרים כלכלית בהוריהם

"אנחנו כמו כולם: עובדים קשה, מסים, בית שכור, מינוס קבוע"

דעה / דרור פויר: דור שלם לא גומר את החודש

אז במקום להמשיך לשבת בחושך, ותוך כדי שמוחים - בצדק - כדי לקדם את השינוי המערכתי הנדרש, יש דבר אחד שהוא לגמרי בשליטת הפרט, אבל משום מה הוא טאבו, שהמזכירים אותו מואשמים בשרירות-לב טייקונית ובהעדר חמלה לפרולטריון הנאבק בשלשלאותיו.... אחריות אישית, גבירותיי ורבותיי. אחריות אישית! אתם דורשים אותה מהפוליטיקאים - אז למה אתם מוותרים לעצמכם?

שוב ושוב הבון-טון החברתי מתבטא בכתבות נוגות על קשיי מעמד הביניים, והטרנד המחאתי מעלה על נס את סבלם של הצעירים חסרי המנוח. אבל אי-אפשר להתייחס לכך ברצינות מזווית ערכית, מציאותית, רציונלית ומוסרית, כשחסר בהם המרכיב הראשוני והיסודי, שלא לומר המרכזי: שינוי עצמי כתנאי לדרישת שינוי מאחרים, ולהשגת שינוי כולל.

הנה, למשל, אתמול התבשרנו בכותרת הראשית, כאן ב"גלובס", כי "כרבע מבני 30-40 מסתייעים בהורים כדי לגמור את החודש". מניפולציה רגשית ומטעה נוספת יצאה לדרך, בשירות הרחמים העצמאיים של כולנו.

הכותרת הזו אכן מטרידה, אבל בדיוק מהכיוון ההפוך: ניכר כי הבעיה היא בהתנהלות האישית הקלוקלת של הדורות, יותר מאשר בכל מצב כלכלי אובייקטיבי. דור ההורים מאפשר פינוק חסר-גבולות של הילדים, ודור הילדים הבוגרים המרשה לעצמו פרזיטיות על חשבון הברון.

לצעירים אני אומרת: אתם לא מתביישים? לא מספיק גידלו אתכם, נתנו לכם כל מה שיכלו, עכשיו אתם רוצים עוד? עד מתי? זה פשוט לא מוסרי: שחיקת (שלא לומר מחיקת) הפנסיות במספרות הבזויות של ספרי-הצמרת, הלא הם הטייקונים-הכוכבים, משמעה שיש סיכוי סביר שהכסף ייגמר לדור ההורים, הרבה לפני שהחיים ייגמרו.

להורים אני אומרת: השתגעתם? את כל החינוך שלכם אתם מורידים לטימיון במו-ידיכם! בסינדרום מינכהאוזן הזוי, אתם מבצעים רגרסיה ומכשילים את סיכויי ההישרדות הכלכלית והרגשית שלהם לכל חייהם! לתשומת-ליבכם: רק נתינת חסרת גבולות מביאה למצב בו "לנוער אין ערכים". אז תפנימו: אתם לא הפתרון, אתם חלק מהבעיה.

הרי מה בנה להורים שלנו "אופי", אם לא קשיים בדרך עליהם נאלצו להתגבר? הם עברו מלחמת עולם, שואה, הגירה, צנע (אמיתי), חסכו פרוטה לפרוטה, חיו לפי האמצעים שלהם (קונספט מהפכני), ורובם ככולם הגיעו למדרגה כלכלית נוחה עד טובה. חלקם אף טובה מאד.

אז האם יש פה מניפסט ספרטני? קריאה לסבל? למחסור? חלילה וחס! טבעי, נחוץ ואף רצוי שכל אחד ישאף ליותר ממה שהיה להוריו. זוהי מוטיבציה מצויינת להישגים. אבל כדי לממשה, צריך לפעול! לעשות! לשנות! קודם כל את עצמי. ואי-אפשר לעשות זאת במצב של פרזיטיות. גם לא במצב של התקרבנות.

אצל הלוקים בו, הפינוק הילדותי הזה של מגיע-לי-לחיות-ברווחה-מקסימלית-כבר-כאן-ועכשיו-גם-אם-לא-עשיתי-דבר-לשם-כך, מסתיר עיוותים מהותיים בתפיסת העולם ברמת הפסיכולוגיה, כלכלת הפרט ושוק העבודה. עיוותים אלה באים לידי ביטוי ב-4 צירים מרכזיים:

1. עיוות תפיסתי: פאטה מורגנה הפוכה

ההלך במדבר חווה אשליה אופטית של מקווה מים באופק. כלומר, הוא רואה "יש" במקום שהמציאות היא "אין". בקרב חלק מצעירי ארצנו יש אשליה הפוכה: הם חווים "אין" במקום ש"יש".

למשל, ראוי להם להגדיר מחדש "מחסור". בהכללה (יש גם אחרים, אך הם אינם נשואי הדיון הנוכחי), כשצעירים היום מתלוננים ש"אינם גומרים את החודש" הם לא מתכוונים לחרפת רעב. הם מתכוונים להעדר יכולת לממן צימר בצפון, מכונית משנתון חדש יותר או אייפון עדכני.

היש רע בלרצות ולהשיג את כל הנאות החיים האלה? בטח שלא! רק צריך להבין את ההבדל העצום בין מה שהכרחי לקיום, והעדרו אכן מצדיק תחושת "אין" (ומבלי ליפול לקורבניות), לבין מה שהוא אקסטרא, שהעדרם אינו מצדיק תחושה זו.

ראוי גם להגדיר מחדש "רווחה כלכלית". לא כל אחד מאיתנו יהיה טייקון בגלגול הנוכחי. גם לא כל הטייקונים מחזיקים לאורך זמן בעמדת הכוכבות הנוצצת שלהם. לקחת אותם כקריטריון השוואה זו פאטה מורגנה נוספת, כי סטטיסטית הם הקיצון. גם כשהם בשיא, גם כשהם בשפל.

2. עיוות זמני: אם זה לא בהווה - זה לא שווה

carpe diem אמנם משמעו מיצוי האפשרויות הגלומות בהווה, אבל יש לאזן אותו במידתיות כדי שלא להקצינו ל"אכול ושתה כי מחר נמות". חוסר המוכנות לדחיית סיפוקים (שהיא כשלעצמה מאפיין אינפנטילי של חוסר בגרות), לנצח תתקע אותך במצב כלכלי ירוד.

אתה נולד לתוך "מזל כלכלי" מסוים, שאותו ביכולתך לפרוץ, לכל הכיוונים. ככל שנולדת עם פחות "מזל כלכלי", כך תצטרך יותר להתאמץ. זה פייר? לא. אבל זה המצב. אתה רוצה להתקדם כלכלית? אתה צריך לשלם את המחירים שיש לשלם עבור הרווחים שאתה רוצה לקבל. אין ארוחות חינם, ופרט לזכייה בלוטו, אין גם קיצורי דרך.

3. עיוות תעסוקתי: סינדרום סינדרלה

שני כשלים מרכזיים מאפיינים את רוב השכירים במשק, וגם חלק מן העצמאים: ראשית, פאסיביות והתחפרות באזור הנוחות, משל היו סינדרלה המחכה למטה הקסם של הפיה. הם לא מרוצים מהשכר - ומה הם עושים בנדון? כלום! מקטרים וממשיכים.

מה הם אמורים לעשות בנידון? להיות מוכנים לעבור שוב ושוב את התלאות של חיפוש עבודה, להשקיע בהתפתחות אישית, בהתמחות מקצועית, ללמוד לנווט בפוליטיקה הארגונית כדי לייצר קשרים ולהפוך עצמם ל"טאלנט" שתמיד ירוויח יותר מסתם עובד מן השורה, לעשות מאמץ אקטיבי להשגת התפקיד הבכיר יותר, לשקול להפוך לעצמאים או להשתמש בכישורים אישיים ייחודיים להכנסה נוספת, אם הם כבר עצמאים - לרכוש כלים של פוליטיקה שיווקית ולפתח את העסק... יש אינסוף מהלכים שניתן לעשות. המכנה המשותף: לעשות.

שנית, האשליה שתואר יוקרתי יביא, בפני עצמו, פרנסה. לא. הוא רק סיפתח. הוא מעניק יתרון, אבל עדיין צריך להתחיל מלמטה/מהצד/מסביב, ואז בנחישות ובהתמדה לדחוף אקטיבית קדימה כפי שפורט לעיל. זה קשה? כן. זה מתסכל? תמיד. אז מה?

הם יוצאים לשוק לאחר האוניברסיטה וכמיטב המסורת של ילדים מפונקים, לא מבינים למה השוק לא חוטף אותם. מאותו הרגע הם מתנהלים מתוך ברוגז ומתחילים לצבור מרירות שרק תתקע אותם עמוק יותר במצב כלכלי נחות.

4. עיוות וולדני: ילדים זה חובה

זהו ה-טאבו ה-קיצוני ביותר במקומותינו. קיים נתק מוחלט בין יכולת כלכלית מציאותית, לבין עצם הולדת ילדים, מספרם ותזמונם. הצעירים המשכילים יולידו ילדים לפי הנורמה המחייבת - שלושה - גם אם הם נאבקים כלכלית וברור שזה מה שיוריד אותם למעמד נמוך בהרבה. ויש אפילו תזמון סטנדרטי: הראשון סביב גיל 30 והשלישי עד 40. צריך להוסיף?

אז תצעקו, תאשימו, תתקרבנו, ותטקבקו עצמכם לדעת. או - קחו אחריות אישית ובצעו שינוי בחיים שלכם לפי הכלים שהוצעו לכם כאן.

אבל אני סקפטית (עוד באירופה הייתי). כי הצלחה כלכלית היא כמו הורדה במשקל; גם כשכל הכלים נתונים - רק בודדים אכן מיישמים אותם.

■ הכותבת היא מנכ"ל BossProblem, פורטל להצלחה בעבודה, פסיכולוגית חברתית, ויועצת ארגונית בכירה.

עוד כתבות

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

התפשטות הקורונה: מניין המתים בישראל עלה ל-73; בן 63 מת בבי"ח סורוקה

הגבר סבל ממחלות רקע, מוקדם יותר בת 90 עם מחלות רקע מתה בשערי צדק ● מניין הנדבקים עלה ל-9,404 ● מצבו של ג'ונסון התייצב והוא מגיב לטיפול ● בספרד מספר החולים זינק ל-147 אלף ● מלון קורונה נפתח בחיפה ● העוצר יימשך עד מחר ב-07:00

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

חבילת חילוץ של הפד הובילה את וול סטריט לנעילה חיובית, מניות חברות התעופה טסו

הפד הכריז על תוכנית 2.3 טריליון דולר לתמיכה בעסקים ● שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 4.4% ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי זינק ב-2.9% ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה: בורסת אוסטרליה זינקה, הניקיי ביפן ירד

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

בכל אירופה תלו ילדים ציורים של קשת בענן, המסמלים את הימים שיגיעו אחרי המגפה / צילום: Domenico Stinellis, Associated Press

מנהיגי אירופה יצטרכו להחליט כמה אירו שווה להם סולידריות באיחוד

זו שעת מבחן לסולידריות האירופית שמדינותיה גילו מגמות בדלניות עם הגעת המגפה • אחרי שיצליחו לשטח את העקומה, הן יצטרכו לברר מה המחיר של שמירת איחוד מגובש

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

בעזרת 8200: מאגרי הנתונים שהממשלה פרסמה על הקורונה

קבצי אקסל עם נתונים על כמאה אלף בדיקות, ועל מספר המבודדים, עלו לאתר מאגרי המידע הממשלתיים ● איסוף המידע והנגשתו מבוססים בין היתר על שיתוף הפעולה של הממשלה עם יחידת המודיעין 8200 ● גורמים בתעשייה שבדקו את המאגר: "לא מספיק אבל התחלה טובה"

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

הצבעה בצל המגיפה: "טראמפ לא יכול לדחות את הבחירות"

האם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו במועד ● איך מקיימים פריימריז בזמן מגפה ● ולמה הצבעה במעטפות הפכה לשאלה המכרעת של הקמפיין ● יפתח דיין, פרשן ובלוגר לפוליטיקה האמריקאית, מתארח בפודקאסט ׳המדריך לטראמפיסט׳ כדי להסביר מה עושה נגיף אחד לקמפיין 2020 ● האזינו

פרויקט תמ"א 38 / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה - לאור המצב: על הממשלה לשקול הארכת תוקף תמ"א 38

רשויות המדינה אמנם עושות מאמצים להבטיח ודאות בשוק, ויש דברים שאפשר לקדם גם בימים אלה, אולם כדאי כבר לחשוב הלאה

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בנט בביקורת על הסגר הכללי; גורם בסביבת נתניהו: שיבצע את שהוטל עליו

"חייבים לעבור ממדיניות הפטיש למדיניות הפינצטה", כתב הערב שר הביטחון נפתלי בנט בפוסט פייסבוק ● בסביבת נתניהו לא היו מרוצים והגיבו כי "במצב חירום מצופה משר בממשלה להתנהג בצורה אחראית ולקיים את הדיונים בפורומים המקצועיים בממשלה ולא בתקשורת"

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

דעה: ליל הסדר של מייג'ור טום

פסח השנה לא בסינק עם המציאות, או שהמציאות לא בסינק עם החג ● אבל בכל מקרה, זה תמיד זמן טוב לחשוב על החירות, להוקיר אותה ולהיאבק למענה

משרד בחברת הייטק. שטח נרחב לעובד, לצרכי התרחבות עתידית  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כשהמשרד מושבת, מי צריך לשאת בעלויות

הנחה, הקפאה, ביטול? העובדים נשארים בבית והשוכרים במאבק הישרדות, אלא שבעלי המשרדים לא ממהרים לסייע, וחלקם נתלים בחוזים שנחתמו הרבה לפני פרוץ המשבר

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים