1. כשנסיכי הנפט של אבו-דאבי השתלטו על מנצ'סטר סיטי ב-2008 והתחילו לבזבז הון תועפות על רכישת שחקנים למועדון, סר אלכס פרגוסון לא התרגש במיוחד מכל ההתרחשויות מעבר לכביש. "שכנים שעושים רעש", כינה מאמנה של יונייטד את יריבתו העירונית. אבל ככל שעבר הזמן, הזמזומים של היתושים התכולים על אוזנו של פרגי התחזקו.
העקיצות התחילו להכאיב בשלהי העונה הקודמת, בדרבי בחצי גמר הגביע בין הקבוצות בוומבלי, שבו הדיחה סיטי את יונייטד בדרך לתואר הראשון שלה בעידן אבו-דאבי. זה המשיך באוקטובר האחרון כשסיטי רמסה את יונייטד 1-6 באולד טראפורד, במה שהפך להפסד הבית הגדול ביותר של השדים האדומים מאז 1955, משחק אותו כינה פרגוסון "הרגע הקשה ביותר בקריירה שלי". אתמול (ב'), ב"אמא של כל הדרבים", כפי שכינה את המשחק הזה פרגוסון לפני שריקת הפתיחה, השלימה סיטי עוד ניצחון (0-1), כשהיא מונעת מיונייטד לייצר אפילו בעיטה אחת למסגרת, או סתם מצב כיבוש ממשי, במשך כל 90 הדקות.
דניאל טיילור, כתב "הגרדיאן", אומר כי "אף אחד לא יכול להכחיש שלפחות על-פי היכולת במפגשים הישירים ביניהן, מנצ'סטר סיטי ראויה לאליפות". אבל אם יונייטד אכן לא תצליח להחזיר לעצמה את המקום הראשון ב-180 הדקות שנותרו לעונה באנגליה, ותתיר לסיטי לזכות באליפות הראשונה שלה מאז 1968, זה יהיה בעיקר בגלל האובדן בשבועות האחרונים של האופי הווינרי המפורסם שפיתחה הקבוצה הזאת בעידן פרגוסון. "ארבע נקודות בלבד בארבעת המשחקים האחרונים, אחרי שהם עלו לפסגת הטבלה עם פער שמונה נקודות - האם מה שקורה ליונייטד בחודש האחרון לא נקרא השתנקות?", תוהה כתב "הטיימס", אוליבר קיי.
2. וינסנט קומפני, הבלם הנהדר של הסיטי שכבש אתמול את שער הניצחון, הוא נקודה קטנה למחשבה למי מבין אוהדי הכדורגל הישראלי שעדיין מזלזלים בכל ליגיונר שבורח מכאן לליגה הבלגית "החלשה". קומפני, הקפטן (!) של הקבוצה, הוא רק שם אחד מבין שלל שחקנים נהדרים תוצרת בלגיה שמככבים באירופה בשנה האחרונה: בפרמיירליג יש את הבלם המצוין של ארסנל תומאס ורמאלן, את מרואן פלאייני, הקשר בעל תסרוקת האפרו והכוח האינסופי מאברטון, ואת רומלו לוקאקו, חלוץ שצ'לסי רכשה בקיץ האחרון עבור 18 מיליון ליש"ט מאנדרלכט וכבר מתויג כ"דרוגבה החדש"; ועוד לא התחלנו לדבר על אקסל ויטסל מבנפיקה, סטיבן דפור מפורטו, ומעל כולם אדן הזארד, פרודג'י מדהים עם יכולת טכנית עילאית ומהירות פנומנאלית שמשחק בליל הצרפתית (ובפגרה הקרובה אמור לעשות סוויץ' לאנגליה עבור סכום עתק).
אז הליגה הבלגית היא לא השישית בטיבה באירופה, וגם אין בה אלימות, עסקנות ועבריינות. אבל כנראה שבכל זאת יש בה משהו?
3. לא רק כדורגל, אלא גם מחזות סוריאליסטים היו אתמול באצטדיון "אתיחאד" במנצ'סטר: דייגו מראדונה שהתחבק ביציע עם בתו, הנשואה לחלוץ המסחרר של הסיטי, סרחיו אגוארו (עצם העובדה שמראדונה עדיין נושם ללא עזרה היא מפתיעה); ליאם גאלאגר, סולן להקת אואזיס לשעבר, שפורץ למסיבת העיתונאים של הסיטי וטוען כי "אלכס פרגוסון שותה יותר מדי וויסקי"; אבל דווקא רוברטו מאנצ'יני אחראי על הרגע המביך מכולם.
"יונייטד באה לשחק על תיקו", ביקר מנג'ר הסיטי את הטקטיקה של יריבתו. אמירה שהיא לא פחות מהזויה: מאנצ'יני קיבל תקציב רכש של 250 מיליון ליש"ט מאז הגיע למנצ'סטר בדצמבר 2009. מאנצ'יני מחזיק בסגל שלפחות על הנייר עולה על זה של יונייטד כמעט בכל פרמטר ובכל עמדה על המגרש, במיוחד בחלק ההתקפי. וכל זה לא מונע ממאנצ'יני להמשיך לשחק כדורגל הססני. גם אתמול: יתרון של 0-1 הספיק לו כדי לבצע במחצית השנייה שני חילופים פחדניים (דה יונג וריצ'ארדס ההגנתיים נכנסו במקום טבז וסילבה).
זה אמנם לא עלה למאנצ'יני במשחק אתמול, אבל מי יודע על איזה טעויות איש הקטנאצ'יו כן יאלץ לשלם ב-180 הדקות שעוד נותרו לעונה הזאת.