בשלהי חודש מארס התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, האישה שקובעת את תעריפי החשמל בישראל, ובמילים אחרות: האישה שמחליטה כמה יעלה לנו להפעיל מזגן או מכונת כביסה. לא בכל יום מתקשר ראש הממשלה ישירות לפקיד ממשלתי, ובהקשר של רשות החשמל, אפשר אפילו לומר שזה אירוע נדיר שבנדירים. אבל נתניהו, שחש את רוחות המחאה החברתית של קיץ 2012 נושפות בעורפו, היה חייב את זה לעצמו. לפחות בשביל הפרוטוקול, והפרסום בתקשורת שיבוא לאחר מכן.
על הפרק עמדה אז החלטתה הטרייה של מליאת רשות החשמל להעלות את תעריפי החשמל ב-8.9%, החל בחודש אפריל; ונתניהו, שביקש לבטל או לפחות למתן את רוע הגזירה, הציע להנהיג תעריף דיפרנציאלי, כך שהצריכה עד גובה מסוים תסובסד, ורק לאחריו יחל התעריף להאמיר.
הרעיון הזה כבר נפסל בעבר על-ידי הרשות, לאחר שהבינה שמה שטוב למשק המים לא מתאים לשוק החשמל, מה גם שהנהגת תעריף כזה תפגע חזק דווקא במעמד הביניים, שנמנה, לפי בדיקת הרשות, עם העשירונים העליונים של צרכני החשמל. ציבור המשפחות מרובות ילדים, אגב, נמצא לא רחוק מאחוריו. "שנים עודדנו את מעמד הביניים לקנות מזגנים ומכוניות חשמליות", הסבירו בעבר גורמים ברשות, "אז עכשיו נכה בו על זה?".
האם זה מה שאמרה גם פרקש-הכהן לנתניהו באותה שיחת טלפון? אין לדעת. היא סירבה להתראיין בנימוק שבתקופה שבה נושאים נפיצים עומדים על הפרק היא מבקשת שקט כדי לעבוד. ראיון נדיר שהעניקה לפני חצי שנה לגלי צה"ל, שבו טענה כי ההתנגדות להעלאת התעריפים היא פופוליסטית, עורר כלפיה ביקורת, ורק חיזק את נטייתה להימנע מחשיפה.
השורה התחתונה, בכל מקרה, ברורה: החישוב הדיפרנציאלי אינו עומד כעת על הפרק, וגם התעריף לא יוזל. בחשבון החשמל הקרוב כולנו נשלם יותר, וגם השכבות החלשות לא יזכו לסבסוד. פרקש-הכהן כבר הבהירה בכמה הזדמנויות שהיא מעריכה את רגישות הממשלה למחאה החברתית, רגישות שבזכותה סוכם שתעריפי החשמל לא יעלו ב-40% כפי שהיה אמור לקרות על רקע המחסור בגז טבעי והמעבר לסולר ולמזוט היקרים יותר.
אבל, וכאן בא אבל גדול, אם היא, יו"ר רשות החשמל, אמורה לתפקד על תקן הביטוח הלאומי, אפשר לבטל את הרשות וללכת הביתה. הרציונל שמנחה אותה אמור בכל זאת להיות כלכלי, ולא חברתי. התעריף עולה, למרות הטלפון של נתניהו.
חושים פוליטיים מחודדים
החדשות הטובות שאפשר למצוא בכל זאת בסיפור הזה הן שבראש רשות החשמל ניצבת אישה שמסוגלת לעמוד בלחצים, גם כאלה שבאים מראש הממשלה בכבודו ובעצמו. וכשיהיו אלה הטייקונים שירימו טלפון, יש סיכוי לא רע שתדע להדוף גם אותם. גורמים בשוק האנרגיה, שלהערכתה של פרקש-הכהן ניסו לפגוע בה, באמצעות פרסומים בתקשורת, כבר קיבלו ממנה מסרים שלפיהם צורת העבודה הזו לא תשתלם להם. יש בזה מן הכוחניות, וגם עיתונאים שמבקרים את פעילותה נחשפו לפן הזה באישיותה; אבל כרגולטורית, שאמורה להגן על האינטרס הציבורי, זו, בשורה התחתונה, בשורה טובה. כל עוד היא יודעת, כמובן, מתי להתגמש.
גמישות היא מילת מפתח נוכח ניסיון העבר. יו"ר הרשות הקודם, אמנון שפירה, הודח על-ידי שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, על רקע מה שכונה משבר אמון. שפירה היה עצמאי מדי ועקשן מדי, והתנגשויותיו עם חברת החשמל הגיעו עד כדי הליכים משפטיים שניהלה החברה נגד הרשות. היו אלה תנאי עבודה שרחוקים להיות אידיליים, גם כשמביאים בחשבון את המתח התמידי שבין הרגולטור לחברה שעליה הוא מפקח. פרקש-הכהן הפנימה היטב איך לא ליפול לאותה מלכודת. היא שומרת על יחסים טובים עם הפקידות הבכירה, וזוכה להערכה אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים אבי ליכט, המלווה אותה מקרוב.
"תפקיד יו"ר הרשות מצריך מקצועיות, אבל גם חושים פוליטיים, ולאורית יש את זה", סבור פקיד ממשלתי שעובד בצמוד אליה. "היא מבינה שכיו"ר הרשות היא לא יכולה לחיות בתוך בועה. היא זקוקה לשיתוף הפעולה של משרדי האוצר והאנרגיה שיושבים איתה במליאת הרשות. אחרת ההחלטות שלה יהיו לא רלבנטיות. ולכן כשפוליטיקאי אומר לה, 'המחיר עולה, תבדקי מה אפשר לעשות', היא צריכה להתנהל באלגנטיות. זה לחץ לא פשוט".
- אז מה אתה אומר, שנראה כאן בסוף תעריף דיפרנציאלי, כי נתניהו ביקש?
"אני חושב שלא; אם היא החליטה שאין בזה היגיון כלכלי, היא לא תחזור בה. אבל אין ספק שהיא הפיקה לקחים מההתנהלות של שפירה. היא עצמאית לא פחות ממנו, אבל יודעת להשיג את המטרות שסימנה לעצמה, בלי לפוצץ דברים".
בכיר לשעבר במשרד האנרגיה מוסיף על הדברים: "במהלך התקופה שבה עמדה על הפרק ההדחה של שפירה, אורית הצליחה להישאר חברה של כולם. היא שימשה יועצת משפטית ברשות שהייתה בחלקה לעומתית ליושב ראש, ועדיין הצליחה גם לקדם דברים וגם להישאר ביחסים מצוינים עם היושב ראש. נכון שאין לה פטרון פוליטי, ולכאורה היא לא חייבת כלום לאף אחד, אבל היא מבינה היטב שאין לה סיכוי להצליח, אם לא תדע לתמרן בין כולם. אורית יודעת איך לדבר כדי שיקשיבו לה, מפגינה רגישות רבה יותר לחברת החשמל, וברמת היחסים עם משרד האנרגיה אפשר לומר שזה סוג של מהפך".
הקשר עם דרור שטרום
פרקש-הכהן, 41, גדלה באשדוד, למשפחה דתית-לאומית. מי שיפגוש בה היום יתקשה להאמין שהיא דתייה, אבל חיטוט בעברה מגלה לימודים באולפנת בני עקיבא "אמנה" בכפר סבא (המקבילה הנשית לישיבת נתיב מאיר היוקרתית), ושירות לאומי בבית החולים שערי צדק. היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית, התמחתה אצל השופטת דליה דורנר, ודילגה איתה מהמחוזי לעליון. את המשך ההתמחות עשתה במשרד מולכו שימרון, המקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו; שורה לא רעה ברזומה כשמתמודדים על תפקיד שאמנם דורש ועדת איתור, אבל טעון בסופו של דבר אישור ממשלה, במיוחד כשבמשרד זוכרים את פרקש הכהן בחיבה גדולה.
גם השופטת בדימוס דורנר מפרגנת למתמחה לשעבר: "כשאורית ביקשה להתקבל לרשות להגבלים עסקיים, התקשרו לשאול אותי מה אני חושבת עליה. אמרתי, 'כמה שקטה, ככה תקיפה ויודעת לעמוד על דעתה'. היא הייתה מתמחה מצוינת, מהטובות שהיו לי. היה לה שכל ישר, פרקטי ותיאורטי. גם השר לנדאו התקשר לשאול אותי עליה, לפני שהחליט למנותה, ובהחלט שיבחתי אותה".
אחרי לידת בנה הבכור עברה פרקש-הכהן למחלקה המשפטית ברשות להגבלים עסקיים, הממונה היה אז דוד תדמור, ובראש המחלקה המשפטית עמד דרור שטרום. "גייסנו את אורית בתקופה שבה חיפשנו אנשים עם מעט ניסיון מהשוק הפרטי, כדי להילחם בתאגידים הגדולים", מספר שטרום. "והיא עשתה רושם של אחת שיכולה להתמודד מול עורכי הדין של המשרדים הגדולים. ובאמת, היא טיפלה בקרטל שבין חברות הרמזורים, והתמודדה יפה עם עורכי דין כמו דורי קלגסבלד ודני שיינמן, שבאו עם שלל עוזריהם לבית המשפט".
את ההתרשמות החיובית של שטרום הוא גם העביר הלאה. שטרום סייע לה להתקבל לתוכנית יוקרתית לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, ואף המליץ עליה בפני לנדאו, שהתלבט אם למנותה לתפקיד יו"ר הרשות. לא היה בכך כל פסול, אלמלא שבועות ספורים אחרי אותה המלצה חמה לשר, חשף כתב גלובס עמירם ברקת כי פרקש-הכהן פנתה לשטרום בבקשה לשכור את שירותיו, לכתיבת חוות דעת על הסכם הגז בין חברת החשמל לשותפויות במאגר תמר.
היקף ההתקשרות נאמד בכ-40 אלף דולרים. הממונה על ההגבלים המכהן, פרופ' דיוויד גילה, יכול לעשות בדיקה דומה בחינם, אז למה להתעקש על ייעוץ חיצוני בתשלום?
התשובה של גורמים ברשות החשמל מפתיעה, בהתחשב בכך שיו"ר הרשות הגיעה בעצמה מהרשות להגבלים עסקיים. "רצינו אדם בעל שיעור קומה, תותח, לא פקיד שאף אחד לא יודע מיהו; אחרי הכול, מדובר בנושא נפיץ. עשינו סיבוב אצל כל העולם ואשתו, וכולם היו מנועים בגלל ההתקשרויות שלהם עם יצחק תשובה. דודי תדמור עובד בדלק, יורם טורבוביץ' עבד בדלק, רונית קן לא יכלה, רן קרול מושקע בתחנת הכוח. זה האינטרס שלנו כאזרחים לקבל ייעוץ מאחד כמו שטרום, שלא לדבר על זה שהוא עושה לנו טובה. הרי חצי שנה לאחר הייעוץ הוא מנוע מלעסוק בנושאים האלה, וידוע שבעסקי ייעוץ פרטיים הוא היה מרוויח יותר".
האם הפרסום ב"גלובס" טרפד את ההתקשרות? ברשות החשמל מסבירים כי הצעת העבודה הזו אינה עומדת כעת על הפרק, מסיבות של לוחות זמנים. שטרום מציין כי "לא התבקשתי בינתיים להגיש הצעת מחיר או למלא טפסים. מבחינתי היה כאן רק בירור של היתכנות, מעולם לא דיברו איתי על סכומים, ובכל מקרה - זה לא עומד בראש מעייניי".
- מה זאת אומרת שלא דיברו איתך על סכומים? 40 אלף דולר זה הסכום שמצוין באתר החשב הכללי עבור העבודה.
"נכון, אבל חשבת על זה שיכולתי לבקש גם פחות? הכול תלוי באופן שבו אני מתמחר את היקף העבודה. זה לא המקרה הראשון שבו המדינה פונה אליי כדי לייעץ לה, ואני לא מאמין שזה בגלל ההמלצה שלי על אורית. המלצתי על הרבה מהאנשים שעבדו תחתיי בשירות המדינה, ואף פעם לא חשבתי שזה ימנע ממני לבוא איתם בעתיד בדברים או שזה יגרום להם להטות פנים".
בשורה התחתונה, שטרום כנראה הולך ומתרחק מהתפקיד. "המדינה יכלה להגן על ההחלטה הזו", מעריך משפטן שליווה את המתרחש, "ושום דבר עדיין לא סגור, אבל אחרי שה'הגבלים' לקחו על עצמם את התפקיד וחסכו את אי-הנעימות שנוצרה, מסתמן ששכירת שירותיו תרד מהפרק".
הציבור ישלם?
אישור הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר, שלגביו נתבקש שטרום לכתוב חוות דעת, הוא אחד הנושאים הבוערים המונחים כיום על שולחנה של פרקש-הכהן. השלכותיו ישפיעו על מעמדם של יצרני החשמל הפרטיים ושל ספקי הגז הנוספים שיבקשו להיכנס לשוק; וכמובן גם על חשבונות החשמל של כולנו.
איך זה קשור? הנה ההסבר: בזיכרון הדברים שקדם להסכם סוכם כי חברת החשמל תשלם לתמר 4.7 דולרים ליחידת חום. בנוסח הסופי של ההסכם עלה המחיר ל-5.3 דולרים. קצת יותר מחצי דולר, אבל בחישוב הכללי זה מצטבר לכדי מיליארדים. רשות החשמל אמורה להחליט אם יש הסבר משכנע לתוספת הזו, ואז לאשר את ההסכם כמות שהוא. אם תחליט שאין לה הצדקה, היא תסרב לגלם את הפער בתעריף, ותטיל על חברת החשמל להתמודד לבד עם הוצאות התשלום העודף.
אפשר לומר שזו דוגמה מצוינת להבנת תפקידה של יו"ר הרשות. קביעת תעריף החשמל אינה עניין טכני, אלא מצריכה עבודת פיקוח על כלל התהליכים בחברת החשמל, מהסיבה הפשוטה: ההכנסות של חברת החשמל בנויות על חשבונות החשמל שאנחנו משלמים. אם הרשות מסרבת לגלגל עלויות של מהלך מסוים על הצרכנים, חברת החשמל עלולה למצוא את עצמה בצרות גדולות. לא לשווא מלווה את רשות החשמל הבדיחה שבשביל פחות מ-50 מיליון שקלים לא קמים אצלם מהמיטה בבוקר. אין עוד תעשייה שמגלגלת סכומים גדולים כמו שוק האנרגיה.
איך מתמודד רגולטור עם גודל האחריות, כשהחלטה שלו שווה מיליארדים? בשביל להבין את זה, צריך לחזור לאחור ולתאר את המשך המסלול שעשתה פרקש-הכהן מאז הרשות להגבלים עסקיים. את המעבר לרשות החשמל היא עשתה כבר ב-1998, כשהוצע לה לכהן כיועצת המשפטית של הרשות. זו הייתה התלבטות לא פשוטה. בכל זאת הרשות הייתה אז בחיתוליה, עם מחלקה משפטית של עורך דין וחצי, רחוקה מאוד מהעוצמה ומהכותרות שהיא תופסת היום. לא משהו שאישיות אמביציוזית כמו זו של פרקש-הכהן יכולה לקבל בקלות; אבל תחושת המיצוי אחרי חמש שנים בהגבלים העסקיים, לצד האפשרות להוביל מחלקה משפטית משלה הכריעו, והיא החליטה ללכת על זה.
פרקש-הכהן זכורה כיועצת משפטית אקטיביסטית מאוד. "מנכ"לים של משרדי ממשלה היו אומרים לי, כיף לך שאורית איתך, אתה מוגן", אומר בכיר לשעבר ברשות החשמל. "לא היה מהלך משמעותי ברשות שהיא לא נטלה בו חלק; לא רק בניסוח החוזים, אלא גם בחשיבה. אפשר לומר שלא קיבלו החלטות בלי חוות דעת שלה; היא הייתה חצי רגולטור גם קודם".
האם כל זה גרם לה להתמודד בקלות עם החלטות של מיליארדים? אדם שמכיר אותה היטב טוען שהביטוי דברים שרואים מכאן לא רואים משם, תקף פה לגביה. "אורית לא ציפתה שההבדל יהיה כזה גדול, אבל אחרי שעברה לכיסא היושב ראש, היא הרגישה את כובד האחריות, כאילו זה העסק שלה. אם כיועצת משפטית לא היה נורא בעיניה שמהלך מסוים ייארך עוד חודש, כיושב ראש היא הרבה יותר לחוצה לגמור דברים. היא הייתה מספרת במשרד שבזמן שהניקה את התינוקת בלילה, היא לא הפסיקה להריץ בראש איך היא פורסת את העלאת התעריפים ומקדמת את העניין כמה שיותר מהר".
- מה גרם לה להילחץ?
"אפשר לומר שההיחשפות שמייצר התפקיד כלפי הממשלה, וההידרדרות במצב הגז לא השאירו אותה אדישה. היא גם הבינה שהיא חייבת להגן על חברת החשמל. לא יהיה לנו חשמל אם היא תביא את החברה למצב של קריסה".
חשמל חינם ומתנות לחג
תחושת הדחיפות הזאת גם גורמת לה לשלוח מיילים בשתיים בלילה, ולהביא לכך שמערכת האזעקה בבניין הרשות תחל לפעול בחצות, במקום בשעות הערב. את הילדים, כפי שהיא מקטרת בישיבות, היא לא ממש רואה, והריכוזיות שמאפיינת אותה רק עושה לה חיים קשים יותר. "היא מנהלת חמישים עובדים, אבל יורדת לפרטים הכי קטנים, ולא משחררת סמכויות", מעיד איש עסקים שמלווה את עבודתה מאז הייתה יועצת משפטית ברשות. "אין מכתב שיוצא החוצה מבלי שאורית עוברת עליו; העומס על כתפיה כל-כך גדול, שקשה מאוד להשיג פגישה איתה".
אחד הנושאים המזוהים איתה עוד מימיה כיועצת משפטית היה המאבק בהפרשות הפנסיה המוגזמות של חברת החשמל. "אנשים לא יודעים", אומר חבר מליאה ברשות החשמל, "אבל יש פער של 10 מיליארד שקל בין תעריף החשמל לעלויות הפנסיה בפועל, פער שאורית מסרבת לכסות וחברת החשמל מאוד כועסת עליה בגלל זה".
עוד סיבה למורכבות היחסים בין הצדדים היא מלחמה שמנהלת הרשות בשנים האחרונות נגד חשבון נאמנות בסך 2 מיליארד שקלים שפתחה חברת החשמל בשנת 2000. הסכומים שהופרשו לשם מדהימים - 600 מיליון שקלים מונחים שם, למשל, כדי לממן חשמל חינם, למקרה שפעם יוחלט ליטול את ההטבה הזו מהעובדים. מאות מיליוני שקלים נוספים מיועדים למתנות לחגים.
פרקש-הכהן סירבה להכיר בהוצאות האלה, במסגרת תעריף החשמל. צוות של תשעה רגולטורים, והיא ביניהם, הורו לפני כחודש ליו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל, לשחרר 1.9 מיליארד שקלים מחשבון הנאמנות ולהחזירם לחשבון השוטף של החברה, הסובלת מגירעון, כך שייוותרו בחשבון הנאמנות כ-100 מיליון שקלים בלבד. הדירקטוריון טרם קיבל החלטה בנושא.
החזרת 600 מיליוני השקלים תמורת החשמל חינם אמורה הייתה להיות הפעימה הראשונה, מאחר שכבר סוכם על החזרתם בין רון-טל לבין משרד האוצר; אלא שוועד העובדים פנה לערכאות, והנושא ממתין כיום להחלטת בין הדין הארצי לעבודה.
בשיחות סגורות קשרה פרקש-הכהן את העלאת התעריפים לציפייה שחברת החשמל תטפל בחשבון הנאמנות. "וכשהיא אמרה לטפל", מעידים בני שיחה, "היא עוד השתמשה בשפה מכובסת. מרגיז אותה שבתקופה שבה כולם סובלים מהעלאת התעריף, עובדי חברת החשמל שאפילו לא מרגישים את ההעלאה, עוד הרשו לעצמם לשמור כסף בצד".
אישה בעולם של גברים
קשה לחמוק בפרופיל זה גם מהזווית הפמיניסטית; במיוחד כשפרקש-הכהן עצמה נוהגת להזכיר, בהזדמנויות שונות, את העובדה שהיא אישה יחידה בעולם של גברים. בפעם הראשונה שבה התייצבה בלשכתו של יו"ר חברת החשמל רון-טל, לא האמינה מזכירתו כי יו"ר רשות החשמל ניצבת בפניה, כיוון שפרקש-הכהן הצטיירה בעיניה כאישה גדולת ממדים - רחוקה מאוד מהאישה הרזה וקטנת הקומה שניצבה מולה במציאות.
גם האלוף במיל' רון-טל וגם מפקד השייטת לשעבר אלי גליקמן, שמנהל את חברת החשמל כיום, נאלצו להסתגל למי שהסתפקה בשירות לאומי, אבל משמשת כיום כמפקחת עליהם. "היה מצחיק לראות אותה מתמודדת עם הסגנון הצבאי", אומרים עובדים ברשות. "התכתובות של רון-טל ושל גליקמן מדברות במונחים של 'בעיה בגזרה הצפונית' או 'התראה: מצב חירום בגזרה המצרית'. אורית הייתה קוראת את המכתבים ואומרת, 'יאללה, בואו נקפוץ לתעלת סואץ'".
- ואיך הם התייחסו אליה?
"היא טוענת שהיום זה לא משחק תפקיד, ואפילו מצאה דרך להסתחבק עם רון-טל, על רקע המוצא הטרנסילבני של שניהם, כך שכאשר הם נפגשים, הם מחליפים צ'ה פאצ'ה. אבל מהסיפורים שלה אפשר להבין שבראשית דרכה כיועצת משפטית לא היה לה קל. היא נתקלה בהרבה תגובות כמו 'את לא מה שחשבנו'. אחרי הכול, מיהם האנשים שמקבלים את המינויים הבכירים בשוק האנרגיה? יש שם מישהו שאינו בדרגת אלוף משנה לפחות?".
באטמוספרה כזו, המינוי של פרקש-הכהן מסמל בעיקר את הצלחתה של הפקידות הבכירה לתפוס עוד עמדת מפתח, שקורצת מאוד למקורבים פוליטיים. העובדה שזה קורה דווקא אצל השר לנדאו, שיוצא תדיר נגד שלטון הפקידים והמשפטנים, רק עושה את ההישג למרשים יותר, במיוחד כשהמועמד המוביל לתפקיד, לפחות בתקשורת, היה ולדימיר נמירובסקי, מקורבו של השר ליברמן. היה נדמה שלנדאו, ממפלגת ישראל ביתנו, יפעל למען מועמדו של יו"ר המפלגה, אבל פרקש-הכהן הצליחה לגבור עליו.
גורמים במשרד האנרגיה מעידים כי ראש המטה של לנדאו, סמדר בת-אדם, הכשירה את הלבבות בגזרתו של לנדאו, וכי פרקש-הכהן פעלה בעצמה מאחורי הקלעים כדי לזכות בתפקיד. אמנם כלפי חוץ הקפידה פרקש-הכהן לציין שהופתעה מכך שדווקא היא, הבחורה הפשוטה מאשדוד, נבחרה, ובמליאת הרשות נהגה להפטיר על נושאים שדרשו טיפול עתידי כי "בזה ולדימיר כבר יטפל", אבל קשה לומר שהיא הותירה את הדברים ליד הגורל.
קדנציה בת חמש שנים עומדת כעת בפני פרקש-הכהן כדי להצעיד את רשות החשמל לפי החזון שלה. ביטולו הסופי של הסכם הגז עם מצרים, בשבוע שעבר, רק חידד את מצוקת הגז הטבעי שקיימת בישראל. פריסת התעריפים הנוכחית מבוססת, לפי התבטאות של פרקש-הכהן בפורום סגור, "על כך שהקטסטרופה הקיימת ממשיכה במתכונתה הנוכחית, ולא הולכת לזוועה קטסטרופלית מסוג חדש".
כדי להתמודד עם הקטסטרופה הקיימת, שתכלול כנראה גם הפסקות חשמל בקיץ הקרוב, יצא קמפיין משותף של רשות החשמל ושל משרד האנרגיה שיעודד חיסכון בחשמל, באמצעות בחירה במסלולי צריכה שונים. במקביל מנסה פרקש-הכהן לקדם את כניסתם של יצרני חשמל פרטיים לשוק, כדי שבעוד שנתיים-שלוש הם יהוו כ-30% מהשוק. בהתחשב בכך שמחצית מהחברות שעל הפרק מתקשות לעמוד בסגירות הפיננסיות, המצב לא נראה מבטיח, אף שמנהלים מאותן חברות דווקא מפרגנים למהלכים שקידמה, כדי לסייע להם להיכנס לשוק.
מוקדם עדיין לחזות אילו הישגים תקצור פרקש-הכהן במהלך הקדנציה, ומה תעשה בסיומה. את המחיר, בכל מקרה, נשלם כולנו בסוף החודש.
אורית פרקש-הכהן
אישי: 41, נשואה לעו"ד עודד הכהן ואם לארבעה. גדלה באשדוד, גרה בירושלים
השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית; תואר שני MPA במינהל ציבורי מהרווארד
מסלול: התמחתה אצל השופטת דליה דורנר ובמשרד עורכי הדין מולכו שימרון, שבו שימשה גם כעורכת דין. עברה לרשות להגבלים עסקיים, שבה שימשה כעורכת דין במשך חמש שנים, ואחר כך שימשה כיועצת המשפטית של רשות החשמל. משמשת כממלאת מקום יו"ר הרשות מאז ספטמבר. לפני פחות מחודשיים, מונתה רשמית לתפקיד"
עוד משהו: אחיה, ד"ר אריאל פרקש, מנתח בבילינסון, זכה בעבר בתוכנית הריאליטי "סוף הדרך"
Chen-s@globes.co.il