לכאורה, סיפור זניח. בית המשפט העליון (השופט חנן מלצר) דחה את ערעורו של אופיר שפיגל נגד החברה לשירותי סביבה, בעניין בקשת חופש מידע הנוגעת לסילוק חומרים מסוכנים. ובכל זאת, רעד עבר בגופם של אנשי חופש מידע, שקראו את פסק הדין ונענעו את ראשם כלא מאמינים לנוכח הנימוקים שהביאו לדחיית הערעור.
לא יהיה זה מוגזם לקבוע כי ההחלטה הסבה פגיעה אנושה לזכות לחופש המידע, וחשוב מכך, היא פגעה בתקווה שהשקיפות השלטונית תהפוך מהלכה למעשה - מעיקרון חוקתי לחלק משגרת חיינו הציבוריים.
הקביעה המדאיגה ביותר היא זו שלפיה על מבקש המידע לגלות את האינטרס האישי שיש לו במידע המבוקש. כלומר, העובדה שבקשת חופש המידע של אותו שפיגל הייתה מונעת מאינטרס אישי-עסקי ולא רק מתוך המניע הציבורי והאלטרואיסטי שהציג, די בה כדי להביא לדחיית הבקשה ולשלול ממנו את זכותו לקבל מידע. ממנו ומהציבור כולו.
זכאות לקבלת מידע
אחד החידושים וההישגים החשובים של חוק חופש המידע הוא העיקרון, שלפיו "אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו". אזרח זכאי לקבל מהשלטון מידע בלי שיהיה עליו להצביע על סיבה או תירוץ לבקשתו.
הוראה זו היא ביטוי ל"רציונל הקנייני", שעומד בבסיס החוק ושלפיו המידע שנמצא בידי הרשויות אינו שייך להן. המידע הוא של כל אחת ואחד מאיתנו, והרשויות רק מחזיקות בו בנאמנות עבורנו. ממילא אין אזרח חייב להסביר מדוע הוא מבקש לממש את בעלותו על המידע ולעיין בו.
אלא שהבעלות על המידע אינה בלעדית למבקש. היא משותפת לכולנו. ולכן השיקול המכריע בבקשת חופש מידע הוא העניין הציבורי שקיים בגילוי המידע, ולא האינטרס האישי שיש למבקש.
שליח ציבור
שפיגל, שביקש מידע חיוני הנוגע לאיכות הסביבה, הוא שליח ציבור. בית המשפט סבר כי יש שליחים ראויים ממנו, וכי הוא אינו נקי-כפיים כיוון שלא גילה את האינטרסים האישיים שלו. אבל רוב פרנסי הקהילה, שפועלים לקידום אינטרסים ציבוריים, מונעים לרוב גם ממוטיבציות אישיות. וכל עוד אין ניגוד בין השניים, אין בכך פסול. להיפך, יש בכך תועלת.
אם רוצים שהציבור יקבל מידע חיוני, ושחוק חופש המידע ימומש ולא רק יקשט את ספר החוקים, חייבים לעודד אזרחים רבים ככל האפשר להגיש בקשות מכוחו, ובמידת הצורך גם להיאבק ברשויות סרבניות בבתי המשפט.
מדובר במשימה לא קלה שרבים מושכים את ידיהם ממנה, ולכן טוב שיש "שליחים" שמבצעים אותה גם אם אגב קידום עניינם האישי. חבל שבית המשפט "הרג" את השליח ומנע בכך מהציבור מידע חיוני לאיכות חייו.
עו"ד אלונה וינוגרד היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע, ועו"ד אבנר פינצ'וק הוא ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח.