זה כבר הפך לאקסיומה: אין מערכות בחירות או פריימריז בלי סקרי בחירות. בעיתונים, בבלוגים פוליטיים ובמטות הבחירות של המועמדים והמפלגות - כולם רוצים לדעת מה חושב הציבור כרגע. עליית מפלס הסקרים היא סממן מובהק של כניסה לעונת בחירות, ואולם באותה מידה היא עשויה גם להשפיע על הבוחרים.
- רפי סמית, מנהל מכון סמית למחקר, האם אפשר לערוך סקרי בחירות מהימנים בתקופה של חוסר ודאות במערכת הפוליטית?
"המודלים המייצגים את הציבור הם מודלים שאנחנו עובדים איתם כל הזמן, כך שאין בעיה להתאים אותם במובן המתודולוגי. השאלה היא מה שואלים בכל רגע, כשהעניינים כל-כך נזילים. אנחנו רוצים לדעת בכל רגע נתון מה המצב נכון לאותו רגע. אם יש מספר מסוים של מפלגות שהודיעו על התמודדותן, אנחנו מכניסים אותן לתוך הרשימה שבסקר. אם תבוא בשבוע הבא קומבינציה של רשימות, אנחנו נקבע את רשימת המפלגות שברור שהן מתמודדות תחת אותה כותרת".
- לפני הפריימריז בקדימה היה קושי לערוך סקרים. הקושי הזה לא מקרין עכשיו על המערכת הפוליטית בכללה?
"אני לא חושב שיש כרגע בעיה לערוך מחקרים ארציים. יש סקרים שצריך לכתוב אותם נכון, חלוקה בין מגזרים למשל, אלה דברים שיש לנו הרבה ניסיון בהם. בקדימה מיעטו לערוך סקרים בפריימריז בגלל בעיות ספציפיות הקשורות לאופי ההתפקדות. אם למשל יש אחוז גבוה מאוד של התפקדות במגזר הערבי והדרוזי, צריך לחיות את החיים הפוליטיים כדי להבין איך ההתפקדויות האלה נעשות, ולהבין שיש פה קושי אמיתי. ויש עוד אלמנטים, שקשורים לגנום הפנימי של המפלגה.
"בפריימריז - להבדיל מבחירות ארציות - יש השפעה מסיבית של פוקד. היו לנו מקרים שצריך היה להזכיר לאנשים שהם בכלל התפקדו. בקבוצת מיקוד שעשינו שאלנו למי תצביעו, ואישה אחת אמרה: 'למי שאברהם יגיד לי'. אבל זה לא אומר שאי-אפשר להשתמש בסקרים ככלי כדי לאפיין את כוחו של מועמד בקרב קהלים מסוימים ושאלות הקשורות לאופי ההצבעה".
- מארגני המחאה החברתית אומרים שבקיץ הקרוב היא תלבש אופי הרבה יותר פוליטי, אולי גם מפלגתי, בין אם באמצעות מפלגות קיימות או מפלגות חדשות שעוד יקומו. יש כאן פוטנציאל לשינוי משמעותי בדפוסי ההצבעה, בחלוקה הגושית, במוטיבציות שמניעות את הבוחרים.
"זה נכון, אבל אנחנו שואלים על המצב הנתון בכל נקודת זמן. למשל, כולם אומרים שאריה דרעי עומד להתמודד. אבל זה עדיין לא ברור, הוא עוד לא הודיע. אני יכול לשאול היום בסקר רק על רשימות שאני יודע שהן מתמודדות. אחרי שהוא יודיע, נוסיף אותו לרשימת המפלגות שאנחנו שואלים לגביהן בסקרים.
"אל תשכח גם שבבחירות הקודמות היו יותר מ-30 מפלגות, ואנחנו מתקשים להקריא לאנשים בטלפון רשימה כל-כך ארוכה. לאנשים יש סבלנות ל-10, אולי 15 מפלגות, אז אנחנו מקריאים את המפלגות הידועות יותר. אני יכול לשאול שאלה נפרדת על מצב היפותטי, מה הסיכוי שתצביע למפלגה מסוימת אם היא תקום. אבל כשההתמודדות הופכת מהיפותטית למעשית, הבוחרים מסתכלים כבר אחרת. לכן אני לא יכול לשאול כרגע על מפלגה שתקום או לא תקום לאור המחאה החברתית".
- יש דברים שהשתנו לאורך השנים באופן קבלת ההחלטות של הבוחר הישראלי?
"המערכת הפוליטית רחוקה מלהיות סגורה. ברור לגמרי שעוד יקרו פה דברים, התמונה מאוד נזילה. הליכוד, העבודה וקדימה יהיו באטרף של פריימריז. האם העבודה תציג רשימה חדשה לחלוטין? האם קדימה תהיה משהו חדש או פתאום תיראה כמו ליכוד ב'? לכל השאלות האלה תהיה השפעה על הבחירות.
"בגלל חוק הבחירות, אסור לפרסם סקרים בימים הצמודים לבחירות, והסקר האחרון מתפרסם ביום שישי, 4 ימים לפני הבחירות, למרות שאנחנו ממשיכים לבצע סקרים. בבחירות הקודמות סקרנו וגילינו שבימים האחרונים היה גל גדול של 150 אלף איש שעברו ממפלגת העבודה לקדימה, אפשר היה לראות את התנועה במספרים, אבל לא יכולנו לפרסם את זה. לכן אני אומר - הדברים עוד יכולים מאוד להשתנות".
- יש טענות שההתמכרות לסקרים גורמת נזק למערכת הפוליטית.
"הבעיה המרכזית שקיימת בסקרים היא לגבי המפלגות הקטנות, שלא עוברות את אחוז החסימה בסקרים, וזה הופך לנבואה המגשימה את עצמה. אנשים שמתכננים להצביע למפלגה קטנה, קמים בבוקר ורואים את הסקרים בעיתונים, ומחליטים להעביר את הקול שלהם למפלגה אחרת כדי שהוא לא יילך לאיבוד.
"מצד אחד זו לא השפעה חיובית כי אדם מצביע לא למי שרצה, מצד שני עזרתי לו לא לבזבז את קולו. אבל מעבר לזה אין לדעתי נזקים בסקרים. אנחנו נותנים לאנשים עוד מידע, בודקים את הלך הרוח ונותנים תמונת מצב. זה כלי חשוב".
