איך שגלגל מסתובב. רק לפני 7 חודשים נפלה מניית אלוט תקשורת (Allot Communication) לשפל שנתי - 9.45 דולר. הימים היו ימי אי ודאות בשוקי ההון, רוב מניות הטכנולוגיה ראו רק את הדרך למטה, ואלוט, שתכננה לבצע הנפקה משנית, נאלצה לבטל אותה ולחכות לימים טובים יותר.
והימים הטובים הגיעו די מהר. 7 חודשים עברו, וכאילו לא קרה דבר בקיץ האחרון. אלוט, שמספקת ציוד תקשורת לניטור וניתוח תוכן ואפליקציות, שנצרכים על ידי המשתמשים ברשת האינטרנט, התאוששה כמו עוף החול, והמניה - בחסות הגאות המתחדשת בשוקי ההון - הכפילה את שוויה מאותו שפל כמעט פי שלושה, ונסקה לרמות שיא של כל הזמנים, ההופכות אותה לאחת מתוך 20 החברות הישראליות הגדולות ביותר מבין אלו שנסחרות בשוק ההון האמריקני.
כן, אלוט, חברה שמוכרת לציבור המשקיעים הרבה פחות מצ'ק פוינט, קומברס או אמדוקס, שווה כרגע 793 מיליון דולר - פי שניים משוויה בהנפקה הראשונית שבוצעה לפני כחמש שנים וחצי. שווי החברה משקף תשואה נאה ביותר של 78% על המחיר, שלפיו בוצעה ההנפקה המשנית של החברה בנובמבר האחרון.
ביום שישי האחרון התממשה מעט המניה על רקע הירידות בוול סטריט, ומחירה הנוכחי עומד על 25.41 דולר - עלייה של 67% מתחילת השנה.
החיבוק החם שמקבלת כרגע אלוט משוק ההון הפך, איך לא, את חלק ממנהליה הבכירים ובעלי מניותיה הגדולים למיליונרים כבדים (לפחות "על הנייר"), אך המרוויח הגדול מהמהפך שעבר על המניה הוא דווקא משקיע פיננסי פרטי שאינו נמנה עם מייסדי או מנהלי החברה, ושמו... זהר זיסאפל.
1. שאלה של עיתוי
זיסאפל, יזם ההייטק הסדרתי, הפך לבעל המניות הפרטי הגדול ביותר באלוט בחורף 2009. למי ששכח, באותה תקופה שוקי ההון נפלו לרמות שפל בעקבות משבר האשראי שהחל בקריסת ליהמן ברדרס.
אלוט, שהייתה אז מניה יחסית טרייה (נסחרה רק כשנתיים וחצי), נפלה למחיר שפל של כל הזמנים - 1.42 דולר, ששיקף לה אז שווי חברה של 31 מיליון דולר ולא יותר, ממש כמו סטארט אפ מתחיל.
זיסאפל, שבינו לבין אלוט לא היה כל קשר עד אותו הרגע, התכופף לרצפה והחל לאסוף מניות של החברה עד שהגיע להחזקה נוכחית של 9% - שני רק למשקיע המוסדי, קרן ההשקעות האמריקנית Brookside Capital (9.7%).
זיסאפל לא פירט בדיווחיו לרשות לני"ע האמריקנית כמה בדיוק השקיע ברכישת מניות אלו, אך סביר להניח (על בסיס הרמות שבהן שהתה אז מניית אלוט), כי מדובר היה במיליוני דולרים בודדים, מקסימום 5 מיליון דולר.
שלוש שנים עברו מאז אותו משבר אשראי, נפילת ליהמן ברדרס נשכחה כלא הייתה, וההשקעה של זיסאפל באלוט הופכת כנראה לאחת המוצלחות בחייו: החזקתו בחברה שווה כרגע 72 מיליון דולר, וזה אומר, תחזיקו חזק, שהרווח שלו "על הנייר" מהשקעה זו עומד על כרבע מיליארד שקל.
רבע מיליארד שקל אינו סכום שהולך ברגל אפילו למיליונר כבד כמו זיסאפל. האחרון מכר לא מעט חברות במהלך חייו (רק מכירת רדוויז'ן תניב לו תמורה דומה), אך ספק אם אי פעם ביצע השקעה פיננסית נטו, דוגמת זו שביצע באלוט, שהניבה לו כזה רווח בפרק זמן כה קצר.
ובכלל, ספק אם אי פעם נתקלנו במשקיע פרטי ישראלי מוכר, כמו זיסאפל, שהצליח לעשות את מה שכל משקיע מתחיל כוותיק חולם לעשות: להיכנס להשקעה בחברה כשזו נסחרת בשפל, ולראות כיצד השקעתו מוכפלת פי 15 לפחות.
זה הסיפור הגדול מאחורי הנסיקה במניית אלוט, ולא נופתע אם זיסאפל - ממש כמו שזיהה את רמות השפל של המניה - יגיע למסקנה כי רמתה הנוכחית מהווה שיא (לפחות עבורו), ויתחיל לממש חלק מהחזקותיו בחברה.
2. יעקובי. יגאל יעקובי
זיסאפל אינו לבד. אלוט הפכה למיליונר כבד גם את מייסדה, יגאל יעקובי, שמכהן כרגע כדירקטור בחברה. ליעקובי (51), שהקים את אלוט לפני 16 שנה, יש כרגע 2.1% מהון החברה (הרוב במניות) - החזקה ששווה 17 מיליון דולר. יעקובי, לפי בדיקת "גלובס", מימש במהלך חיי החברה כציבורית מניות תמורת 15.3 מיליון דולר, וזה אומר שסך ההון שצבר באלוט לבדה, עומד על 32.3 מיליון דולר (123 מיליון שקל).
עם זאת, סביר להניח כי סך הונו הכולל גבוה יותר, כיוון שאלוט היא החברה השנייה שהקים. טרם הקמתה כיהן יעקובי כמנהל חטיבת ניהול הרשתות בחברת Bay Networks. לתפקיד זה הגיע לאחר שמכר לחברה את Armon Networking - סטארט אפ שהקים בשנת 1992 - תמורת 33 מיליון דולר. כמו כן, יעקובי מושקע כרגע בסטארט אפים ישראליים אחרים, ביניהם LiveU, שפיתח טכנולוגיה המאפשרת העברת שידורים חיים מכל מקום באמצעות רשתות אלחוטיות.
"כשאתה מוכר חברה, תמיד יש לך איזו הרגשה של החמצה מסוימת", אמר בעבר יעקובי בראיון ל"גלובס". "כשאתה יוצא לנאסד"ק, ההרגשה היא יותר של התחלה חדשה מאשר סיום של משהו. אין ספק שזה מעלה את רף האתגרים, וזה דבר טוב בחיים", הוסיף. ובכן, אין ספק שיעקובי עדיין מאמין שטוב עשה כשהנפיק את אלוט, ולא מכר אותה.
3. המנכ"ל השכיר שהפך למיליונר
המיליונר השלישי מבית היוצר של אלוט הוא רמי הדר, מנכ"ל החברה בשש השנים האחרונות. להדר (48) יש החזקה של 1.4% בהון החברה (כולל אופציות) - החזקה ששווה כרגע 11.4 מיליון דולר. מההנפקה הראשונה של החברה ועד היום מכר הדר מניות אלוט תמורת 2.2 מיליון דולר, וכך צבר לפחות 13.6 מיליון דולר (52 מיליון שקל).
אך זה לא הכול. הדר, בדומה ליעקובי, הגיע לאלוט לאחר שחווה שני אקזיטים. בשנת 1989 הקים את CTP מערכות אותה מכר לדי.אס.פי.סי בחלוף שש שנים. זו האחרונה, נזכיר, נמכרה לאינטל תמורת 1.5 מיליארד דולר במזומן. עם מכירתה של CTP המשיך הדר לכהן בתפקידים ניהוליים שונים בתוך די.אס.פי.סי במשך כשנתיים, עד לרכישתה על ידי אינטל בשנת 1997. מיד לאחר מכן הקים הדר את אנסמבל (Ensemble), שבה כיהן כסגן נשיא למכירות ושיווק עד שנת 2002. מאנסמבל עבר הדר לכהן כמנכ"ל נייטיב נטוורקס (Native Networks), שנמכרה בשנת 2005 לאלקטל תמורת 55 מיליון דולר במזומן.
ועוד משהו. מהמסמך השנתי של אלוט (20F) שהוגש באחרונה לרשות לני"ע האמריקנית, עולה כי הדר קיבל אשתקד שכר שנתי של 183 אלף דולר (בערך 57 אלף שקל בחודש), ובונוס של 18 אלף דולר (בערך 5,700 שקל בחודש), אך לא קיבל חבילת אופציות חדשה. מפתיע? מעט, אך אל תמהרו לקבץ עבורו נדבות.
tali-z@globes.co.il