לאחר שעמדה במרכז העניינים במשך השנתיים האחרונות, יוון מוצאת את עצמה היום (ג') שוב במוקד הסערה. זאת, לאחר שתוצאות הבחירות שנערכו אמש חיזקו את מפלגות הקצה מהשמאל והימין הקיצוני, שמתנגדות לתוכניות הצנע ולרפורמות הכואבות שהכבידו על הציבור היווני. כעת, יוצאים מספר אנליסטים מרכזיים וטוענים כי מוסדות האיחוד האירופי וקרן המטבע העולמית צריכים להיות מוכנים לקראת סבב נוסף של משא-ומתן עם יוון.
גם הבחירות בצרפת עוררו זעזועים באירופה, לאחר שמועמד השמאל - פרנסואה הולנד, נבחר לנשיאות והביע את התנגדותו לגבי המשך תוכניות הצנע והעמקת האינטגרציה שעליה הסכימו מנהיגי אירופה (בין היתר באמצעות כינון אמנה פיסקאלית), ואת כוונתו לבצע רפורמות מקיפות במערכת הבנקאות הצרפתית. עם זאת, אנליסטים רבים כגון הכלכלן הפסימי נוריאל רוביני הכריז כי תוצאות הבחירות ביוון מסכנות את האיחוד האירופי ובייחוד את מדינות הפריפריה.
"לבחירות ביוון יהיו השלכות גדולות מהרבה מאלו של צרפת", הצהיר רוביני. עם זאת, בצהריים התמתנו כבר הירידות בשווקים; החוזים העתידיים בוול סטריט מאבדים כ-0.4% לעומת יותר מ-1% בבוקר, ובבורסות אירופה נרשמות ירידות של כ-0.3% בלבד. האירו עבר לעליות וכבש מחדש את ה-1.3 דולרים.
"זהו המשבר שכולם חששו ממנו בחודשים האחרונים", אומר קארל ווינברג, הכלכלן הראשי של חברת הפיננסים High Frequency. "קואליציה יוונית שתתנגד לביצוע תוכניות הצנע שעליהם התחייבה הממשלה הקודמת, תגרור את האיחוד האירופי וקרן המטבע להפסיק לשלם ליוון את חבילת החילוץ שהיא כבר אישרה לה, בהיקף כולל של 130 מיליארד אירו - עניין שיגרור חדלות פרעון ביוון ובמדינות אירופאיות נוספות".
מארק קוטוק, מחברת הייעוץ קומברלנד, טוען כי השווקים יעקבו עכשיו מקרוב אחר הצעדים של הבנק המרכזי האירופי (ECB) וכי גוברים הסיכויים שהוא ימשיך להדפיס כסף כדי לתמוך בבנקים האירופים.
"בעוד קיימת סכנה ממשית לתוכניות הצנע, גובר הלחץ על ה-ECB להדפיס כסף כדי להשיב את אמון המשקיעים ולתמוך בפעילות האשראי של הבנקים", אומר קוטוק. בנוסף, טוען קוטוק, כי המומנטום הפוליטי שנוצר ביוון וצרפת תומך עבר כעת לכיוון של הקלה כמותית, כלומר הדפסות כסף.
כלכלני בנק ההשקעות סיטי אף יותר פסימיים לגבי יוון וטוענים כי במצב הגיאופוליטי הנוכחי, גברו הסיכויים שיוון תפרוש מגוש האירו בתוך 12 עד 18 חודשים. בסיטי מעלים את הסיכויים לתרחיש שכזה לכדי 60%-75%.
מנגד, גי'ם אוניל, יו"ר מחלקת הנכסים של גולדמן זאקס, טוען כי השינויים בסנטימנט האירופי יכולים דווקא להיות חיוביים עבור השווקים, זאת משום שקובעי המדיניות והמוסדות של האיחוד האיחוד האירופי יאלצו להתמודד עם הבעיות הכלכליות המהותיות של משבר החוב ואולי לפתור אותן אחת ולתמיד.
אוניל גם אמר בציניות כי סביר להניח שאם נראה החרפה נוספת בזירה האירופית, אז הפדרל ריזרב יפעל מהר יותר מה-ECB בכל הנוגע להדפסת כסף במסגרת תוכנית הרחבה כמותית שלישית (QE3). בשוק ישנן הערכות כי ייתכן שכבר בחודש הבא הפד ירמוז לכל הפחות על תוכנית רכישת אג"ח מגובות משכנתאות, או אפילו ישיק את התוכנית המיוחלת עליה מדברים בשווקים מזה כשנה.