לפני שנה החליט היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, להקים במסגרת הפרקליטות צוות ייעודי שיפעל להגברת האכיפה הפלילית ולהחמרת הענישה בעבירות של התעללות בבעלי חיים. זאת, הן בדרך של תיקוני חקיקה והן בדרך של הגשת כתבי אישום.
מתברר כי תופעת ההתעללות בבעלי חיים הוציאה את וינשטיין מדעתו. הצוות, בראשות עו"ד עירין ענבר-אייזינגר מפרקליטות חיפה (פלילי), המליץ לפעול להוספת סעיף פלילי של התעללות בבעלי חיים בנסיבות מחמירות, וכן לקבוע מדיניות של מאסר בפועל וקנס גבוה לטובת הקרן למען בעלי חיים, בתיקים פליליים של התעללות קשה.
משרד המשפטים מסר אז בשמו של וינשטיין כי "היועץ המשפטי לממשלה סבור כי חברה מתוקנת נמדדת לא רק ביחסה אל בני האדם, אלא גם ביחסה אל בעלי החיים בקרבה".
זמן מה אחר-כך החליטה הפרקליטות ליישם את המדיניות החדשה ולערער על פסק דין קל במיוחד שנתן בית משפט השלום בתל-אביב בעקבות מקרה של התעללות בכלב: אדם שהשליך את כלבה של בת-זוגו מחלון הקומה השנייה לרחוב.
חוליות הגב של הכלב נשברו, והיה צורך להמיתו. בית משפט השלום גזר עליו מאסר על-תנאי, קנס של 1,000 שקל ופיצוי של 4,000 שקל לבת-הזוג. ערעור הפרקליטות על העונש התקבל, ושופטי בית המשפט המחוזי החמירו את רכיבי הפיצוי והקנס.
אימץ כלב
וינשטיין אוהב בעלי חיים. בעבר, לפני מינויו ליועץ המשפטי לממשלה, השוויץ בכלבים שהתגוררו דרך קבע בגינת ביתו, לאורך שנים, בזה אחר זה. "תמיד אהבתי בעלי חיים. בילדותי חשבתי שאהיה זואולוג". כשביקר פעם ב"צער בעלי חיים" ומצא כלב שעמד להיות מומת, החליט לאמצו, שיכן אותו על חשבונו בפנסיון לכלבים, ובא לבקרו ולהוציאו לטיול מדי שבוע.
נימוק מוסרי-ערכי
יחסו החם של היועץ המשפטי לבעלי חיים ניכר היטב בפרשת יצוא הקופים מחוות מזור לצורך ניסויים רפואיים בארה"ב. עמדתו המעודכנת, שהוגשה לבג"ץ ביום חמישי האחרון, סותמת את הגולל על היוזמה להעביר 90 קופות - מהן 50 שניצודו בטבע - לידי החברה המסחרית SNBL בארה"ב.
הפרשה התעוררה בעקבות עתירה שהגישה עמותת "תנו לחיות לחיות" לבג"ץ נגד האישור שהעניקה רשות הטבע והגנים לחוות מזור לייצא את הקופות. זו הייתה הפעם הראשונה שבה רשות הטבע מעניקה אישור למשלוח קופות שניצודו בטבע לצורך ניסויים רפואיים, ולא רק לקופות ולקופים שנולדו וגודלו בתנאי שבי.
לפני כחודש מסרה הפרקליטות בהודעתה לבג"ץ כי "קליטתם של קופים מן הטבע בחווה נועדה אך ורק לאפשר רבייה בחווה, לטובת לידת צאצאים לצורך מחקר רפואי, ואין הם מיועדים למחקר רפואי בעצמם. נוכח השבי שחווה קופה שניצודה מן הטבע, בשונה מקופה שנולדה בחווה, ולאור הפער בין התנאים שבהם שהתה בטבע לבין התנאים בחווה, ראוי לצמצם בפגיעה בקופה שניצודה מן הטבע ולהסתפק ברבייה, ולא להוסיף ולהפנותה אף למחקר רפואי".
מדיניות דומה נוהגת במדינות האיחוד האירופי, שאימצו דירקטיבה ייעודית בעניין זה בשנת 2010, שאמורה להיכנס לתוקף בינואר 2013.
לאחר שהוגשה העתירה לבג"ץ הוציא השופט העליון חנן מלצר צו ביניים המונע זמנית את יצוא הקופות, וביקש את התייחסותו הכוללת של וינשטיין. היועץ פנה לרשות הטבע והגנים וביקש שתשקול מחדש את החלטתה להעניק את היתר היצוא, שלדבריו "מעורר קשיים משפטיים".
הפרקליטות ציינה כי מדובר גם ב"נימוק מוסרי-ערכי, שלפיו חברה נאורה נמדדת הן ביחסה לבני אדם והן גם ביחסה לבעלי חיים".
מלבד זאת התעוררו טענות על כך שלא הוצגו אישורים מהרשויות המתאימות בארה"ב ביחס למחקר הקונקרטי, לצד האישורים הכלליים שהוצגו בנוגע למתקן של חברת SNBL בארה"ב.
לדעת הפרקליטות, "היה מקום להמציא אף אישור של הרשויות המוסמכות לניסוי הקונקרטי ואת פרוטוקול הניסוי, אף אם בהשחרת פרטים שיש מניעה למסור".
השופט העליון סלים ג'ובראן, ראש הרכב השופטים, פתח את הדיון שהתקיים בבג"ץ בעניין זה סמוך לאחר הודעת הפרקליטות לפני כחודש, במילים: "הנושא מאוד רגיש וחשוב".
משלוח הקופות יבוטל
בסוף השבוע האחרון התברר כי השיקול המחודש שנעשה ברשות הטבע והגנים הוליד את התוצאות המקווות. נוסף לכך שהוחלט לבטל את ההיתר ליצוא הקופות שניצודו מהטבע, בשל היעדר אישורים מתאימים למטרת הניסוי הרפואי שבעטיו נדרשה ההעברה לארה"ב, שעניינו תרופה לדלקת פרקים ניוונית במבוגרים - בוטל המשלוח כולו.
עמדתה המעודכנת של הפרקליטות אמורה להוביל לפסק דין סופי של בג"ץ, שבמסגרתו העתירה תתקבל, והמשלוח יבוטל.
בעקבות הדיון הקודם, שיגרו עורכי דינה של חוות מזור מכתב מפורט לפרקליטות המדינה, בצירוף מסמכים שונים. אלא שחוות מזור ביקשה להותיר את המסמכים הללו חסויים, ולפיכך העבירה הפרקליטות את המסמכים במעטפה סגורה לשופטי בג"ץ, לעיונם בלבד.
לטענת אנשי החווה, אין בחוק הישראלי או באמריקני כל מגבלה המונעת העברת קופים שניצודו מהטבע לצורך מחקר רפואי. המשלוח המדובר, עדכנו אנשי חוות מזור, אמור לכלול 66 קופות מבוגרות, מתוכן 16 שנולדו בחווה וכ-50 שנולדו בטבע, וזאת לצד 20 קופים צעירים נוספים - כולם מזן "מקוק ארוך זנב".
בפרקליטות החליטו לאמץ סטנדרט מחמיר יותר מזה הקבוע החוק, במסגרת שיקול-הדעת המאפשר לרשויות המדינה לעצב את מדיניותן, והיא מסרה לבג"ץ ביום חמישי האחרון כי "אכן אין בדין הישראלי איסור מפורש על יצוא קופים ילידי טבע במובחן מילידי שבי, אך גם אין היתר מפורש. עמדת רשות הטבע והגנים היא שאין לאפשר יצוא קופים מהטבע לצורך ניסויים, ואין לאפשר לחווה לשמש תחנת מעבר לכניסת קופים מהטבע ויצואם לחו"ל. לאחר בחינה מחודשת, עמדת הרשות כעת היא שאין לחרוג גם במקרה הנוכחי מהתפיסה האמורה, ולפיכך אין לאפשר את משלוח הקופות שניצודו מן הטבע".
גם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיע במכתב המפרט את מדיניותו בעניין, עוד בנובמבר 2011, כי "יש לצמצם את יבוא הקופים לחווה, בהתאם לנדרש להגדלת גרעין הרבייה בלבד. זאת על מנת לצמצם את הציד מן הטבע ככל שניתן". כעת שוקל ארדן להחמיר עוד יותר את המדיניות בעניין יבוא ויצוא בעלי חיים לניסויים בישראל.
לדברי הפרקליטות, "אין מחלוקת כי הציד והתפיסה בארץ המוצא, וכן ההובלה לישראל והמעבר לחיים בתנאי שבי בחווה, גורמים סבל ופגיעה קשה לקופים שניצודו מן הטבע. בתום תפקידן בהעמדת רבייה, יש לאפשר להן לסיים את חייהן בכבוד, ולא בניסוי, על הסבל הכרוך בהובלה נוספת ובניסוי עצמו". (בג"ץ 2351/12).