"עכשיו חושבים", זו תשובתו של בנימין נתניהו לשאלות על עצם חוק טל התקוע בגרונו. בהחלט תשובה הגיונית וראויה. למנהיג אסור לפעול ללא מחשבה. אבל השאלה היא על מה חושבים. מה הכיוון? מה המטרה שהוא מציב לעצמו? ובמקרה הזה יש שאלה חשובה ומקדימה: מה יש פה כל כך הרבה לחשוב?
הרי יש פסק דין של בג"ץ הדורש חוק חדש שינהיג שירות שוויוני. זה משהו שחייבים לבצע. במיוחד כאשר מדובר בממשלה הדורשת מאזרחיה ציות לחוק. כל המחשבות כבר הובאו בדיונים בבג"ץ, והיום כבר יש פסיקה.
מחשבה אסורה
כאשר זה המצב, הרי האמירה "חושבים" כוונתה ברורה: המחשבה תוקדש לא לקיום הפסיקה והחוק, אלא ל"איך יוצאים מזה". על מחשבה כזאת כבר אי אפשר לומר שהיא חיובית ונחוצה. בסיטואציה כזאת אי אפשר לומר ש"למנהיג אסור לפעול ללא מחשבה". אדרבא, ראוי לומר ההיפך: "למנהיג אסור לחשוב על דרכים שלא לקיים חוקים ופסקי דין".
אלא שיש מנהיגים שאינם רואים את החוק כמחייב אותם, למעשה, הם אינם חושבים שיש משהו שמחייב אותם. ראינו את זה בימים האחרונים. כשהם אומרים "חושבים", הכוונה היא: חבר'ה, צריך לחשוב על איזה תחמון, משהו מחוכם ומתחכם. יאללה חבר'ה, תחשבו. קחו את מופז ואותי כדוגמה. הייתה לנו חרב בחירות על הצוואר, ויצאנו מזה. אז לחשוב, רבותי, לחשוב!
לאן יילכו העלובים?
בא רוני בר-און מקדימה, ואומר, רגע אחד, גם אנחנו בעסק הזה, גם לנו יש מה לומר. לאמור: "אם עד ה-31 ביולי לא יעבור תחליף לחוק טל, חוק שידאג לשוויון בנשיאה בנטל, אז ההסכם הפונקציונלי הזה יפוג". מה אומרים הדברים הללו? נראה שגם בר-און הצטרף אל מאחזי העיניים והאוזניים.
מותר בהחלט להניח שיתקבל חוק. אבל נניח שהחוק החדש יציע נוסח שגם החרדים יכולים לחיות איתו, כלומר משהו כמו חצי או רבע שוויון. האם במקרה כזה קדימה תגיד: מצטערת, זה לא ממש שוויון, אנחנו עוזבים את הממשלה? חי...חי...חי...
נלך יותר מזה: אפילו אם לא יהיה שום חוק, שאול מופז ואנשיו יעזבו? לאן הם יכולים ללכת, העלובים האלה? אז תפסיקו להבהיל את ביבי...
אם למופז היה שכל
אם לשאול מופז היו שכל וביצים, הוא דווקא היה מחפש משבר על עניין כמו חוק טל או האולפנה. פרישה שלו מהממשלה על נושא הנראה עקרוני אולי הייתה יכולה לשקם חלק מאמינותו. אולי, לא בטוח.
לפיד על אחרים
"מאז צ'אושסקו לא הייתה קואליציה כזו", סיכם יאיר לפיד. ואפשר להוסיף: מאז צ'אושסקו לא היה שלטון יחיד כה אבסולוטי במפלגה כמו שלפיד לקח לעצמו.