רשת הריהוט האוסטרית קיקה, שהשיקה את הסניף בנתניה בספטמבר 2011, הפסיקה היום (ה') את פעילותה, הגישה לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים ובקשה למנות את עו"ד אלון כהן ועו"ד רון בר-ניר כנאמנים לחברה.
ל"גלובס" נודע כי בנק לאומי ובנק הפועלים חילטו בתחילת מאי סכום של 3.5 מיליון שקל, שהועבר על-ידי חברות האשראי לחשבונות הבנק של החברה לשם כיסוי התחייבויותיה של קיקה כלפיהם.
ל"גלובס" נודע כי 2.3 מיליון שקל חולטו תחילה על-ידי בנק לאומי באופן שמנע את תשלום המשכורות לעובדים, ולאחר מכן חולטו 1.2 מיליון שקל על-ידי בנק הפועלים. בנק לאומי גם החזיר מספר הוראות קבע לספקי שירותים של הרשת.
סך החובות וההתחייבויות של קיקה עומד על 159 מיליון שקל, ומתוכם 70 מיליון שקל לבנקים. החוב לבנק הפועלים עומד על 42.7 מיליון שקל, ואילו החוב לבנק לאומי - 27.2 מיליון שקל.
עוד נודע ל"גלובס" כי אמש (ד') התקיימו מגעים קדחתניים בין קיקה, בנק לאומי ובנק הפועלים כדי לשחרר את הכספים ולאפשר לחברה לשלם את המשכורות ולהמשיך בפעילותה.
בנק הפועלים הסכים להסדר שלפיו שני הבנקים ישחררו את הכספים, ואילו חברת אשטרום נכסים, המחזיקה ב-15% ממניות קיקה, תעביר סכום של 2.4 מיליון שקל. אלא שבנק לאומי סירב לכך.
גורמים המקורבים לחברה טענו היום כי בנק לאומי "התנהג כמו בריון", וכי היה ניתן לשחרר את הכספים ולאפשר לחברה פרק זמן נוסף של פעילות כדי שקיקה תגיע להסדר. "בנק לאומי הוא זה שצריך להסתכל עכשיו לעובדים שעומדים מחוץ לסניף בעיניים", נאמר ל"גלובס".
בבנק לאומי אמרו היום בתגובה: "איננו יכולים להתייחס ללקוח ספציפי".
"הבנקים בלעו את הכספים"
כך או כך, שכר אפריל לא שולם לעובדים, וגם חלק מהוראות הקבע לספקים חזרו מהבנק.
בקיקה הפנו היום אצבע מאשימה אל עבר הבנקים וטענו כי "הבנקים משכו לנו את השטיח מתחת לרגליים, אף שהחוב לא גדל. הם 'שתו' ו'בלעו' את הכספים שהגיעו מכרטיסי האשראי. הכסף הזה היה אמור לשלם משכורות וחובות לספקים. הם הודיעו שייקחו גם את התשלומים בכרטיסי האשראי העתידיים, אז אין כסף לשלם, לא לעובדים ולא ספקים.
"אתה מוכר, מקבל הכנסות בכרטיסי אשראי שאמורות לכסות את ההוצאות השוטפת - ובא מישהו ולוקח את כל ההכנסות. זה אומר שמהיום והלאה לוקחים את כל ההכנסות, ואתה משלם את כל ההוצאות. בשביל זה החברה מגישה בקשה להקפאת הליכים", נאמר ל"גלובס".
מנכ"ל קיקה ישראל, צביקה גולדנברג, אמר היום כי במקביל להגשת הבקשה להקפאת הליכים, "נעשים מאמצי על לדאוג לתשלום השכר החודשי האחרון של כל עובדי הרשת. אני תקווה שיימצא פתרון שיאפשר לנו להפעיל מחדש את החנות כבר בשבוע הבא".
היום, בעקבות האירועים, הפכה ההסתדרות לארגון היציג של העובדים, ומעתה היא תהיה שחקן בולט במסגרת הליכי הפירוק ותדרוש כי העובדים יהפכו לנושה מועדף, כך שיזכו לקבל לפחות חלק מהשכר של חודש אפריל.
רשת קיקה נמצאת בבעלות סולומון בטיטו (85%) וחברת אשטרום נכסים (15%). סניף הרשת בנתניה אמור היה להיות בסיס לפעילות רחבה יותר של קיקה בישראל, שציפתה לשחזר כאן את הצלחתה המסחררת של איקאה.
החברה בישראל התחייבה בפני קיקה העולמית לפתוח סניף נוסף עד סוף השנה הנוכחית ועוד 4 סניפים עד סוף 2014, ואחד מהם לפחות היה אמור להיפתח עד סוף 2013 בירדן.
הסניף הענק והמושקע בנתניה, הנמצא בבעלות אשטרום, מציע מגוון רחב של מוצרים ורהיטים. השקתו לוותה בהתנפלות קונים ובאזז ענק בתקשורת, אך לא חלפו ימים רבים עד שהתברר כי הסניף אינו עונה על הציפיות.
בטיוטת הבקשה להקפאת הליכים נכתב: "המציאות טפחה על פניה של החברה, ולמרות המאמצים והמשאבים העצומים שהושקעו לפני ואחרי פתיחת החנות, ואף שאכן הייתה תנועת קונים רבה בחנות, מחזורי המכירות שלה נשארו נמוכים ביותר, והחנות סבלה מהפסדים משמעותיים".
"ברוך גדול"
אמש, בשעת מאוחרת ולאחר שהסניף נסגר, כינסו נציגיו של בטיטו, מנכ"ל הרשת ומנהל הכספים, את העובדים והודיעו להם על הפסקת הפעילות.
"אתמול בלילה הודיעו לנו שלא ייתנו לנו להיכנס היום לסניף. ההודעה נמסרה לנו על-ידי המנכ"ל, מנהל הכספים ונציג הבעלים. הם אישרו לנו להיכנס לחניון. זה יום קשה. יש עובדים שהגיעו הבוקר עם הילדים כי הם לא יודעים מה קורה", סיפר ל"גלובס" אחד העובדים.
רוב העובדים של קיקה התכנסו היום במגרש החניה של החנות בנתניה והביעו תסכול מהמצב ודאגה להמשך פרנסתם. "הכאב הכי גדול זה העובדים, שכ-150 מתוכם מרוויחים את הסכומים הכי נמוכים. לחלק היו הזדמנויות לתעסוקה באותו סכום, והם בחרו להישאר פה", אמר ל"גלובס" אחד מעובדי החנות.
- אתמול עבדתם כרגיל?
"צוות החנות עבד כרגיל עד הערב. בצהריים הבנו שלא העבירו משכורות. התחילו להגיע רחשים שהכסף לא עבר. כולנו ידענו ש-10 בחודש זה יום המבחן, שאם מעבירים משכורות אז העסק ממשיך לעבוד ומשלמים לספקים, ואם לא - אנחנו בברוך גדול".
בשעות הבוקר המוקדמות הגיעו ספקים לחנות, חלקם עם משאיות, במטרה למשוך סחורה שלא קיבלו תשלום עבורה. אליהם הצטרפו לקוחות רבים של קיקה. ואכן, טיוטת הבקשה להקפאת הליכים חושפת כי מאות לקוחות של קיקה שילמו עבור סחורה שלא קיבלו.
בחודשים האחרונים מצאה את עצמה חברת אשטרום כמממנת יחידה של פעילות קיקה והזרימה לחברה 27 מיליון שקל, אף שהיא בעלת מניות מיעוט. חברת אשטרום דיווחה היום לבורסה כי חשיפתה לקיקה עומדת על יותר מ-50 מיליון שקל, ומתוכם 31.9 מיליון שקל שניתנו כהלוואת בעלים, 15 מיליון שקל כערבות לבנקים ואי-קבלת תשלומי שכירות מאפריל 2011 בסך מיליון שקל בחודש. לאור ההתפתחויות הנוכחיות, לא ברור אם יעלה בידיה של קיקה לשלם את השכירות.
בהקשר זה יצוין כי המבנה של קיקה בנתניה מותאם לשוכר יחיד, ואם קיקה תפסיק סופית את פעילותה, אשטרום תיאלץ לבצע בנכס השקעות של עשרות מיליוני שקלים כדי להתאימו לכמה שוכרים.
אשטרום ביצעה בדצמבר האחרון מחיקה של 19.4 מיליון שקל מההשקעה בקיקה, והיא צפויה כעת לבצע מחיקה נוספת של כ-30 מיליון שקל.
חברה ציבורית נוספת שניזוקה מקיקה בהיקף של כ-5 מיליון שקל היא גלובליקום , שהחברה הייתה אמורה לצקת את פעילותה לתוכה.
בחודשים האחרונים עשו בקיקה מאמצים לגייס משקיע ואף ניהלו משא-ומתן עם בעלת הזיכיון האוסטרית, אך כל אלה כשלו. לפי נתוני קיקה, שווי הסחורה (מחיר עלות) הנמצאת בסניף עומד על 20 מיליון שקל.
בקיקה מבקשים מבית המשפט לאשר את הקפאת ההליכים, לאפשר לחברה להציע תוכנית הפעלה ולהעניק לנאמנים סמכויות לפטר עובדים עד למציאת פתרון.
רקע: טעויות בתמחור המוצרים
הפעם הראשונה שבה פרץ סולומון בטיטו, בעל השליטה בקיקה, לתודעת העולם העסקי קרתה כשקיבל את הזיכיון לקיקה בישראל.
בטיטו הציג אז את עצמו כבעל עסקי נדל"ן רחבים בהונגריה, סרביה, סלובקיה, טורקיה ועוד. בנוסף, הוא עטף את עצמו באנשים מוכרים.
"הוא מינה את איתן רף ליו"ר קיקה ושכר את שירותיה המשפטיים של עו"ד דליה טל", סיפר גורם בחברה, "הוא שילם משכורות לכולם בזמן - שנתיים לפני שקיקה נפתחה. בהקמה, בכל פעם שהיה צריך להזרים כסף, הוא היה שם את הכסף בתחילת החודש מראש. הוא התנהג כמו אחד שיש לו. אפילו כשאתה הולך לקחת משכנתא, אתה צריך להביא משהו משלך, ובטיטו לבד הוציא 60 מיליון שקל מבנק לאומי ומבנק הפועלים. היה מרדף איזה בנק נותן יותר".
לדברי אותו מקורב, בטיטו שילם במזומן גם עבור אירוע ההשקה של קיקה. "הוא אמר שמשחקים בגדול. הוא רשם צ'ק, והוא נפרע. הוא גם הביא כסף חי, 40 מיליון שקל, לחברה. לפני שהחנות נפתחה הציעו לו כסף כדי שיצא החוצה, אבל הוא חשב שזה שווה יותר".
היום אנחנו מבינים שכנראה בטיטו אינו איש קמעונאות, וייתכן שלא היה לו ההון הדרוש כדי להחזיק את פעילות קיקה עד להתייצבות. בנוסף, קיקה הושקה בישראל בשורה של טעויות של תמהיל ותמחור מוצרים. עד שהחברה התחילה לתקן את דרכה - היא כבר ספגה פגיעה בתדמית, ותנועת הקונים המיוחלת פחתה.
גורמים שעבדו אתו אומרים שבטיטו לא רצה לראות את קיקה נופלת. שום דבר לא נעשה בכוונה. "המסקנה היא שמי שמבין קמעונאות צריך לעסוק בקמעונאות, ומי שמבין נדל"ן - שיתעסק בנדל"ן".
