שנה ו-3 חודשים וקילומטר אחד בלבד מפרידים בין עובדי איקאה, שהתגודדו מול גוש המתכת וריח הפיח שנותרו מהסניף בנתניה באותם ימים של פברואר 2011, לבין עובדי הסניף המקומי של קיקה האוסטרית, שהתגודדו הבוקר מול השער הסגור.
הדמעות השקטות מול סניף איקאה התחלפו היום בכעס מר ומופגן מול הסניף של קיקה. הם לא הביטו לשמיים כי מולם לא עמד כוח עליון, אלא אנשים. ניהול כושל, חוסר שקיפות, שקרים וסיפורים על בנקים אטומים. באיקאה העובדים התחבקו עם המנכ"ל שלומי גבאי, כאן בקיקה הם מוכנים לסקול את צביקה גולדנברג באבנים.
"סיפרו שיש לנו גב"
"אפילו כשפורסמה אזהרת עסק חי בתחילת אפריל, המנכ"ל אמר לנו שאין לזה שום משמעות, שזה רק על הנייר", מספרת א', מעצבת מטבחים בחברה. "סיפרו לנו שיש לנו גב חזק מהרשת העולמית ומחברת אשטרום, שהכול בסדר. יש תחושה קשה של הונאה, שהפכו אותנו לחלק ממנה. כל-כך הרגיעו אותנו כל הזמן, אז כשלקוחות חששו ושאלו אותנו למה ריק בסניף, באמת הרגשתי רגועה ובטוחה בשביל למכור להם מוצרים. עכשיו אני צריכה לחיות עם זה שמכרתי מטבחים מאוד יקרים לזוגות צעירים שכבר לא יקבלו את המטבחים האלה אף פעם".
עובדת אחרת שעמדה מול הסניף אמרה שזה לא רק מה שאמרו להם באפריל, אלא אפילו בימים האחרונים: "גם השבוע המנכ"ל אמר לנו שהכול בסדר. תאמין לי או לא - כואב לי על הלקוחות שלי שלא יקבלו את מה שהם הזמינו יותר משכואב לי על המשכורת שאני כבר לא אקבל".
בעניין הזה, אגב, יש עוד מה לעשות. נציגי האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות הגיעו אל הסניף כבר בשעה 8:00 בבוקר בעקבות קריאה שקיבלו מקבוצה של עובדים. בתוך שעות ספורות הם החתימו עשרות עובדים על טופס הצטרפות, והפכו לארגון היציג של עובדי החברה.
נציגי ההסתדרות הגיעו מלווים בנציגים ממשרד עורכי הדין של גלילה הורנשטיין, המתמחה בייצוג עובדים בהליכי פירוק. גם שאול צבעוני, יו"ר הוועד של אגרקסקו, התלווה אל הצוות, כדי לספר לעובדים מהניסיון שלו ושל חבריו מאז שהחברה נכנסה לפירוק.
"ההסתדרות הפעילה לחץ על בעלי השליטה, על חברי כנסת, על המדינה, על משרד האוצר, על כל הגורמים הרלוונטיים עד שהוסכם לתת לנו פיצוי", סיפר צבעוני. "הסברתי לעובדים של קיקה שאין עוד גורם אחר שיש לו אינטרס לעזור להם כמו ההסתדרות".
בין לבין, למקום מגיע רכב משוריין של "ברינקס", ממנו יורדים שני צעירים שמתקדמים מהר לעבר השער. בתוך שניות הם מוקפים בעובדי קיקה שצועקים: "הנה הם באו לקחת את הכסף". באותה מהירות שבאו, כך הם חזרו, בלי אגורה שחוקה.
עוד צלם ועוד כתב עוזבים את המקום, מביאים איתם למערכת קצת "צבע" מהיום השחור הזה של עובדי קיקה. בדרך אפשר לראות את החניה המלאה עד אפס מקום באיקאה הסמוכה - תזכורת קטנה למי שמחפש פיסה של אופטימיות ביום הזה.