ישיבת הנהלת האוצר שהתקיימה בשבוע שעבר הסתיימה באופטימיות מאולצת וכפויה. אולי הגירעון יפחת, אולי ההוצאה תקטן, אולי תוואי התמוטטות ההכנסות ייחלש, אולי ישכחו מההתחייבות העודפות שהממשלה כבר אישרה, אולי משרדי הממשלה לא יעמדו במלוא הביצוע התקציבי השנתי. אולי לסבתא יהיו גלגלים. הערה: הישיבה התקיימה לפני שההסכם לביטול הבחירות נחתם. אפשר שבאוויר ריחף לחץ פוליטי ואישי של בחירות בפתח.
עכשיו הגיע הזמן שהעומדים בראש האוצר יסתכלו למציאות בעיניים, ויתחילו לעשות. הבחירות בוטלו. הליכוד, נתניהו ושטייניץ לא עומדים עוד לבחירה קרובה. כלכלת הבחירות נדחתה בשנה. אסור להמשיך עוד בניסוחים המתאפיינים בכפלי לשון והצהרות סותרות ומבלבלות. מצד אחד יציבות, עוצמה כלכלית ודירוג אשראי יציב - מצד שני חצאי משפטים, נתונים נבחרים, הסתפקות בהדלפות על קטסטרופה בתקציב המדינה.
על השולחן
כמה נפלא, אבל אפשר שלא ממש נפלא. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על עלייה באבטלה, אבל בעצם זו ירידה באבטלה. הכנסות המדינה מתמוטטות, אבל יש סימנים שההאצה בהתמוטטות אולי תיחלש. הרבה "אולי", סוג של אופטימיות לחוצה, שספק אם מישהו מאמין בה. במחצית חודש מאי, כשבאוצר מתחילים לבנות את תקציב 2013 - אפשר כבר לדעת מה באמת קורה ומה באמת צריך לעשות.
שר האוצר, יובל שטייניץ, ופקידיו הבכירים חייבים להפסיק להתחמק. הגיע הזמן לקבל אחריות, לשים את מלוא הנתונים העכשוויים על השולחן הציבורי, להסיק מסקנות ולהתחיל לבצע. מיד, לפני שהמצב יתדרדר עוד יותר. עכשיו זה הזמן - גם כי הקואליציה רחבה. אלה שמתכננים לברוח ממנה עוד לא התארגנו, ההסכם לממשלת אחדות עדיין טרי, מחייב וקובע כי "הממשלה תפעל לגיבושו של תקציב חירום לאומי אשר יאפשר למדינת ישראל להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי..."
"יהיה בסדר"
הנתונים, על פי הערכות בשוק, אומרים שהגירעון כבר מתקרב ל-4%, במקום ההצהרות על 3.4% ובמקום 2%, כפי שנקבע בבסיס התקציב. ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מקודם ראש אגף כלכלה באוצר, העריך, בסקירה מראשית אפריל, שהגירעון ב-2012 יסתכם ב 3.8%. עוד אומרים הנתונים, שתקרת הוצאות הממשלה ל-2012 כבר נפרצה בגדול, שהממשלה כבר קיבלה החלטות להוצאות-יתר של 6.6 מיליארד שקל.
בראשית מאי הופיע הנגיד, סטנלי פישר, בפני ועדת הכספים בכנסת ואמר כך: "נכון להיום, ישנו פער של 6.6 מיליארד שקל בין תקרת ההוצאות הממשלתית הקבועה בחוק להוצאה הצפויה ב-2012. הנתונים אומרים גם שההערכה המקדמית של האוצר על הכנסות בגובה 232 מיליארד שקל כבר התבדתה, כמוה גם ההערכה המוצהרת המתוקנת מתחילת השנה של 221 מיליארד. יש כלכלנים בכירים בשוק שכבר מדברים על הרבה-הרבה פחות, מה שאומר חור ענק בתקציב השנה הזו, כאשר לתקציב 2013 שבהכנה כבר ידוע שחסרים 25-30 מיליארד שקל.
זה לא שהמספרים לא ידועים באוצר; מעל לנתונים הבוערים רוחשת התרגשות אנושית, שמביאה גם למחלוקת בהנהלת האוצר. שטייניץ, שר אופטימי, שבוי בתדמית הווינר שבנה לעצמו, וקשה לו לומר לציבור: "זהו חבר'ה, חותכים". גם הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, נסמך יותר, אולי יותר מדי, על "יהיה בסדר.. אולי.... נחכה".
ממול ניצבת החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שידועה בעמדותיה השמרניות. באופן די תמוה, עבאדי בויאנג'ו - שנה בתפקיד - לא התבטאה עד היום בפומבי בענייני תקציב המדינה.
דורון כהן - שהיה תלוי חודשים ארוכים מדי במוצא פיו של השר וראש הממשלה - נמנע עד היום מנקיטת עמדה חד-משמעית, בטח לא כזו שלא תואמת את רוח השר. לפני שבוע מונה סופית למנכ"ל האוצר.
אפשר רק לקוות שמעכשיו יידע להוביל את המחלוקות לכיוון הכרעה ברורה שתביא תוצאות בפועל, גם אם זה לא נוח למישהו.
