קנה דלק או שוקו ולחמנייה וקבל דקות סלולר - את זה עוד לא היה לנו. מתוך בליל ההצעות שעפות באוויר ועטות על הצרכנים, נדמה כי השוק הסלולרי בישראל פשוט נכנס לסחרחורת. חברות הסלולר חייבות להמציא את עצמן מחדש, והחגיגה הצרכנית בעיצומה. זה כמובן הרבה יותר טוב מהמצב הקודם, בו 3 חברות היוו טריאופול, אבל השאלה הגדולה היא היכן תיעצר החגיגה, או במילים יותר פשוטות: מי יישאר בחיים אחרי כל הפסטיבל שמתרחש בשוק הסלולרי הישראלי?
העיקר התחרות
ככה זה אצלנו - או סקנדל או פסטיבל. או שאין תחרות בכלל - או שלפתע אנחנו מוצפים במבול של מתחרים והצעות שהצרכן כבר אינו יודע מה לבחור.
הכניסה של דור-אלון סלולר לשוק מבורכת, אבל היא גם צפויה לחולל קניבליזציה. מי שראה את הירידה ברווחיות של חברת פלאפון בדוחותיה לרבעון הראשון, מקבל כעת תמונה ברורה של מה צפוי לקרות בשוק הסלולר בכלל, ובדוחות של סלקום ופרטנר בפרט. מנכ"ל של אחת החברות הסלולריות אף הצהיר לאחרונה שמה שראינו עד כה זה כלום, ושהכניסה של מירס (הוט מובייל) וגולן טלקום (מחר) תוריד את החברות לרמת רווחיות שאף פעם לא חלמו עליה.
התוצאה של הרחבת התחרות היא כאמור מבורכת, אבל גם טומנת בחובה בעיה אחת גדולה: כל חברות הסלולר הוותיקות נכנסות למהלך של פיטורי אלפי עובדים. אין משמעות אחרת, זו התוצאה המיידית של הרחבת התחרות בצורה כה אגרסיבית. אף אחת מהחברות הסלולריות הוותיקות לא תוכל להחזיק מערך עצום של נציגי שירות, כפי שהן מחזיקות כיום.
גם הסיכוי שנקבל את אותה רמת השירות שהורגלנו אליה הוא נמוך מאוד, מאחר שהחברות לא יכולות להמשיך ולהחזיק מערכי הפצה ושירות כמו היום, כאשר רשתות קמעונאות בעלות פריסה ארצית מוכרות שירות זהה במחירים דומים.
מפלצת סלולרית
כך באה לידי ביטוי, ובמלוא עוצמתה, ההחלטה של משרד התקשורת לאפשר במקביל גם כניסה של השחקנים הווירטואליים (אלה שקונים תשתיות ממפעילים קיימים ומוכרים הלאה לצרכנים), לבין חברות הסלולר שנדרשות להקים רשת ולהשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת תשתית בפריסה ארצית מלאה.
היו שהזהירו מפני ההשלכות של המהלך הזה, משום שהמשמעות היא פגיעה קשה ברווחיות הפוטנציאלית של החברות שמשקיעות מאות מיליונים בתשתיות פיזיות.
כך יוצא שמפעיל סלולר וירטואלי שהשקיע מספר מיליוני שקלים בודדים, מוכר את אותו המוצר בדיוק כמו מפעיל סלולרי עצמאי כמו מירס או גולן טלקום, שמשקיעות מאות מיליוני שקלים באותו מוצר. זה נשמע קצת לא הגיוני, אבל זה המצב.
בצדק או שלא, משרד התקשורת לא היה מוכן לשמוע על עיכוב בהכנסת החברות הווירטואליות לטובת חברות התשתית. המשרד הבין שהוא גידל מפלצת שקוראים לה 3 חברות הסלולר הוותיקות, שרק העלו מחירים והתחרו על שירות במקום על מחיר. לכן הוא הטיל את כל מה שיכול היה למערכה, העיקר שתהיה תחרות שתוביל לירידת מחירים.
זה כמובן מעלה את השאלה איפה היה אותו משרד בשנים עברו, ולמה צריך היה לחכות כל-כך הרבה זמן כדי להרחיב את התחרות, אבל זה כבר חלב שנשפך, המדינה השיגה את המטרה שהציבה לעצמה.
כבונוס נוסף, מחר (ב') צפויה גולן טלקום להציג את ההבטחות שלה. לא ברור כיצד הצליחה, בתוך זמן קצר, להקדים את מירס ולהשיק את הרשת שלה. בקיצור, אפשר לומר שעונת הפסטיבלים נפתחת.
