אף על-פי שהיא עובדת מסביב לשעון, פרידה ג'אבר-בראנסי, עורכת "פאנט", מהפורטלים הגדולים בעולם הערבי, השבועון "פנורמה" ואתר הנשים "ניסוואן" מקפידה להקדיש זמן יומי להכנת שיעורי הבית עם שני ילדיה. בדרך כלל היא יכולה להתמודד בקלות עם המטלות של בנה, הלומד בכיתה ב', אבל כשהתבקש לענות על השאלה הפשוטה "איפה אני גר? ובסוגריים: עיר, רחוב ומספר בית" היא הייתה חסרת אונים.
"את חייבת לבוא לבית שלי בטייבה כדי להבין למה", כועסת ג'אבר, אישה מטופחת, חדורת אידיאולוגיה ומלאת אנרגיה, ואז המבטא הקל בעברית המצוינת שלה הופך מורגש יותר. "אין לנו אספלט, אלא דרך עפר מול הדלת, אין מדרכות, אין לילדים מעבר חציה שעליו יוכלו לחצות את הכביש בדרך לבית הספר, ואין גם שם לרחוב שלנו ומספר לבית. הסתכלתי על הבן שלי וחשבתי, ריבונו של עולם, איך אסביר לו למה כשאנחנו נוסעים לכפר סבא לקניון יש מדרכות, כבישים ותחבורה ציבורית".
"אני מעלה את הנושא באתר שלנו ובתוכנית הרדיו השבועית שלי עם ד"ר רענן כהן ברשת ב'. את הפוטנציאל הקיים בחברה הערבית צריך לממש. אם מדינת ישראל רוצה להיות במקום טוב ב-OECD, היא חייבת לעשות את זה. שיפור איכות החיים של המגזר הערבי יביא גם לתחושת שייכות".
- אם את לא מרגישה שייכת לכאן עד הסוף, למה את מתעקשת להגדיר את עצמך כישראלית?
"כי אני חלק בלתי נפרד מהמדינה. הדרך שלי היא לעשות רצף של כתבות על הריסת בתים".
- וזה לא מזיז לאף אחד.
"אין מצב שלוחצים ודוחפים, ומספרים שילדים נשארים ללא בתים בגלל המדיניות הזאת, ושום דבר לא יקרה".
- לממשלה הימנית שבשלטון, שלא ממש מחבבת את המגזר, יש עניינים דחופים יותר מכם.
"והמגזר הערבי ממשיך להיאבק, כי גם הם אזרחים של מדינת ישראל ומגיע להם בדיוק מה שמגיע לכל אזרח יהודי".
- את בעד שירות לאומי לערבים?
"הנושא בעייתי. המנהיגות והאזרחים הערבים מרגישים שזו דלת אחורית לגיוס לצה"ל. רוב האנשים אצלנו לא מוכנים לעשות את זה. אני מבינה שמנקודת המבט הישראלית זה מקומם".
- אם תשרתו את המדינה תוכלו לבוא בדרישות.
"אני לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת. האזרחים הערבים לא מרגישים שהם שייכים ושיש שוויון. אם יטפלו בהם, אולי אפשר יהיה לדבר על דברים אחרים. זאת סוגיה מורכבת. קידום שלום עם מדינות ערב והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל יכולים לתרום לחיבור בין המגזרים. אבל הסוגיה הזאת תמיד תהיה ברקע. במקביל צריך לעבוד על חיזוק הציבור שלנו דרך החינוך".
- בחרת לנסות להשפיע מבחוץ, מהתקשורת הערבית, ולא להשתלב בתקשורת הישראלית ולהשפיע מתוכה.
"עבדתי תקופה קצרה ברשת ב' ולא אהבתי את זה. יש לי העיתון הכי חזק במגזר הערבי והוא שלי. אין לי בעיה להשתלב בתקשורת הישראלית. יכולתי לעשות תוכנית ברדיו על כל נושא שבעולם ובחרתי למקד אותה ביחסי יהודים-ערבים. זה לא קל להיות ברשת ב' ולהשמיע את קול הערבים. אני מעבירה מסרים לאוזניים יהודיות, שלא תמיד אוהבות מה שהן שומעות. אני מנסה לגשר על פערים".
- לקחו אותך כ"ערביית מחמד" על הטיקט של "ייצוג למגזר הערבי".
"אני אישה ערבייה שיודעת מה היא רוצה, אני הולכת בדרך שלי ולא מוותרת".
"אנחנו מסקרים כמו ynet"
פרידה, בוגרת תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, נשואה לרופא שיניים, היא העורכת בפועל של מעצמת המדיה המשפחתית, שנכנסה לאחרונה כשותפה זוטרה בערוץ הערבי הייעודי "הלא טיוי" שעלה לאוויר, ולשותפות עם מאקו באתר הקופונים והדילים ביי 2.
הנתונים של מעצמת המדיה של משפחת ג'אבר, אחת המשפחות העשירות והמכובדות במגזר, מרשימים: מספר הכניסות ל"פאנט" עומד על-פי גוגל אנליטיקס על יותר מ-1.5 מיליון כניסות ליום והוא זוכה לחשיפה של 87% במגזר הערבי לפי TGI. מספר החברים באתר הפייסבוק שלו עומד על 570 אלף. "פנורמה" מופץ ב-35 אלף עותקים וזוכה לכ-100 אלף כניסות גולשים לאתר העיתון בשבוע, והביקורים היומיים ב"ניסוואן" עומדים על כ-150 אלף כניסות. הנתונים האלה מציבים את "פאנט" במקום השלישי בארץ וברביעייה המובילה בעולם הערבי לצד האתרים של "אל ג'זירה", "מאכתוב" ו"קורה".
כשהתחיל דירוג האתרים הישראליים על-ידי TIM וטלסקר, פנה אליהם ג'אבר וביקש להיכלל בסקרים שהם עורכים. לטענתו, הם אפילו לא טרחו להשיב לשיחת הטלפון שלו ועד היום הם ממשיכים להתעלם ממנו ומהפורטל המצליח שלו. "הרגשתי על בשרי את הזלזול ואי האכפתיות מהקהל הערבי", אמר בראיון לפני שלוש שנים, "הם פשוט לא סופרים אותנו והם מטעים את המפרסמים. אין כסף ערבי וכסף ישראלי. יש כסף, והם מונעים ממנו להגיע אלינו". חברות הדירוג טוענות מנגד שהחליטו לפנות לקונצנזוס, המגזר היהודי, ולדגום את האוכלוסייה הזו בלבד. בעוד TIM מייצג את כלל הגולשים במגזר היהודי, לטלסקר יש גם שאלונים בשפה הערבית לגבי אתרים ישראליים.
באתר מעט טקסטים והרבה מאוד תמונות, ומזכיר את הצהובונים הבריטיים. אמנם עירום לא תמצאו ב"פאנט", אבל בחורות יפות דווקא כן, והמון תמונות משפחתיות ששולחים גולשים למערכת ומתפרסמות בשרשרת, בזו אחר זו, לצד תגובות מאופקות שעוברות צנזורה חמורה, כי לג'אברים אין חשק להסתבך עם כוחות הביטחון הישראליים, האחים המוסלמים, ובעיקר לא עם הקהל שלהם.
האתר מעסיק 120 עובדים, בהם כתבים שמכסים כל אירוע חשוב וחשוב פחות שמתרחש במגזר, מהפגנות ועד חתונות ושמחות משפחתיות קטנות שזוכות לסיקור מדוקדק. המבקרים טוענים, שהפריסה הרחבה מדי של פאנט נשענת על כתבים לא מיומנים המשתכרים שכר מגוחך, מה שבא לידי ביטוי בתוכן רדוד ונמוך. פרידה ג'אבר לא מתרגשת. "המספר הגדול של הגולשים", היא אומרת, "מעיד על רמת העיתונות".
- איך בדיוק?
"אין דבר שאנחנו לא מסקרים. את העולם, המזרח התיכון, היישובים הערביים. להיות בכל המקומות כל הזמן זה לא פשוט".
- אין ב"פאנט" עיתונות רצינית חוקרת.
"זה לא נכון. אנחנו מסקרים כל דבר כמו ב-ynet, אם זה פלילים, פוליטיקה, חינוך. קהל היעד של האינטרנט שונה מזה של הפרינט. לאנשים אין סבלנות לקרוא תחקירים. למרות זאת, משך השהייה של הגולשים אצלנו עומד על 15 דקות, שזה הרבה".
- אתם אתר רווחי?
"כן".
- זה מפליא, כי אתרים כמו ynet ו-וואלה נמצאים במצב כלכלי קשה.
"'פנורמה' במצב לא טוב, אני לא אסתיר. הפרינט כנראה עומד למות. 'פאנט' מממן את 'פנורמה', כשפעם זה היה להפך. 'פנורמה' היא זו שקידמה ודחפה אותו, אבל המציאות משתנה וצריך לדעת לזרום איתה".
- מה סוד הרווחיות שלכם?
"אנשים אוהבים אותנו. את יודעת שבשוק בירושלים אנשים קונים חולצות עם הלוגו של 'פאנט'? הם מבקשים להדפיס את זה. כשאנחנו מבקשים מגולשים 'ספרו לנו כמה אתם אוהבים אותנו', הם שולחים לנו לבבות אדומים, סרטונים ומכתבים שמביעים כמה אנחנו אהובים".
- קל לאהוב את מי שמקפיד לא להרגיז את הגולשים שלו.
"אנחנו עושים את העבודה העיתונאית שלנו באופן הכי מקצועי, ולא נמנעים מלהכניס ראיונות או דעות שעלולות להרגיז".
- מה לא תכניסי לאתר?
"הכול ייכנס. נטפל בכל סוגיה, חוץ מפגיעה בנביא מוחמד. אנחנו לא ניתן במה למי שבא לפגוע ברגשות".
- תמונות חושפניות של נשים?
"לא נראה, כדי שאבא של ילדה בת 12 לא יהסס לתת לה לגלוש אצלנו. גם לא נכניס כתבות שיכולה לפגוע באנשים או בילדים".
- בקיצור, עיתונות מצונזרת.
"ממש לא. אנחנו רגישים לדת, למסורת, לרגשות ולתחושות של הגולשים, כי אנחנו מכבדים אותם".
הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"
