גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עכשיו זה בטוח - גוש האירו יתפרק

זה יקרה בכפייה ולא מרצון. העם היווני מבין שהאירו מגן עליו מקריסה

ועכשיו זה בטוח. גוש האירו יתפרק, או ישנה צורה באופן משמעותי, אבל זה יקרה בכפייה ולא מרצון.

נמנעתי זמן רב לעסוק במשבר הכלכלי האירופי במסגרת זו, כאשר הסיבה העיקרית לכך הייתה נעוצה בהשפעה הממתנת שחבילת ה-LTRO העניקה לשווקים הפיננסיים (בגודל טריליון אירו), מבית מדרשו של מריו דראגי (ראש הבנק האירופי). חבילה זו נתנה מאז תחילת השנה תחושה כללית של מעין PUT, מטעם אותו בנק מרכזי אירופי, לגבי המערכת הבנקאית שלו, ואף לגבי המימון השוטף של חובות המדינות הבעייתיות.

כעת, כאשר הסתיימו הבחירות בצרפת, ויותר חשוב, ביוון, וכאשר התחדשו רעשי הרקע המאיימים מצד ספרד, חשבתי שהגיע הרגע לייצר מאזן ביניים. אני חייב לציין בנימה אישית מסוימת שלמרות השעות הרבות שכבר ביליתי במעקב אחרי הסאגה המתפתחת באירופה, שר האוצר הגרמני הצליח להפתיע אותי מאוד.

על-פי דיווח מן ה-11 לחודש בבלומברג, Schaeuble המעיט בקטסטרופה היוונית, ולמעשה האיץ בה במרומז לעזוב את האירו. כמו כן, התבשרנו ביום ראשון, שגם אנשי הבנק המרכזי עצמו מדברים על כך ש"יהיה ניתן להכיל את עזיבתה של יוון". זו פעם ראשונה שנציגים רשמיים כה בכירים, וחשובים, עושים זאת. שר האוצר להרחיק לכת באומרו ש"זה כנראה לא יהיה נורא כל-כך, כי התכוננו לכך כבר שנתיים".

מדוע בכל זאת זה כנראה לא יקרה בקרוב? מדוע לדעתי אף מדינה, ובמיוחד יוון, לא תצא מרצון מן האירו אלא רק תוצא משם? התשובה נעוצה במה שקרה באותן הבחירות שהיינו להם לעדים ביוון ובצרפת.

ציינתי בעבר שבפוליטיקה כדאי תמיד לשים לב למה שקורה בפועל, ולא כל-כך למה שאנו שומעים במדיה, או מתבשרים מן הדוברים למיניהם. למרות שתשומת-הלב רוכזה בעיקר בניצחונות הימניים, בשתי המדינות, בפועל, השמאל (המתון, והקיצוני) ניצחו בשתיהן.

עד כה האלמנט הסוציאלי היה חשוב יותר לבוחרים, מאשר הכעס על הזרים. לא ארחיב על צרפת חוץ מלציין שלולא קולותיהם של הקומוניסטים, הנשיא החדש הולנד לא היה נבחר. יוון נמצאת במצב הרבה יותר מעניין, כי הקיצוניים נמצאים שם בעמדה שלטונית של ממש.

העם היווני לא רוצה לצאת מן האירו. להיפך. הוא מבין שהאירו מגן עליו מפני קריסה טוטאלית של כוח הקניה שלו, מפני מגבלות סחר איומות, ובמיוחד מפני ההגנה הקיימת עדיין בסולידריות הפיננסית הקיימת בין חברות הגוש.

העם רוצה להישאר האירו, ולכן הוא נתן את קולו בעיקר לשמאל התומך בכך. אבל העם מסרב לחיות תחת צנע בלתי מוגבל. צנע שרובו נובע מן הצורך להחזיר את שאר החוב (החלק שעדיין לא נמחק), כאשר אין תקווה לצמיחה, או לאופק טוב יותר.

ומה אותו שמאל רדיקלי מציע? לכוון למדיניות צמיחה, להכריח את ה-ECB להלוות בריבית אפסית למדינות במקום לבנקים, לפרוס את החוב לזמן ארוך יותר, להגדיל את שכר המינימום, ולהרחיב את ההשקעה בתשתיות ובפרויקטים. כך גם להגדיל את המגזר הציבורי.

נשמע מוכר? הרי זו מדיניותה של ארה"ב מאז 2009! כן, דווקא השמאל של השמאל, מבקש ליישם את מה שטובי קובעי המדיניות של מרכז הקפיטליזם העולמי עושה. ההיסטוריה יכולה להיות די אירונית לפעמים, אבל במקרה זה היא ממש התעלתה על עצמה. אם זה הכיוון, רק גרמניה תישאר לבדה ברצונה לפתור את בעיית החוב (שחייבים בעיקר לבנקים שלה) על-ידי צמצום החובות והגרעון.

העמים הסובלים ביוון, פורטוגל, ספרד, איטליה, ובקרוב בצרפת, כולם יאמרו במקהלה: תנו לנו 'פד' אירופי, תנו לנו תוכנית תמרוץ יבשתי, ותנו לנו גידול בסקטור ציבורי, כמו שרק הנשיא אובמה יודע לעשות, כאשר עדיף לנו להישאר ביורו החמים והטוב. דרך אגב, ככל שהמשבר ממשיך וגורם לירידת ערכו של המטבע, כך מיטב מצבן של אותן מדינות לשפר את התחרותיות שלהן מבלי להיזקק לצנע כואב.

והנה העדכון השבועי של מדד המניות האמריקני, S&P500 (עד יום שישי האחרון):

משה שלום סנופי

השבוע קרו הרבה דברים מעניינים במדד זה. שימו לב איך קשה לו מאוד לחצות בצורה אסרטיבית את רמת המחיר של 1,360 נקודות. בתנועת המחיר סביב רמה זו, אנו מקבלים זנבות ארוכים בנרות, אשר בסופו של דבר חוזרים ונסגרים סביבה (1 סגול).

העניין נעוץ בעיני במבט האופטימי שבו הרבה משקיעים רואים את ההתפתחות האחרונה, דהיינו כל הירידה מ-1,422. אותם סוחרים רואים ירידה זו כתיקון טכני לגיטימי ביותר, אחרי העלייה הרציפה, והמדהימה, שהייתה מאז חג המולד של שנה שעברה.

המדד עלה אז מ-1,210 ועד-1,422, כמעט ללא עצירה רצינית אחת. אם נסתכל קצת יותר לעומק, נראה שהתיקון הטכני הנוכחי מהווה את הגל הרביעי (היורד) של חמישה גלים עולים. אלו החלו לפני חג המולד, דהיינו באוקטובר שנה שעברה.

ומדוע כה קשה לרדת? כי כולם רוצים להיות על העגלה של הגל החמישי, כאשר זה יתחיל. רבים וטובים מזהים סביב הרמה של 1,360 את סיום תת-גל C של אותו גל 4. האופטימיות כה גדולה להמשך, שהתיקון הצליח להוריד את המדד רק כ-24% מן העלייה, וזה כמובן פחות מן השליש המינימאלי הרגיל של תיקון טכני (לנוחיותכם, שמתי על הגרף סרגל פיבונצ"י, בשחור, המראה את רמות התיקון האפשרי).

האופן שבו מתנהלים האינדיקאטורים של כניסת הכסף (ב-2 סגול), ושל המומנטום (ב-3 סגול), מרמז גם הוא שמדובר בתיקון טכני מהוסס מאוד, כי שניהם נעים באיטיות סביב ה-0, ולא בתועה ברוטאלית בכיוון מטה. יש לציין גם שהזנב הארוך ביותר של נרות השבוע אכן הצליח לגעת ברמת התמיכה של 1,340, ובכך לתת גבול תחתון לתעלה יורדת הכחולה.

סה"כ, ניתן לומר המדד מתנהל בירידות, אבל מבנה הגלים, אופן התנהגות התנועה, והאינדיקאטורים כולם, מצביעים על סיכוי קרוב של שינוי חיובי כלפי מעלה. עמידת התמיכה ב-1,340 חיונית להמשך השערה זו, כאשר ביסוס מעל 1,360 תחזק אותה מאוד.

חשוב שוב לציין שעלייה מחדש מעל הממוצע הנע 50 יום, תכניס אוטומטית הרבה מנהלי כספים ליצירת התנופה הנדרשת להשלמת הגל החמישי העולה. ירידה מתחת ל-1,340 תכניס את התסריט החיובי שציינתי עד כה לתא הקפאה לזמן מה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

עוד כתבות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי