בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (ב') את כל טענותיו של מנכ"ל הבנק הבינלאומי לשעבר, שלמה פיוטרקובסקי, בנוגע לאופן יישום ההחלטה שחייבה אותו להעביר לעו"ד יגאל ארנון 1% ממניות חברת סלקום, ששוויין כ-63 מיליון שקל.
השופטת מיכל אגמון-גונן הורתה לפיוטרקובסקי לבצע את כל הפעולות הנדרשות לשם רישום המניות על-שם ארנון. בנוסף, הורתה השופטת לנאמנים להעביר את הדיבידנדים מכוח המניות לידי ארנון, ללא דיחוי נוסף. בכך אמור לבוא הסוף לסכסוך בין עו"ד ארנון לפיוטרקובסקי על מניות חברת סלקום, שנמשך כ-7 שנים.
בדצמבר האחרון אישר העליון את החלטת שופט המחוזי בתל-אביב, אורי גורן, לפיה ארנון הוא הבעלים של 1% ממניות סלקום, וכי מניות אלה הוחזקו בנאמנות בידי פיוטרקובסקי, המחזיק אף הוא במניות סלקום בשיעור דומה. נקבע כי ארנון זכאי לקבל את מניותיו מיד כשידרוש זאת, וכן הוא זכאי לקבל את הדיבידנדים שחולקו בגינן בסך 60 מיליון שקל.
לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורו, הגיש פיוטרקובסקי בקשות למתן הוראות לבית המשפט מחוזי בתל-אביב. בבקשות טען פיוטרקובסקי כי פסק דינו של העליון קבע תנאים לזכאות של ארנון לקבל את מניות סלקום, ואלה לא התקיימו. פיוטרקובסקי טען כי ארנון זכאי לקבל את המניות בכפוף להסכמה של בעלי המניות ההיסטוריים של סלקום, וכי ארנון צריך לשלם לו תשלומים מסוימים כדי לקבל את המניות.
בתגובה טען עו"ד ארנון, באמצעות עו"ד רם כספי ועורכי הדין ברק טל וחניטל בלינסון ממשרד יגאל ארנון ושות', כי מדובר בבקשות מופרכות מן היסוד שהוגשו בחוסר תום-לב קיצוני בחומרתו, בניסיון לחתור תחת פסק דין חלוט.
תנאים מתלים
בהחלטתה לדחות את טענותיו, מתחה השופטת אגמון-גונן ביקורת נוקבת על התנהלותו של פיוטרקובסקי. "לא בקשות למתן הוראות מצויות בפני כי אם טענות שנטענו בערעור, במסווה של בקשות להבהרת פסק דינו של השופט אורי גורן", כתבה.
עוד כתבה השופטת כי עיון בבקשות פיוטרקובסקי למתן הוראות מעלה כי "מדובר במעין ערעור על פסק הדין של השופט גורן. זאת, משום שהטענה כי יש לפרש את פסק הדין באופן הנטען על-ידי פיוטרקובסקי, יוצאת מתוך הנחה כי קיימים תנאים מתלים להעברת המניות לידיו של ארנון. אולם טענה דומה כבר הועלתה על-ידי פיוטרקובסקי בפני השופט גורן, ונדחתה".
הסכם נאמנות
ראשיתה של הפרשה לפני למעלה מעשור וחצי, בתקופה בה ארנון ופיוטרקובסקי היו חברים קרובים. ארנון היה יו"ר הבנק הבינלאומי בתקופה שנשלט בידי האחים ספרא, והיה איש אמונם ויועצם המשפטי והעסקי. פיוטרקובסקי היה המנכ"ל המיתולוגי של הבנק, שהובא לבנק על-ידי ארנון.
ב-1994 הציעו האחים ספרא לארנון ופיוטרקובסקי לרכוש, כל אחד, 1% ממניות סלקום (בשרשור), ששוויין היה אז כ-20 אלף דולר. ארנון טען כי הוא נענה להצעה, אך בשל גירושיו מאשתו, נרשמו המניות בנאמנות אצל פיוטרקובסקי.
ב-2005, סמוך לחלוקת דיבידנד של סלקום, כפר פיוטרקובסקי בקיום הנאמנות וטען, באמצעות עורכי הדין חגי שלו ואיזי הולדשטיין, כי ארנון דחה את הצעת ספרא, וכי הוא רכש 2% ממניות סלקום לבד.
בתביעה שהגיש ב-2006 הציג ארנון מכתב שכתב לו פיוטרקובסקי ב-1996, בו נאמר: "אני מתחייב להעביר לך את מחצית המניות, מיד לכשתבקש, זאת, בכפוף לקבלת הסכמת בעלי מניות אחרים". על המסמך הופיע משפט נוסף בכתב-ידו של ארנון, המתייחס לנאמנות ולאפשרות שהעברת המניות תהיה אירוע החייב במס.
פיוטרקובסקי טען כי מעולם לא חתם על המסמך כשיש בו תוספת בכתב-יד המתייחסת לנאמנות, וכי ארנון השיג את חתימתו במירמה. בהמשך שינה את גירסתו ואמר שחתם, משום שסבר כי הדבר עשוי להקנות יתרון מס בעתיד.
במארס 2009 קבע שופט המחוזי בתל-אביב, אורי גורן, כי פיוטרקובסקי חתם על המסמך כשהיה מודע לתוכנו, ותוך שסמך על ארנון כחבר וכעורך דין.
כמו כן, נקבע כי ארנון הציג ראיות לכך שבזמן אמת ביקש לדחות את רכישת המניות, כדי להסתירן מרעייתו.