שנה לאחר שחגיגת הדיבידנד המיוחדת בבזק יצאה לדרך, בית המשפט הכלכלי ממליץ לחברת התקשורת להגיש בעתיד בקשות נפרדות ומוסמכות לחלוקת דיבידנד מיוחד. זאת, להערכת בית המשפט אם הדירקטורים יפעלו בהתאם לכלל האחריות ויסברו שהם עלולים למצוא את עצמם חשופים לתוצאות חלוקה אסורה באחד מהשלבים של התשלום בפועל.
השופטת דניה קרת-מאיר דחתה אמנם את ההתנגדויות לחלוקת הדיבידנד המיוחד של בזק בשבוע הבא בגובה של חצי מיליארד שקל, אך מתחה ביקורת קשה על חברת גיזה-זינגר-אבן, שעמדה לכאורה בניגוד עניינים כשהגישה חוות-דעת הממליצה לאשר את הדיבידנד.
מבזק נמסר בתגובה: "המסקנה הסופית המובאת בהחלטה היום (ב') עולה בקנה אחד עם עמדתה של בזק בדבר איתנותה הפיננסית המרשימה של קבוצת בזק. הדירקטוריון פעל ופועל תמיד באדיקות על-פי כל כללי הממשל התאגידי המחמירים ביותר בתהליכי קבלת ההחלטות. כך נהג בתהליך אישור חלוקת הדיבידנד המיוחד, וכך ימשיך לנהוג בעתיד.
"אישור חלוקת הדיבידנד המיוחד התקבל בתום תהליך סדור ושלם של המלצה על-ידי דירקטוריון החברה, אישור ברוב מוחץ (מעל 99.9%!) באסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה ולבסוף אישור על-ידי בית המשפט הכלכלי עצמו".
מאז השלים שאול אלוביץ' את רכישת השליטה בבזק באפריל 2010 ועד היום, חילקה החברה דיבידנדים בהיקף של 6.9 מיליארד שקל, ובחודש הבא אמורה בזק לחלק דיבידנד נוסף בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
בינואר 2011 אישרה בזק חלוקת דיבידנד מיוחד מעבר לרווחי החברה בגובה של 3 מיליארד שקל ב-6 מנות. שתי מנות כבר חולקו, והמנה השלישית תחולק בשבוע הבא בגובה של חצי מיליארד שקל.
בזק בתקופתו של אלוביץ' שוברת את כל השיאים של חברה ישראלית בחלוקות דיבידנדים. התנהלות זו, שנועדה לסייע לבעל השליטה להחזיר את חובותיו לבנקים, גרמה למספר משקיעים להגיש תביעות שונות נגד החברה, אך ללא הצלחה, ובית המשפט דחה פעם אחר פעם את ההתנגדויות ואישר את הדיבידנד החריג מאוד בבזק.
עם זאת, בית המשפט הכלכלי בתל-אביב מתכוון להקשות על חלוקות דיבידנד חריג בחברות שמתכוונות לבצע את החלוקה במספר מנות, וציין כי על אותן חברות להגיש בעתיד בקשה נפרדת בכל פעם שהן תבקשנה לחלק דיבידנד.
במהלך הדיונים נחשף כי גיזה-זינגר-אבן קיבלה 750 אלף שקל (לא חשבון סופי) עבור העבודה הכלכלית המאשרת חלוקת דיבידנד מיוחד בבזק. השופטת דניה קרת-מאיר מעריכה כי יש ניגוד עניינים מובנה בו מצוי המומחה מטעם גיזה-זינגר-אבן מכוח הנסיבות.
במהלך שנת 2010 שימשה גיזה-זינגר-אבן כיועץ פיננסי של החברות הרלוונטיות בקבוצת יורוקום, במסגרת ההליך לרכישת השליטה בחברת בזק. עוד התברר כי אותו מומחה הכין עבור בעל השליטה הנוכחי בחברה תחזיות שונות שהוצגו לגופים שמימנו את עסקת הרכישה.
הכנסות גיזה בשנת 2010 מקבוצת יורוקום ובזק היו מהותיות. אין ספק כי כל האמור לעיל מעמיד את גיזה במצב פוטנציאלי של ניגוד עניינים. בכל מקרה, אין לראות בחוות-הדעת כאילו הוגשה על-ידי מומחה אובייקטיבי וחיצוני.
בזק עוסקת במתן שרותי תקשורת ברשת כלל-ארצית, במתן שירותי תקשורת בינלאומיים ואינטרנט, שולטת בפלאפון, בזק בינלאומי ו-וואלה ומחזיקה ב-yes שרותי לוויין.
למרות הדיבידנדים החברה נותרה יציבה ורווחית, אך אין ספק כי המאזן שלה השתנה דרמטית לרעה. השופטת דניה קרת-מאיר הזכירה כי ביוני 2011 פרסמה בזק הודעה על תוצאות מכרז לגיוס חוב תוך שינוי כוונתה המקורית.
"בניגוד להנחת היסוד שהודגשה על-ידי בזק, לפיה תגייס חוב בהיקף 3 מיליארד שקל בין השנים 2013-2011, מגייסת בזק את כל הסכום בבת אחת כעת. מדובר בסטייה שאינה קלת-ערך אלא מהותית מהנחות היסוד שעמדו בבסיס חוות-הדעת של גיזה".
בית המשפט קבע כי חל שינוי בהנחות יסוד שעמדו בבסיס חוות-הדעת של גיזה מטעם בזק, ושלח אזהרה להנהלת בזק: "אישורו של בית המשפט לחלוקה איננו פוטר את מנהלי החברה מאחריות לתוצאות העלולות לנבוע מאותה חלוקה, אם יתברר למשל בעתיד כי הנחות היסוד אשר עמדו בבסיס ההחלטה הוכחו כשגויות".
את המתנגדים לחלוקת הדיבידנד של בזק מייצג משרד עורכי הדין נאור גרשט, ואת בזק מייצג משרד גורניצקי.