גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלוף ושמו מדד

מרגישים שהמחירים עלו יותר ממה שמשתקף במדד? יש לכם סיבה טובה

התיקון שנעשה בנתוני האבטלה בארץ לאור שינוי בשיטת המדידה לא הותיר הרבה אנשים מופתעים. מי שקורא עיתונים ונוכח בכך שמידי יום חברות מוכרות פושטות רגל, קיבל את החדשות הרעות באדישות.

גם מדד המחירים לצרכן שמפורסם מידי חודש, כבר זמן רב לא נראה הגיוני למי שחי בארץ. לפני עליה של 1.3% מתחילת שנת 2012 עלה מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2011 ב-2.2% בלבד ובשנת 2010 ב-2.7%.

מי שמקבל נתונים אלה כתורה מסיני, יקבל רושם שמדובר בעלייה בריאה, נשלטת ובטווח היעד של בנק ישראל. לא משהו שהכלכלה במקומית לא יכולה להתמודד איתו. אך כשנזכרים בעליות החדות במחירים בשנים האחרונות, בהוצאות המכבידות עוד ועוד בתחומים דיור, מזון, דלק, וחשמל, המספרים לא מסתדרים.

הסיבה לכך נעוצה ככול הנראה בשיטת עדכון המשקולות של המדד וזוהי שיטתו על פי ציטוט של הלמ"ס עצמה:

"מאז עדכון סל המדד בינואר 1999 , משקלי המדד מתעדכנים מידי שנתיים. זאת, בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבינלאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות, על מנת להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.

החל בינואר 2011 , משקלי סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2008 ו- 2009 (במחירי שנת 2010) אלה יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית בשנים 2006 ו-2007 (במחירי שנת 2008)"

במילים אחרות: הלמ"ס ערכה סקר הוצאות בקרב 6,100 משקי בית בשנים 2008, 2009 לגבי התפלגות הוצאותיהן - ומתחה אותן על פני שנתיים.

בתחום הדיור שבו היו עליות מחירים של עשרות אחוזים בשנים אחרונות הוא דוגמא בולטת. חלק הדיור בעליית מדד המחירים לצרכן בשנת 2012 נעשה על פי סקר שהחל בינואר 2008 והסתיים בדצמבר 2009.

משקלו של הדיור מהווה החל מינואר 2011 24.4% מהמדד, באופן קבוע ולא משנה אם היום משקלו יכול להיות 30% מהוצאת משק בית, או יותר מכך. בקרב משפחות רבות מאוד שאני מכיר ההוצאה על דיור (הלמ"ס מודד דמי שכירות) מהווה40% ולעיתים יותר מכך. אם בשנים 2010 ו-2011 היו מכלילים במדד כגורם במכפלה את משקל ההוצאה האמיתית, כנראה שהיינו מקבלי מדדים גבוהים בהרבה.

כך גם לגבי מחיר הדלק. כאשר ערכו את מדידת חלק התחבורה בהוצאה הכוללת עמדו מחירי הדלק על רמה נמוכה משמעותית מהמחיר כיום. באמצע שנת 2008 הגיע מחיר הנפט בעולם לשיא של 147 דולר לחבית ואיתו גם מחירי הדלק בישראל אשר טיפסו לשיא של אותה תקופה - 7.0 שקלים לליטר. לאחר מכן הוא ירד בחדות ובינואר 2009 כבר עמד מחיר הדלק בישראל על 4.75 ₪ לליטר. בכל שנת 2009 הוא טיפס, אולם שמר על קידומת של 6 שקלים עד סוף אותה שנה.

מאז אותו שפל בינואר 2009 עלה מחיר הדלק ב-68%. אולם המשקל שלו במדד נותר קבוע, ונמוך יחסית למשקלו האמיתי היום. אם היו משקללים במדד את משקלה האמיתי של ההוצאה על דלק במשק הבית, גם היא הייתה מטיסה את המדד כלפי מעלה בשנת 2011 וגם בשנת 2012.

יש עוד דוגמאות לירידות מחירים שהיו בשוק, כמו מחירי התקשורת שנמוכים היום משמעותית מהמחירים בשנים עברו ולכן משקלם האמיתי במדד אמור להיות נמוך יותר, אולם גם במקרה זה התוצאה היא החלשת עליית המדד (את הירידות החדות הכפילו בגורם גבוה מידי).

ראוי שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעדכן את שיטות המעקב שלה אחר יוקר המחייה, כדי לספק נתוני אמת ולא להסתמך על נתונים מלפני שנים וראוי שהדבר יתרחש עוד השנה. אחרת נמצא עצמנו בשנים 2013,2014 עם מדד המסתמך על משקולות 2010,2011 ואנו עלולים לראות הפעם את הצד השני של המראה - ירידות במדד שלא היו.

יובל זעירא-דלק

  • יובל זעירא הוא שותף מנהל בחברת ערך מוחלט לייעוץ פיננסי וניתוח חברות.
  • האמור לעיל אינו מהווה המלצה להשקעה או תחליף לייעוץ אישי המתאים לכל אחד.
  • מייל: contact@avalue.co.il

עוד כתבות

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי הסירה את אזהרת הטיסה לישראל: האם חברות התעופה הזרות יחזרו?

ב־24 ביוני הושגה הפסקת אש, אך הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי (EASA) הזהירה שהמצב שברירי ועלול להתלקח מחדש ● תוקף האזהרה פקע, ולאחר דיונים הוחלט שלא לפרסם אזהרה חדשה במקומה ● זו עשויה להיות בשורה חיובית שתקרב את חזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מקורות בחמאס: "ייתכן שיוכרז על הסכם ביום חמישי"

מקורות בחמאס לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי: המשא ומתן העקיף המתקיים עם ישראל בדוחה "רציני יותר מהפעמים הקודמות" ● גורמים ישראלים שמעורים בפרטי המו"מ: יש התקדמות במגעים אבל מוקדם לדעת איך זה יסתיים ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

חתימה על הסכם ממון / צילום: Shutterstock, Africa Studio

יש לכם דירה מלפני הנישואים? כך תדאגו שהיא תישאר שלכם גם בגירושים

ביהמ"ש העליון קבע כי בעת גירושים ניתן לחלק שווה בשווה בין בני הזוג גם נכס השייך לאחד מהם מלפני הנישואים ● מומחים לדיני משפחה מסבירים כיצד ניתן להגן על נכס שלא רוצים לשתפו, כיצד הסכם ממון המנוסח נכון תורם לזוגיות ומדוע חשוב שלא להשפיל את בן או בת הזוג

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים