האם הענף הריהוט בישראל, שהיקפו נאמד ב-8.5 מיליארד שקל, נמצא בעיצומו של משבר? בשבועות האחרונים קרסו רשת הריהוט האוסטרית קיקה בישראל ורשת המטבחים doit, ונסגרה רשת 5 נגרים. ברקע גם קריסת רשת אייס, שלפני כ-3 חודשים נמכרה לחברת אלקטרה אחרי פרפורי גסיסה.
"גלובס" שוחח עם גורמים שונים בניסיון לבדוק אם מדובר בתופעות נקודתיות, הנובעות מכשל ניהולי ותפעולי שאופיין בחוסר אחריות או ב"נאיביות", או שמא אנו צפויים לאפקט דומינו של קריסת חברות נוספות?
לפי קבוצת ניהול הסיכונים D&B, רמת הסיכון בענף חנויות הרהיטים בישראל גבוהה בעשרות אחוזים מרמת הסיכון הממוצעת במשק. בענף ייצור הרהיטים, בדומה לענף חנויות הרהיטים, המגמה מצביעה על עלייה של 2% ברמת הסיכון.
בהתייחס לענף המטבחים בלבד, מעריכים כלכלני הקבוצה כי רמת הסיכון בענף עלתה בכ-4% ברבעון הראשון של 2012.
בניגוד לניתוח זה, אנשי הענף משדרים אופטימיות. "זהו צבר של מקרים בענף הרהיטים, אף אחד מהם לא קשור ולא דומה לשני, החברות שקרסו גם עוסקות בתחומים שונים. עכשיו מחברים את כל המקרים האלה, מתארים מצב של משבר חריף וזה לא כך. זו יותר סערה בכוס מים מכל דבר אחר", מנסה להרגיע אבי זיו, הבעלים של רשת מטבחי זיו. "אנשים באים לחנויות, ויש תנועה טובה. גם היום החנויות שלנו מוצפות", הוא אומר.
"צריך להסתכל על מספר התחלות הבנייה ברחבי הארץ, לנתח את הנתונים", טוען זיו. "בשנת 2008 היו כאן כ-23 אלף התחלות בנייה, וב-2011 המספר הכפיל את עצמו לכ-47 אלף. כשאנשים נכנסים לבתים חדשים, עניין הרהיטים נכנס לתמונה בשלבים מאוחרים. איך אפשר לדבר בכלל על מיתון בענף? אני מעריך שדווקא 2012 ו-2013 יהיו שנים מצוינות לענף".
המחאה החברתית של הקיץ שעבר אמנם הקפיאה את ענף הנדל"ן, ורוכשי הדירות העדיפו לשבת על הגדר במקום על ספה חדשה, ועדיין, שיפוצי דירות מיד שנייה איפשרו, לדברי זיו, לשמור ברקע את הביקוש לרהיטים: "הייתה תקופה של ריפיון מסוים, והיא חלפה. בימים האחרונים יש סמיכות של אירועים שמעלה גבה, אנשים שואלים שאלות. אני שומע על משבר, כביכול, אבל אני יודע מה קורה אצלי, ובפירוש אין משבר. המצב טוב מאוד", אומר זיו.
יצוין כי לפי גורם באיגוד התעשיינים, בחודשים ינואר ופברואר האחרונים חלה עלייה של 2.3% במכירות הרהיטים בארץ, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
זיו מעריך כי ענף הרהיטים, ש"התפוצץ כאן בשנים 2009 ו-2010 כשמספר הרשתות שהתרחבו ופתחו סניפים חדשים זינק", כהגדרתו, פשוט חוזר לממדיו הטבעיים: "זו הצטמצמות טבעית. החלשות הולכות ונסגרות והחזקות שורדות", מעריך.
לזה מתווספת העלייה במספר החברות שמדווחות על מחנק אשראי בעקבות גישה זהירה ובררנית שמנהיגים הבנקים, שהרחיבו את הדרישה להעמדת ביטחונות מצד לקוחות בתמורה להגדלת מסגרת האשראי.
אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים פרסם בימים האחרונים סקר בקרב כ-180 חברות, שחושף תמונת מצב מדאיגה בכלל התעשייה: 63% מהן מתקשות לעמוד במסגרת האשראי שהעמידו להן הבנקים, ו-67% מכלל החברות שהשתתפו בסקר דיווחו על קושי לקבל מהבנק אשראי נוסף, כדי להתמודד עם המחנק.
"מחנק האשראי הוא בפירוש אחד הגורמים שהובילו לקריסה של חלק מהחברות. אלא שעכשיו המצב עלול להיות יותר מורכב, כי בעקבות קריסות אלה, הבנקים עלולים להגדיר את ענף הרהיטים כ'ענף בסיכון' ועשויים להקשיח עוד יותר את עמדותיהם בבואם לתת אשראי לתעשיינים שעוסקים בו", אומר זיו.
"בעיות ניהוליות ותפיסה נאיבית"
אלי גרניט, מנכ"ל גלובל ישראל, ספקית ריהוט משרדי (טקניון, צרעה ומגנלי), שימש כספק של קיקה, ונזקף לזכותו חוב שאותו הוא מגדיר "קטן".
- האם אתה מזהה סימפטום משותף לרשתות שקרסו?
"הסימפטום הבולט הוא שבעלי הרשתות האלה נסמכו יותר מדי על אשראי חיצוני, כלומר אשראי בנקים, אשראי ספקים ובמידה רבה על מקדמות של לקוחותיהם, מבלי להעמיד הון עצמי שיאפשר אורך נשימה לקיום העסק לפי תוכנית עסקית שתמזער את הסיכונים. הייתי מגדיר את זה כאופטימיות מופרזת שמתעלמת מתסריטים פסימיים אך מציאותיים.
"בפועל, מה שקורה הוא שהספקים נושאים בנטל של אשראי שהולך וגדל, הרעה בתנאי התשלום ונוצר מצב של מצוקת אשראי לא רק מכיוון הבנקים אלא מכיוון הספקים. זהו מצב שכל הענפים הקמעונאיים וה-B2B ייפגעו ממנו".
- האם אתם נתקלים במצב כזה היום?
"יש מקרים כאלה, ולכל לקוח שמודיע על הארכת תנאי האשראי, מה שמעיד על מצוקה תזרימית מהבנקים ומבעלי המניות - אנחנו מפסיקים לספק סחורה. זה מצב שמעיד על תחילת הדרך לסוף.
"אינני יכול לנבא קריסה של עסקים נוספים, אבל אם יהיו כאלה, ברור לגמרי שלא תנאי השוק כפו זאת עליהם אלא בעיות ניהוליות ותפיסה נאיבית, בדיוק כזו שאפיינה את אנשי קיקה".
"הצרכנים צריכים להיות ערניים"
חיים סמרי, מנכ"ל ובעלים של רשת מטבחי דקל, סבור כי "כל קריסה פוגעת בתדמית הענף כולו והיא מצערת". עם זאת, הוא מדגיש: "אין שום משבר כרגע בענף המטבחים או הריהוט, אלא מדובר במקרים נקודתיים שחד-משמעית מצביעים על ניהול כושל".
"הצרכנים חייבים להיות ערניים ולשים לב לסימפטומים שצריכים להדליק אצלם לא נורה אדומה אלא רמזור אדום: לא ייתכן שלקוחות נדרשים לשלם במזומן על מוצר שהם מקבלים בעוד 6-8 חודשים, בטח ובטח בלי ערבות בנקאית. חברה שנשענת על אשראי מהצרכן מאותתת לו 'הצילו. אני במצב קשה'. חברה שמכבדת את עצמה בענף לא תיתן הנחת מזומן על מטבח שעולה עשרות אלפי שקלים. אין דבר כזה".
סמרי מברך על הצעתה של מנכ"ל אמון הציבור, גלית אבישי, לחקיקה שתגביל את גובה המקדמה בתחום הריהוט.
גם יו"ר אגוד תעשיות הריהוט ומנכ"ל ריביירה ארונות, אורי סגרא, מספק תחזית אופטימית לענף. "אני לא מאמין שיהיו עוד חברות שמתנהלות כמו שצריך ויגיעו למצב של קריסה". סגרא סבור כי הענף מצוי בפתחה של תקופה טובה.
התאחדות התעשיינים נערכת
בתחילת השבוע הבא יתכנסו ראשי ענף תעשיית הריהוט שבהתאחדות התעשיינים כדי לדון במצב הענף. בינתיים, התאחדות התעשיינים אוספת מספרים בניסיון להבין את היקף הפעילות של הענף בשנתיים האחרונות. יצוין כי כלכלני ההתאחדות התריעו לפני מספר חודשים כי 2012 הולכת להיות שנה קשה עבור התעשיינים.
כ-60 נגרים ובעלי מלאכה בענף הריהוט חברים בהתאחדות, שם ניסו למצוא השבוע סימנים מעידים לקריסה אפשרית של חברות נוספות. בינתיים לא מצאו כאלה, והם מתעקשים שלפי הנתונים - אין משבר: "קיקה קרסה כי היא לא התאימה לצרכן הישראלי, 5 נגרים נקלעו למשבר כבר לפני זמן רב בנסיבות טרגיות של מות אחד השותפים, וב-doit נעשו כנראה כמה טעויות בניהול הכללי.
"זה לא אומר שיש כאן משבר עם פוטנציאל לאפקט דומינו שיפיל עוד חברות. לפעמים יש שמועות שמגיעות אלינו, ויש בהן כדי להעיד שיש חברות בצרות. לא הגיעו אפילו שמועות חדשות בימים האחרונים", אמר גורם בהתאחדות.
מרגיעים את הלקוחות
כדי להרגיע את הלקוחות, אבי זיו ממטבחי זיו מבטיח על כל עסקה לרכישת מטבח - ערבות בנקאית על כולה או על החלק היחסי ששולם במזומן. המבצע הזה, שאמור לדעתו לסדר את השקט הנפשי של הלקוח שבא לקנות בעידן של משברים מדומים, נפתח שלשום (ה') ועתיד להימשך עד שתחלוף הסערה: "מדובר במהלך שגיבשנו בימים האחרונים, על רקע מקרי הסגירה של אותן חנויות. סברנו שיש בו כדי להנמיך את גובה הלהבות ולהיטיב עם הלקוחות שעשויים להתבלבל", אמר זיו.
גם קבוצת א.פ עיצובים, המחזיקה ברשתות ביתילי ואי.די.דיזיין, משיקה תוכנית להתמודדות עם חשש הלקוחות מתשלום עבור סחורה שלא קיבלו. לדברי אביב איתני, מנכ"ל ומבעלי השליטה בקבוצה, במסגרת תוכנית שתושק תחת הכותרת "עסקה בטוחה", הלקוח ישלם 10% בלבד מקדמה ואת היתרה הוא ישלם במועד האספקה. תשלום המקדמה יגובה בערבות בנקאית, פרי שיתוף-פעולה עם ויזה וישראכרט. הערבות הבנקאית תינתן גם ללקוחות שיבקשו לבצע את כל העסקה בתשלומים.
הלך הכסף?
שילמתם לאחת מהחברות שנמצאות בהקפאת הליכים ולא קיבלתם את המוצרים? עו"ד נסים מזרחי מהמועצה לצרכנות מסביר כיצד והאם ניתן להציל את התשלומים העתידיים.
1. ביטול עסקה: הליך של חדלות פירעון מקפיא את יתר ההליכים מסביב, כלומר לא ניתן לבטל עסקה או לתבוע את החברה.
2. תשלומים באשראי: בידי חברות האשראי הסמכות להקפיא תשלומים עתידיים לחברה שהוגדרה כחדלת פירעון. הכספים נשמרים אצל חברת האשראי עד להכרעת בית המשפט. מומלץ לוודא כי חברת האשראי ביצעה את המהלך הזה.
3. תשלום במזומן: הסיכוי לקבל החזר על מזומנים שכבר נמצאים בקופת בית העסק הוא אפסי. במקרה כזה, הלקוח מצטרף לרשימת הנושים אולם נמצא בדרוג הנמוך ביותר.
4. תשלום בצ'קים: צ'קים שנפרעו דינם כתשלום במזומן. צ'קים שטרם נפרעו ניתן לבטל דרך הבנק, למרות שהדין קובע שלא ניתן לבטלם באופן חד-צדדי, כך שלמעשה במצב תקין, בעל העסק יכול לדרוש את פירעונם.
