לפני שנתיים בדיוק ביצעה חברת ציוד התקשורת אלווריון את אחד ממהלכי הרה-ארגון הקשים ביותר שלה בשנים האחרונות. כמעט 200 עובדים, כ-20% מכוח האדם שלה, פוטרו, והחברה הודתה כי "לא ברור מתי ואיך יתממשו ההזדמנויות בשוק ה-WiMAX".
ערן גורב, שלפני כחודש נפרד מתפקידו, היה אז המנכ"ל, והנה ציטוט שלו מאותם ימים קשים: "אנחנו בחברה עדיין לא מרגישים שהמשבר מאחורינו, אבל כבר מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה ומקווים שזו לא רכבת שדוהרת לכיווננו".
שנתיים עברו, וברור שתקוותו של גורב נכזבה. למרבה הצער, זו אכן הייתה רכבת. וההתנגשות של אותה הרכבת באלווריון, השאירה מעט מאוד מהיכולת של החברה לעמוד על הרגליים: ההפסדים גדלו, שווי השוק התדרדר, מצבת העובדים התדלדלה, והקופה הדשנה נחתכה בחצי, כמו גם היקף ההכנסות. אבל מה שיותר משמעותי הוא, שהשוק המרכזי של החברה באותם הימים - ציוד תקשורת אלחוטי שמיועד לטכנולוגיית ה-WiMAX - כמעט ונעלם.
שנתיים עברו, ונקודת האור היא שהמנכ"ל החדש, חזי לפיד, מודה שבאלווריון יש בעיה אסטרטגית שמחייבת טיפול כירורגי. "אנו בודקים מגוון אפשרויות עבור פעילותנו בתחום", אמר לפיד במסגרת הדיווח על תוצאות הרבעון הראשון של 2012, תוך התייחסות לפעילות המסורתית והמפסידה של החברה בתחום ציוד ה-WiMAX. "יש לנו תמיכה מלאה ממועצת המנהלים לפעול לשיפור והגדלת הערך למשקיעים", הוסיף.
השאלה היא האם לא מדובר כאן גם הפעם בעוד רכבת מתקרבת. מה שעומד כעת על הפרק הוא מכירה או הפסקת הפעילות בתחום מפסיד שאינו מקדם עוד את החברה. למרבה הצער מהלך שכזה יכלול גם רה-ארגון נוסף, שיכלול עשרות מפוטרים. אבל גם אם יבוא מי שיהיה מוכן לשלם עבור הפעילות המופסדת, זה נראה מאוחר מדי. אם גורב היה מבצע זאת לפני שנתיים, ייתכן שאלווריון הייתה היום במקום אחר.
דהרה לתוך הקיר
אלווריון נסחרת כיום בכ-36 מיליון דולר, והכנסותיה ברבעון הראשון ירדו ב-28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ל-33 מיליון דולר. זאת, בהתאם לצפי ההכנסות המופחת של החברה. ההפסד של החברה הסתכם ב-6.9 מיליון דולר, או 11 סנט למניה, כמחצית מההפסד ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות חד פעמיות שונות (Non-GAAP) הסתכם ההפסד ב-5.4 מיליון דולר, או 9 סנט למניה, גם זה בהתאם לצפי של החברה.
במצב הנוכחי אין פתרונות קסם שיכולים להציל את אלווריון. שורה של החלטות אסטרטגיות שגויות לאורך השנים הדהירו את החברה לתוך קיר. יכול להיות שלפיד צריך פשוט לבצע מעין אתחול מחדש - עד כמה שהדבר אפשרי בחברה ציבורית - לאחר סגירה של כל הפעילות הוותיקה שנשארה, ולנסות להשאיר מאחור גם את המזל הרע.
אלא שלהמשיך קדימה עם חברה שכבר מזמן איבדה את המוטיבציה, תוך קידוש הרווחיות והסתמכות על פעילות Wavion שנרכשה לאחרונה, נראה יותר כמו חזרה לריצה על פסי הרכבת, ופחות כמו אסטרטגיה מנצחת.