נרלים ישראלים וירדנים שירטטו את הקו שחצה את ירושלים על פי מיקום העמדות של הכוחות הישראלים והירדנים ב-1947. מאז היה "קו התפר", שהפריד עד 1967 בין חלקי העיר, בסיס לחיכוכים. "יש בהחלט הבדל בין מחירי קרקע באזורים שנמצאים משני צדי הקו" טוען רן נחמני, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת הבנייה חיים זקן. הוא מציע לבחון את ההבדלים בתוצאות במכרזים של מינהל מקרקעי ישראל בשכונות הר חומה מצד אחד ושכונת ארנונה מצד שני. נחמני מציין שבהר חומה נסגרו מכרזים במחיר 300 אלף שקל לקרקע ליח"ד כולל פיתוח, ובארנונה הם נסגרו במחיר כפול: בין 600 ל-800 אלף שקל.
הוא סבור שההבדל נובע מסימן השאלה שמרחף סביב השכונות בצד המזרחי: "יש חוסר וודאות לגבי עתיד המקומות שמעבר לקו. הרי המרחק האווירי בין שתי השכונות הוא פחות משני קילומטרים, עלויות הבנייה זהות, אבל המרכיב הראשוני הוא הקרקע, ובו יש הבדל".
אין זכר לקו
עפרה חדד, סמנכ"ל חברת יורו ישראל הפועלת כבר הרבה שנים בבירה זוכרת שפעם הייתה משמעות לקו, אבל לטענתה, כיום אין לו זכר: "בתחילת שנות האלפיים, כשהתחילו לשווק שכונות מעבר לקו הירוק, הייתה התייחסות ברורה לנושא. בחוזים היה סעיף שהגן על הדיירים והבטיח, במקרה שהקרקע תוחזר, שהם יקבלו את כל כספם חזרה. היום אף אחד אפילו לא מעלה על דעתו להכניס סעיף כזה, זה בכלל לא עולה לדיון עם רוכשים. את הבדלי המחירים בין שכונות מעבר לקו ובתוכו היא תולה בתדמית השכונה והאוכלוסייה ולא במיקומה הגיאוגרפי-פוליטי".
שגרירים זרים
גם בני לובל, זכיין אנגלו סכסון בעיר סבור שלקו התפר אין השפעה על מחירים. "כמו בכל עיר אחרת, המחיר מושפע מהמיקום ביחס למרכז, כך גם הבדלי המחיר במכרזים של המינהל", ומניסיונו הוא מספר כי "אולי פעם בחמש שנים קורה שמישהו שואל אם דירה נמצאת מצדו השני של הקו הירוק".כדוגמא מחזקת לכך שגבולות 1967 אינם משפיעים על מחירים, הוא מביא את יישובי גוש עציון וצור הדסה, שמחיר צמודי קרקע בהם נמכרים במחירים דומים.
גם שמאי המקרקעין הירושלמי קובי ביר סבור שלקו הירוק אין השפעה מחירים: "עד היום לא שמעתי מישהו שמחפש דירה דווקא בתוך הקו, רק אולי אם מדובר בשגריר מדינה זרה או בעל תפקיד דומה. אם יש הבדל במחיר, הסיבה היא שהשכונות שמעבר לקו, פסגת זאב וגילה, למשל, הן שכונות לווין וזו הסיבה למחירים השונים".
נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק של ב.יאיר הירושלמית מודה כי אמנם יש קושי לקבל היתרים ואין הרבה מכרזים בצד המזרחי אבל במחירים אין הבדל, ומסכם: "מי שמכיר את הקו הירוק בתוך ירושלים זה רק פוליטיקאים. רוכשי דירות לא מתייחסים לזה".
יהונתן פסנטין, מנהל משרד פורסייל שיווק נדל"ן, ערך השוואה בין ארבע שכונות ירושלמיות, שתיים מעבר לקו הירוק ושתיים בתוכו. "תוצאות הבדיקה לגבי דירות 3, 4 ו-5 חדרים מעידות על מחיר 12.7 אלף שקל למ"ר בפסגת זאב ו-14.8 אלף שקל למ"ר בהר חומה, וזאת לעומת 20 אלף שקל למ"ר בארנונה הצעירה ו-26 אלף שקל למ"ר בבקעה. המחירים בשתי השכונות בתוך הקו דומים ושונים מרמת המחירים שמחוץ לקו". פסנטין מסביר שיש דימיון בין אופי הבנייה בשכונות אבל מדגיש שההבדלים במחיר נובעים מסיבות שאינן קשורות לירושלים השלמה או המופרדת: "תושבי חוץ למשל מעדיפים את בקעה וארנונה הצעירה לעומת השכונות האחרות והם גורם אחד שמעלה שם את המחירים. גם האוכלוסייה בשכונות שונה, בהר חומה יש הרבה זוגות צעירים ובארנונה משפרי דיור".
ירושלמיות שהוקמו מעבר לקו התפר
גבעת המבתר ב-1968
הגבעה הצרפתית ב-1968
הרובע היהודי ב-1968
מעלות-דפנה ב-1968
רמת-אשכול ב-1968
נווה-יעקב ב-1972
צמרת הבירה ב-1969'
גילה ב-1971
רמות ב-1971
תלפיות-מזרח ב-1972
פסגת זאב ב-1985
גבעת המטוס ב-1991
הר-חומה ב-1992
רמת-שלמה ב-1994