גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשיר (ישראלי) ורע לו

עקב המלצות ועדת הריכוזיות, תושבי ישראל מופלים לרעה לעומת תושבי חוץ

אין זו הפעם הראשונה שאני שופך קיתון של רותחין על המלצות "ועדת הריכוזיות". והנה לאחרונה, קרמו המלצות הוועדה עור וגידים בתזכיר הצעת חוק שהופץ ברבים. אמנם כן, ההצעה דהיום עברה כברת דרך משופרת מאז המלצות הביניים שהיו בלתי נסבלות, אבל עדיין נותרו הרבה "מוקשים" שיש לפרק מהצעת החוק, כדי להביאה לכלל איזון נסבל.

ברשימה זו אתרכז רק בהעדפה הבולטת שמביאה ההצעה בכנפיה לטובת תושבי חוץ. תושבי ישראל מופלים לרעה. הכיצד? לכך מספר היבטים ודוגמאות.

במהלך 4 השנים הקרובות "יישפכו" לשוק שורה ארוכה של חברות שיהיו אנוסות להימכר כדי לפרום את "איסור הפירמידות" וכדי לפצל בין החזקות ריאליות לפיננסיות. פרק הזמן שהוקצב לכך הוא 4 שנים. תהיה זאת מכירה מאונס בתנאים לא משופרים, כשעדת האורבים (עורבים) לרכוש אותן בנזיד עדשים כבר מצפה וחוככת ידיה בהנאה.

מיהו אותו קומץ רוכשים פוטנציאליים? האם גם תושבי ישראל ייכנסו בשער? מסופקני. הנה כי כן, קונצרנים ישראליים נסחרים בבורסה או כאלה שגייסו בישראל חוב באג"ח נסחר (והמה נמנים עם בעלי היכולת העיקרית לרכישה), הנושקים לשכבה פירמידלית שלישית או רביעית, לא יורשו להימנות עם הרוכשים.

כי מן "חוק הריכוזיות" ואילך לא ניתן יהיה ליצור שכבה שלישית של חברה נסחרת (חברה-נכדה), אלא בתנאים זמניים ובלתי ריאליים. בכך מצטמצמת שורת החברות הישראליות שמסוגלות לרכוש את היצע החברות שיוצבו על מדף המכירות בישראל.

מנגד, תאגידים זרים אשר אינם חוסים תחת החוק הישראלי אינם מוגבלים בגון דא. הרי לנו דוגמה אחת, אולי שולית משהו, ביתרון הגופים הזרים על פני הגופים המקומיים.

אפליה מסחרית לטובת תושבי חוץ

יתרון הזרים מחריף כנראה כשמדובר במכירה מאונס של בנקים ושל חברות ביטוח בישראל, אשר מצווים להתנתק מהגופים הריאליים. מיהם הרוכשים הישראליים בפוטנציאל? מן הסתם, רק גופים עתירי הון ובעלי נכסים מרשימים. אך מעשה שטן, דווקא אלה לא יוכלו על-פי-רוב להשתתף בהתמודדות על הרכישה, שכן רוב עשירי הארץ מחזיקים את עיקר נכסיהם, בחברות פיננסיות או בחברות ריאליות. חברות פיננסיות משמעותיות ובעלי שליטה בחברות פיננסיות משמעותיות אינם מורשים להחזיק בה-בעת גם שליטה בבנק ישראלי (להימנע מ"גילוי עריות" פיננסי), ולכן מנועות אפריורי מאפשרות רכישה.

ומה באשר לרוכש ישראלי עתיר-נכסים, שאינו בעל שליטה בגופים פיננסיים משמעותיים? ובכן, אם איננו בעל שליטה בגוף פיננסי, הוא מן הסתם בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי וגם בתור שכזה לא יהיה רשאי לרכוש בנק בישראל. עשיר (ישראלי) ורע לו.

לעומת המגבלות המוטלות על הישראלים, אין מגבלות כאלה על תושבי חוץ. אלה רשאים לרכוש תאגיד בנקאי ישראלי גם אם הם משופעים בשליטה בגופים ריאליים זרים או אפילו, לעיתים ובתנאים, בגופים פיננסיים זרים. בהקשר זה, יתרונם של הגופים הזרים באפשרות רכישת בנקים בישראל בולט וברור.

אני מבין את הרציונל העומד מאחורי העדפה תוצאתית זו, אבל ראוי להבין שבמבחן התוצאה, נוצרת אפליה מסחרית לטובת תושבי חוץ בהתמודדות על מרכולתנו הישראלית. הם בוודאי ינצלו זאת כדי להוריד את מחיר המכירה מאונס. צמצום חוג הרוכשים הפוטנציאליים עלול להיות בעוכרי המוכרים.

הסיטואציה תחריף פי כמה מונים כשינחתו ההוראות החדשות של הפיקוח על הבנקים, אשר מטיל מגבלות קשות מנשוא על רוכשי בנקים בישראל. כך שקשה יהיה לראות רוכשים באופק שיתרצו לשלם מחיר הוגן.

לקושש אשראי בשדות זרים

העדפה בולטת נוספת לגופים הזרים נעוצה במימון. כך, "תאגיד ריאלי משמעותי" לא יורשה לשלוט בגוף פיננסי משמעותי (לענייננו ולדוגמתנו, בנק). מיהו תאגיד ריאלי משמעותי? אחד ממבחניו הוא סך-הכול האשראי הישראלי שנטל הגוף הריאלי ("האשראי הקובע"). חצה האשראי המצרפי הישראלי את סף ה-6 מיליארד שקל, הוא נתפס במצודת ההגדרה ושוב איננו יכול לדור בכפיפה אחת עם או ליד גוף פיננסי משמעותי (אינני עומד על דקויות של החרגות).

הפועל היוצא הוא חובת מכירת (הפרדת) הגוף הפיננסי או התאגיד הריאלי, לבל ידור זאב עם כבש. מטבע הדברים הוא, שהגופים הריאליים הנמנים עם קבוצת חברות שיש לה גם שליטה בתאגיד פיננסי (דוגמת בנק) ישתדלו להימנע מחציית גבול 6 המיליארד, כדי שלא ייאלצו להפריד בין ריאלי לפיננסי. ברור אפוא, שאם וכאשר ייאלץ בעל השליטה למכור את שליטתו בבנק מחמת חציית הקו, כי אז לא יוכל גוף ישראלי ריאלי (אף לא בעל השליטה בו) להתמודד על רכישתו, שכן האיסור יחול גם על הרוכש הישראלי, שבעוונותיו הוא שולט בתאגיד ישראלי ריאלי משמעותי.

מגבלה זו איננה חלה על גוף ריאלי זר, גם אם היקף האשראי שלו עולה פי כמה וכמה על 6 מיליארד שקל. זאת ועוד, התאגיד הריאלי הישראלי השוכן לצד התאגיד הפיננסי ואיננו חפץ בהפרדה מאונס, יעשה כל מאמץ לצמצם את האשראי הישראלי (האשראי הקובע), שהרי רק אשראי ישראלי יימנה לצורך הרף של אשרי קובע בסך 6 המיליארד. או אז עדיף יהיה לגוף הריאלי הישראלי לילך בשדות זרים ולקושש משם את האשראי הנחוץ. הוא לא יגייס את האשראי מהגופים המוסדיים ואף לא מבנקים ישראליים. ייתכן אפילו שימחזר את האשראי הישראלי הקיים באשראי זר.

עינינו הרואות, שוב, העדפת זרים על פני מקומיים. עניי ועשירי עירך אינם קודמים, אלא נחותים. האשראי יתייקר, התחרות בין ספקי אשראי ישראליים וזרים ייטה לטובת הזרים, ואפשר גם שהגופים הפיננסיים הזרים שיעמידו אשראי זר לפירמה ישראלית (כדי שלא תיפול למצודת הגדרת תאגיד ריאלי משמעותי בעל אשראי קובע מהותי) יגייסו את האשראי מאותם גופים פיננסיים ישראליים שרק תמול-שלשום העמידו את האשראי ישירות לפירמה הישראלית, ומעתה יעמידוהו למתווכים פיננסיים זרים, כדי להימנע מליפול להגדרת אשראי קובע העולה על 6 מיליארד שקלים.

וכך, המתווכים הפיננסיים הזרים יעשו "קופון" מהגופים הפיננסיים הישראליים או מהתאגידים הריאליים נזקקי האשראי. הדבר, נשגב מבינתי להבין. קצרה בינתי.

גזירת הפירמידות הישראליות

ודוגמה מביכה אחרונה מתחום הפירמידות, רחמנא ליצלן: דבוקת חברות נסחרות בת שתי שכבות (חברה-אם וחברה-בת). החברה-הבת מתפתחת באפן אורגני, עושה חיל בעסקיה וחפצה להקים חברה-בת (שכבה שלישית) יחד עם שותף מיעוט.

לימים מצליחה חברת השכבה השלישית, ומבקשת לגייס הון בבורסה. מיד היא מבינה שדרכה חסומה משהו, שכן משהיא תהפוך לחברה סחירה היא תיאלץ להיפרד מהדבוקה (שכבה פירמידלית שלישית תהיה אסורה). החברה נמנעת אפוא מלשים פעמיה לגיוס הון על דרך הקצאת מניות נסחרות בבורסה, ובוחנת אפשרות לגייס חוב על דרך הנפקת איגרות-חוב סחירות.

דא עקא, שגם זאת היא לא תוכל לעשות, שכן אליבא דהצעת החוק ולדידם של "דיני פירמידה", דין חברה שאיגרות-חובה נסחרות כדין חברה שמניותיה נסחרות. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. קברניטי דבוקת השליטה ילינו על חוסר תבונתם. היה עליהם להקים ולרשום את החברה בניכר, שלא כחברה ישראלית, ואז היו אולי חומקים מגזירת הפירמידות הישראליות. עידוד להקים חברות בניכר? העדפת זרים?

ישראלי ורע לו. תושב חוץ וטוב לו. מעשי ידי המחוקק.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בת"א; מדד הבנקים עולה ב-2%, אנלייט מזנקת ב-6%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קופצות, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500