גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשיר (ישראלי) ורע לו

עקב המלצות ועדת הריכוזיות, תושבי ישראל מופלים לרעה לעומת תושבי חוץ

אין זו הפעם הראשונה שאני שופך קיתון של רותחין על המלצות "ועדת הריכוזיות". והנה לאחרונה, קרמו המלצות הוועדה עור וגידים בתזכיר הצעת חוק שהופץ ברבים. אמנם כן, ההצעה דהיום עברה כברת דרך משופרת מאז המלצות הביניים שהיו בלתי נסבלות, אבל עדיין נותרו הרבה "מוקשים" שיש לפרק מהצעת החוק, כדי להביאה לכלל איזון נסבל.

ברשימה זו אתרכז רק בהעדפה הבולטת שמביאה ההצעה בכנפיה לטובת תושבי חוץ. תושבי ישראל מופלים לרעה. הכיצד? לכך מספר היבטים ודוגמאות.

במהלך 4 השנים הקרובות "יישפכו" לשוק שורה ארוכה של חברות שיהיו אנוסות להימכר כדי לפרום את "איסור הפירמידות" וכדי לפצל בין החזקות ריאליות לפיננסיות. פרק הזמן שהוקצב לכך הוא 4 שנים. תהיה זאת מכירה מאונס בתנאים לא משופרים, כשעדת האורבים (עורבים) לרכוש אותן בנזיד עדשים כבר מצפה וחוככת ידיה בהנאה.

מיהו אותו קומץ רוכשים פוטנציאליים? האם גם תושבי ישראל ייכנסו בשער? מסופקני. הנה כי כן, קונצרנים ישראליים נסחרים בבורסה או כאלה שגייסו בישראל חוב באג"ח נסחר (והמה נמנים עם בעלי היכולת העיקרית לרכישה), הנושקים לשכבה פירמידלית שלישית או רביעית, לא יורשו להימנות עם הרוכשים.

כי מן "חוק הריכוזיות" ואילך לא ניתן יהיה ליצור שכבה שלישית של חברה נסחרת (חברה-נכדה), אלא בתנאים זמניים ובלתי ריאליים. בכך מצטמצמת שורת החברות הישראליות שמסוגלות לרכוש את היצע החברות שיוצבו על מדף המכירות בישראל.

מנגד, תאגידים זרים אשר אינם חוסים תחת החוק הישראלי אינם מוגבלים בגון דא. הרי לנו דוגמה אחת, אולי שולית משהו, ביתרון הגופים הזרים על פני הגופים המקומיים.

אפליה מסחרית לטובת תושבי חוץ

יתרון הזרים מחריף כנראה כשמדובר במכירה מאונס של בנקים ושל חברות ביטוח בישראל, אשר מצווים להתנתק מהגופים הריאליים. מיהם הרוכשים הישראליים בפוטנציאל? מן הסתם, רק גופים עתירי הון ובעלי נכסים מרשימים. אך מעשה שטן, דווקא אלה לא יוכלו על-פי-רוב להשתתף בהתמודדות על הרכישה, שכן רוב עשירי הארץ מחזיקים את עיקר נכסיהם, בחברות פיננסיות או בחברות ריאליות. חברות פיננסיות משמעותיות ובעלי שליטה בחברות פיננסיות משמעותיות אינם מורשים להחזיק בה-בעת גם שליטה בבנק ישראלי (להימנע מ"גילוי עריות" פיננסי), ולכן מנועות אפריורי מאפשרות רכישה.

ומה באשר לרוכש ישראלי עתיר-נכסים, שאינו בעל שליטה בגופים פיננסיים משמעותיים? ובכן, אם איננו בעל שליטה בגוף פיננסי, הוא מן הסתם בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי וגם בתור שכזה לא יהיה רשאי לרכוש בנק בישראל. עשיר (ישראלי) ורע לו.

לעומת המגבלות המוטלות על הישראלים, אין מגבלות כאלה על תושבי חוץ. אלה רשאים לרכוש תאגיד בנקאי ישראלי גם אם הם משופעים בשליטה בגופים ריאליים זרים או אפילו, לעיתים ובתנאים, בגופים פיננסיים זרים. בהקשר זה, יתרונם של הגופים הזרים באפשרות רכישת בנקים בישראל בולט וברור.

אני מבין את הרציונל העומד מאחורי העדפה תוצאתית זו, אבל ראוי להבין שבמבחן התוצאה, נוצרת אפליה מסחרית לטובת תושבי חוץ בהתמודדות על מרכולתנו הישראלית. הם בוודאי ינצלו זאת כדי להוריד את מחיר המכירה מאונס. צמצום חוג הרוכשים הפוטנציאליים עלול להיות בעוכרי המוכרים.

הסיטואציה תחריף פי כמה מונים כשינחתו ההוראות החדשות של הפיקוח על הבנקים, אשר מטיל מגבלות קשות מנשוא על רוכשי בנקים בישראל. כך שקשה יהיה לראות רוכשים באופק שיתרצו לשלם מחיר הוגן.

לקושש אשראי בשדות זרים

העדפה בולטת נוספת לגופים הזרים נעוצה במימון. כך, "תאגיד ריאלי משמעותי" לא יורשה לשלוט בגוף פיננסי משמעותי (לענייננו ולדוגמתנו, בנק). מיהו תאגיד ריאלי משמעותי? אחד ממבחניו הוא סך-הכול האשראי הישראלי שנטל הגוף הריאלי ("האשראי הקובע"). חצה האשראי המצרפי הישראלי את סף ה-6 מיליארד שקל, הוא נתפס במצודת ההגדרה ושוב איננו יכול לדור בכפיפה אחת עם או ליד גוף פיננסי משמעותי (אינני עומד על דקויות של החרגות).

הפועל היוצא הוא חובת מכירת (הפרדת) הגוף הפיננסי או התאגיד הריאלי, לבל ידור זאב עם כבש. מטבע הדברים הוא, שהגופים הריאליים הנמנים עם קבוצת חברות שיש לה גם שליטה בתאגיד פיננסי (דוגמת בנק) ישתדלו להימנע מחציית גבול 6 המיליארד, כדי שלא ייאלצו להפריד בין ריאלי לפיננסי. ברור אפוא, שאם וכאשר ייאלץ בעל השליטה למכור את שליטתו בבנק מחמת חציית הקו, כי אז לא יוכל גוף ישראלי ריאלי (אף לא בעל השליטה בו) להתמודד על רכישתו, שכן האיסור יחול גם על הרוכש הישראלי, שבעוונותיו הוא שולט בתאגיד ישראלי ריאלי משמעותי.

מגבלה זו איננה חלה על גוף ריאלי זר, גם אם היקף האשראי שלו עולה פי כמה וכמה על 6 מיליארד שקל. זאת ועוד, התאגיד הריאלי הישראלי השוכן לצד התאגיד הפיננסי ואיננו חפץ בהפרדה מאונס, יעשה כל מאמץ לצמצם את האשראי הישראלי (האשראי הקובע), שהרי רק אשראי ישראלי יימנה לצורך הרף של אשרי קובע בסך 6 המיליארד. או אז עדיף יהיה לגוף הריאלי הישראלי לילך בשדות זרים ולקושש משם את האשראי הנחוץ. הוא לא יגייס את האשראי מהגופים המוסדיים ואף לא מבנקים ישראליים. ייתכן אפילו שימחזר את האשראי הישראלי הקיים באשראי זר.

עינינו הרואות, שוב, העדפת זרים על פני מקומיים. עניי ועשירי עירך אינם קודמים, אלא נחותים. האשראי יתייקר, התחרות בין ספקי אשראי ישראליים וזרים ייטה לטובת הזרים, ואפשר גם שהגופים הפיננסיים הזרים שיעמידו אשראי זר לפירמה ישראלית (כדי שלא תיפול למצודת הגדרת תאגיד ריאלי משמעותי בעל אשראי קובע מהותי) יגייסו את האשראי מאותם גופים פיננסיים ישראליים שרק תמול-שלשום העמידו את האשראי ישירות לפירמה הישראלית, ומעתה יעמידוהו למתווכים פיננסיים זרים, כדי להימנע מליפול להגדרת אשראי קובע העולה על 6 מיליארד שקלים.

וכך, המתווכים הפיננסיים הזרים יעשו "קופון" מהגופים הפיננסיים הישראליים או מהתאגידים הריאליים נזקקי האשראי. הדבר, נשגב מבינתי להבין. קצרה בינתי.

גזירת הפירמידות הישראליות

ודוגמה מביכה אחרונה מתחום הפירמידות, רחמנא ליצלן: דבוקת חברות נסחרות בת שתי שכבות (חברה-אם וחברה-בת). החברה-הבת מתפתחת באפן אורגני, עושה חיל בעסקיה וחפצה להקים חברה-בת (שכבה שלישית) יחד עם שותף מיעוט.

לימים מצליחה חברת השכבה השלישית, ומבקשת לגייס הון בבורסה. מיד היא מבינה שדרכה חסומה משהו, שכן משהיא תהפוך לחברה סחירה היא תיאלץ להיפרד מהדבוקה (שכבה פירמידלית שלישית תהיה אסורה). החברה נמנעת אפוא מלשים פעמיה לגיוס הון על דרך הקצאת מניות נסחרות בבורסה, ובוחנת אפשרות לגייס חוב על דרך הנפקת איגרות-חוב סחירות.

דא עקא, שגם זאת היא לא תוכל לעשות, שכן אליבא דהצעת החוק ולדידם של "דיני פירמידה", דין חברה שאיגרות-חובה נסחרות כדין חברה שמניותיה נסחרות. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. קברניטי דבוקת השליטה ילינו על חוסר תבונתם. היה עליהם להקים ולרשום את החברה בניכר, שלא כחברה ישראלית, ואז היו אולי חומקים מגזירת הפירמידות הישראליות. עידוד להקים חברות בניכר? העדפת זרים?

ישראלי ורע לו. תושב חוץ וטוב לו. מעשי ידי המחוקק.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

שדות סויה. כורתים את יערות הגשם לטובת שטחי חקלאות / צילום: Associated Press, Leo Correa

שרשרת המזון שבולעת את יער הגשם החשוב בעולם

בזמן שהפוליטיקאים מבטיחים הבטחות, הדחפורים נעים בקצב באמזונס, יער הגשם החשוב בעולם, ומובילים אותו לנקודת האל חזור ● יותר מ-13 קמ"ר של יערות אבדו בין אוגוסט 2020 ליולי 2021 - מדובר בשטח הגדול ביותר של יערות גשם שנכרתו מאז שנת 2006 ●

יצחק אברכהן, מנכ''ל שופרסל / צילום: איל יצהר

החידה של רשתות המזון: הסחורות התייקרו, המחירים לצרכן לא השתנו דרמטית אבל הרווחים זינקו

התוצאות העסקיות של רשתות הסופרמרקטים הנסחרות בבורסה בתל אביב מלמדות כי הללו הסתגלו במהירות לתקופה של אחרי המגפה, שבה נהנו מביקושי שיא ● המשך ההתרחבות בעסקיהם הוביל לשיפור ברווחיהן גם מבלי להעלות מחירים לצרכן ● אי.בי.אי: "אם מחירי ההובלה ימשיכו לעלות, עליות המחירים יגיעו"

מיכל גרינשטיין / צילום: איל יצהר

"משפחות מבוססות מרוויחות ממנה יותר": מייסדת "חיסכון לכל ילד" מודה שמשהו השתבש בדרך

פרופ' מיכל גרינשטיין וייס: "רצינו להיכנס לתוכניות הלימודים בגנים ובבתי הספר. למה שלא ילמדו דרך חיסכון מתמטיקה? בארה"ב שולחים את הילדים לטיול בית ספר לבנק ולקולג', כדי שיבינו שאם יחסכו כסף יוכלו לרכוש השכלה גבוהה" ● פורטפוליו

נרקיסים בנחל חצץ / צילום: מיכה ארז

בעקבות פריחת הנרקיסים ומזג האוויר המושלם: חנוכה הוא הזמן לטייל בנגב

5 מסלולים דרומיים למשפחות עם נוף מפעים, ציורי סלע מסתוריים ובריכות שאפשר לטבול בהן אפילו בחורף

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

לאחר נתוני תעסוקה מאכזבים בורסות וול סטריט ננעלו בירידות

נעילה שלילית באירופה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת, כאשר חברות הטק הסיניות שנסחרות בהנוג קונג משכו את המדדים למטה ● הנפט והגז הטבעי מזנקים

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

מה השתבש בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ומה אנחנו בכלל יודעים על השלכות הסגרים?

"משפחות מבוססות מרוויחות ממנה יותר", מודה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס, מייסדת "חיסכון לכל ילד" ● אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על השפעות הסגר ● שיחה עם ליאור וילצ'ינסקי, שהמתחרה הגדול ביותר של העסק שלה הוא דווקא פתק מנייר, ועוד שלושה סיפורים בולטים מסוף השבוע

כפיר דמרי / צילום: איתי סליקטר

ממי הוא לומד מה כוח־העל שלו ואיזה סרט עלה כמו בראשית1: ההמלצות של מייסד SpaceIL

החופשה בישראל שגורמת לו להרגיש בשוויץ, ההרצאה שהוא חוזר אליה בכל תחילת מיזם והמסעדה שהוא אוכל בה כבר 20 שנה ● 5 המלצות של כפיר דמרי, מייסד SpaceIL

הפסקת קפה. סְטַארְט-אפְּ / איור: הילה נועם

סטארט-אפיסטים, דברו פשוט. בלי באזזזוורדס ובלי לאכול ת'ראש

הפסקת קפה: שירים מעולם העבודה, גילי יובל ● השיר השבועי: סְטַארְט-אפְּ

בניין HSBC במנהטן / צילום: Shutterstock, Roman Tiraspolsky

נכסים ובניין מוכרת את מגדל HSBC במנהטן תמורת 855 מיליון דולר

שווי המגדל בספרי החברה הוא 864 מיליון דולר, ולאור העלויות בגין המכירה היא צפויה לרשום הפסד נטו של כ-45 מיליון דולר ● החברה דיווחה במקביל שהתקשרה בהסכם למכירת בית נכסים בתמורה ל-390 מיליון שקל

נמל חיפה החדש / צילום: איל יצהר

המשבר רחוק מסיום: הפקק בשרשראות האספקה לא ישתחרר בקרוב (וגם המחירים לא יירדו)

מחירי השילוח הבינלאומי ששברו שיאים השנה מתחילים לרדת, אבל זה לא מתגלגל להוזלת מוצרים וגם לא מבשר על שינוי מגמה ● פקקי האוניות אמנם מתקצרים בעקבות סיום הזמנות המלאים לכריסמס, אבל צווארי בקבוק עדיין ניכרים לכל אורך שרשרת האספקה וגורמים להתייקרויות

צ'אי קלאסי / צילום: Shutterstock

סערה בכוס תה אופנתי: צ'אי הוא משקה החורף החדש

בשנה האחרונה הפכו הצ'אי והתה למשקאות אופנתיים במיוחד ● באירופה הם אפילו מאיימים לראשונה על מכירות הקפה ● שלוש המלצות מיוחדות למשקאות חמים שאולי יביאו את החורף

פרויקט city Breeze בנצרת / הדמיה: LLABRES TABONY ARCHITECTS

להרגיש את הבריזה מכל מרפסת: קומפלקס מגורים חדש וניסיוני בנצרת

האדריכל איימן טבעוני חי בישראל ובלונדון ותכנן בניין שבו דירות מחיר למשתכן לצד דירות רגילות: "צריך לצאת מהראש הזה שיש קהילות שונות. הצרכים של רוב האוכלוסיה בכל העולם הם אותו דבר"

משרדי לייטריקס בבית בלגיה בגבעת רם / צילום: גדעון לוין

חברת ההייטק לייטריקס כובשת את המבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה העברית

מטה החברה, ששוויה נאמד ב-1.8 מיליארד דולר, ממוקם בקמפוס גבעת רם ● ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית: "בירושלים יש מחסור נוראי בנדל"ן עסקי. המשמעות היא שחברות מצוינות עוזבות את העיר. פשוט אין מקום. כפר ההייטק שלנו במעונות האלף בתפוסה של 120%"

מארק צוקרברג מציג את החזון של מטא / צילום: צילום מסך

מכירת "נדל"ן" במטאוורס שוברת שיאים בעולמות מדומים

רכישות חברות של נכסים דיגיטליים בעולמות מקוונים מהוות הימורים על כך שערך הנכסים יעלה ככל שיותר אנשים יצטרפו

משפחת גת-טובול. רעות, אוריאן, נגה ואחינועם / צילום: איל מרגולין

"לילדות יש חשיבה כלכלית שמרנית. הן לא קיבלו את זה מאיתנו": משפחות ישראליות מדברות על כסף

כמה דמי כיס הילדים מקבלים, איך לומדים לחסוך, על מה מעודדים אותם להוציא ואיפה עוברים הקווים האדומים? ● ארבע משפחות מספרות בגילוי לב על תפיסת החינוך הפיננסי שלהן ● פרויקט מיוחד על כסף וחיסכון להורים וגם לילדים

באר שבע. מאות מיליוני שקלים הושקעו בעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בעיר / צילום: Shutterstock

מה לא עבד בהגירה של ענקיות הטכנולוגיה לבאר שבע ולמה לא כולם מרוצים מהקמפיינים הראוותניים בהייטק?

המחקר שחשף למה הגירת ענקיות לפריפריה לא עבדה מעולם, הוויכוח על ההקלות להייטקיסטים ברילוקיישן, התוכנית החדשה של משרד המשפטים לשינוי חוקי המשחק ברשת, והביקורת הגוברת על הקמפיינים לגיוס מועמדים - זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס

בריטניה לקראת חג המולד, 2021 / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

מיוון ועד סינגפור: כך מגבירות המדינות את הלחץ על הלא מחוסנים

עוד ועוד מדינות מטילות מגבלות וקנסות על בלתי מחוסנים, כמדיניות מועדפת נגד הווריאנט החדש ● באירופה מובילות אוסטריה ויוון, אך לא רק הן – גם גרמניה, ספרד, אוקראינה וסלובקיה מתמקדות בהם ● בסינגפור לא מחייבים להתחסן, אבל מי שלא יעשה כן ויחלה בקורונה, ייאלץ לשלם על הטיפול מכיסו

כך תקלטו עובדים חדשים כמו שצריך / צילום: Shutterstock

מערכת התנעה כפולה: לצד הביזנס, אל תזניחו את שריר היחסים

בעולם הניהול הישן סמכותיות והיררכיה היו כלים מספקים ● בעולם החדש זה כבר לא עובד, וצריך להרחיב את ארגז הכלים גם למיומנויות "רכות" ולתרבות ארגונית שיתופית ● ניהול וקריירה

נחום ביתן / צילום: רמי זרנגר

יינות ביתן: כמה הרוויחה השחקנית החדשה בבורסה ברבעון השלישי

יינות ביתן, שייסד נחום ביתן, מפעילה רשת של כ-150 סניפי סופרמרקטים ● מהנתונים שמציגה עולה כי בסיכום הרבעון השלישי הסתכמו הכנסותיה של יינות ביתן בכ-760 מיליון שקל

ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הנפילה, הירידות בביטקוין התמתנו

הביטקוין שווה עכשיו כ-49 אלף דולר למטבע - ירידה של 10.5% תוך יממה ● האת'ריום שווה 4,090 דולר למטבע - ירידה של 4.6% תוך יממה ● על פי פלטפורמת הנתונים Coingecko, שווי השוק של 11,389 מטבעות הקריפטו שהיא עוקבת אחריהם ירד היום בכ-9.2% ל-2.4 טריליון דולר