גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשיר (ישראלי) ורע לו

עקב המלצות ועדת הריכוזיות, תושבי ישראל מופלים לרעה לעומת תושבי חוץ

אין זו הפעם הראשונה שאני שופך קיתון של רותחין על המלצות "ועדת הריכוזיות". והנה לאחרונה, קרמו המלצות הוועדה עור וגידים בתזכיר הצעת חוק שהופץ ברבים. אמנם כן, ההצעה דהיום עברה כברת דרך משופרת מאז המלצות הביניים שהיו בלתי נסבלות, אבל עדיין נותרו הרבה "מוקשים" שיש לפרק מהצעת החוק, כדי להביאה לכלל איזון נסבל.

ברשימה זו אתרכז רק בהעדפה הבולטת שמביאה ההצעה בכנפיה לטובת תושבי חוץ. תושבי ישראל מופלים לרעה. הכיצד? לכך מספר היבטים ודוגמאות.

במהלך 4 השנים הקרובות "יישפכו" לשוק שורה ארוכה של חברות שיהיו אנוסות להימכר כדי לפרום את "איסור הפירמידות" וכדי לפצל בין החזקות ריאליות לפיננסיות. פרק הזמן שהוקצב לכך הוא 4 שנים. תהיה זאת מכירה מאונס בתנאים לא משופרים, כשעדת האורבים (עורבים) לרכוש אותן בנזיד עדשים כבר מצפה וחוככת ידיה בהנאה.

מיהו אותו קומץ רוכשים פוטנציאליים? האם גם תושבי ישראל ייכנסו בשער? מסופקני. הנה כי כן, קונצרנים ישראליים נסחרים בבורסה או כאלה שגייסו בישראל חוב באג"ח נסחר (והמה נמנים עם בעלי היכולת העיקרית לרכישה), הנושקים לשכבה פירמידלית שלישית או רביעית, לא יורשו להימנות עם הרוכשים.

כי מן "חוק הריכוזיות" ואילך לא ניתן יהיה ליצור שכבה שלישית של חברה נסחרת (חברה-נכדה), אלא בתנאים זמניים ובלתי ריאליים. בכך מצטמצמת שורת החברות הישראליות שמסוגלות לרכוש את היצע החברות שיוצבו על מדף המכירות בישראל.

מנגד, תאגידים זרים אשר אינם חוסים תחת החוק הישראלי אינם מוגבלים בגון דא. הרי לנו דוגמה אחת, אולי שולית משהו, ביתרון הגופים הזרים על פני הגופים המקומיים.

אפליה מסחרית לטובת תושבי חוץ

יתרון הזרים מחריף כנראה כשמדובר במכירה מאונס של בנקים ושל חברות ביטוח בישראל, אשר מצווים להתנתק מהגופים הריאליים. מיהם הרוכשים הישראליים בפוטנציאל? מן הסתם, רק גופים עתירי הון ובעלי נכסים מרשימים. אך מעשה שטן, דווקא אלה לא יוכלו על-פי-רוב להשתתף בהתמודדות על הרכישה, שכן רוב עשירי הארץ מחזיקים את עיקר נכסיהם, בחברות פיננסיות או בחברות ריאליות. חברות פיננסיות משמעותיות ובעלי שליטה בחברות פיננסיות משמעותיות אינם מורשים להחזיק בה-בעת גם שליטה בבנק ישראלי (להימנע מ"גילוי עריות" פיננסי), ולכן מנועות אפריורי מאפשרות רכישה.

ומה באשר לרוכש ישראלי עתיר-נכסים, שאינו בעל שליטה בגופים פיננסיים משמעותיים? ובכן, אם איננו בעל שליטה בגוף פיננסי, הוא מן הסתם בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי וגם בתור שכזה לא יהיה רשאי לרכוש בנק בישראל. עשיר (ישראלי) ורע לו.

לעומת המגבלות המוטלות על הישראלים, אין מגבלות כאלה על תושבי חוץ. אלה רשאים לרכוש תאגיד בנקאי ישראלי גם אם הם משופעים בשליטה בגופים ריאליים זרים או אפילו, לעיתים ובתנאים, בגופים פיננסיים זרים. בהקשר זה, יתרונם של הגופים הזרים באפשרות רכישת בנקים בישראל בולט וברור.

אני מבין את הרציונל העומד מאחורי העדפה תוצאתית זו, אבל ראוי להבין שבמבחן התוצאה, נוצרת אפליה מסחרית לטובת תושבי חוץ בהתמודדות על מרכולתנו הישראלית. הם בוודאי ינצלו זאת כדי להוריד את מחיר המכירה מאונס. צמצום חוג הרוכשים הפוטנציאליים עלול להיות בעוכרי המוכרים.

הסיטואציה תחריף פי כמה מונים כשינחתו ההוראות החדשות של הפיקוח על הבנקים, אשר מטיל מגבלות קשות מנשוא על רוכשי בנקים בישראל. כך שקשה יהיה לראות רוכשים באופק שיתרצו לשלם מחיר הוגן.

לקושש אשראי בשדות זרים

העדפה בולטת נוספת לגופים הזרים נעוצה במימון. כך, "תאגיד ריאלי משמעותי" לא יורשה לשלוט בגוף פיננסי משמעותי (לענייננו ולדוגמתנו, בנק). מיהו תאגיד ריאלי משמעותי? אחד ממבחניו הוא סך-הכול האשראי הישראלי שנטל הגוף הריאלי ("האשראי הקובע"). חצה האשראי המצרפי הישראלי את סף ה-6 מיליארד שקל, הוא נתפס במצודת ההגדרה ושוב איננו יכול לדור בכפיפה אחת עם או ליד גוף פיננסי משמעותי (אינני עומד על דקויות של החרגות).

הפועל היוצא הוא חובת מכירת (הפרדת) הגוף הפיננסי או התאגיד הריאלי, לבל ידור זאב עם כבש. מטבע הדברים הוא, שהגופים הריאליים הנמנים עם קבוצת חברות שיש לה גם שליטה בתאגיד פיננסי (דוגמת בנק) ישתדלו להימנע מחציית גבול 6 המיליארד, כדי שלא ייאלצו להפריד בין ריאלי לפיננסי. ברור אפוא, שאם וכאשר ייאלץ בעל השליטה למכור את שליטתו בבנק מחמת חציית הקו, כי אז לא יוכל גוף ישראלי ריאלי (אף לא בעל השליטה בו) להתמודד על רכישתו, שכן האיסור יחול גם על הרוכש הישראלי, שבעוונותיו הוא שולט בתאגיד ישראלי ריאלי משמעותי.

מגבלה זו איננה חלה על גוף ריאלי זר, גם אם היקף האשראי שלו עולה פי כמה וכמה על 6 מיליארד שקל. זאת ועוד, התאגיד הריאלי הישראלי השוכן לצד התאגיד הפיננסי ואיננו חפץ בהפרדה מאונס, יעשה כל מאמץ לצמצם את האשראי הישראלי (האשראי הקובע), שהרי רק אשראי ישראלי יימנה לצורך הרף של אשרי קובע בסך 6 המיליארד. או אז עדיף יהיה לגוף הריאלי הישראלי לילך בשדות זרים ולקושש משם את האשראי הנחוץ. הוא לא יגייס את האשראי מהגופים המוסדיים ואף לא מבנקים ישראליים. ייתכן אפילו שימחזר את האשראי הישראלי הקיים באשראי זר.

עינינו הרואות, שוב, העדפת זרים על פני מקומיים. עניי ועשירי עירך אינם קודמים, אלא נחותים. האשראי יתייקר, התחרות בין ספקי אשראי ישראליים וזרים ייטה לטובת הזרים, ואפשר גם שהגופים הפיננסיים הזרים שיעמידו אשראי זר לפירמה ישראלית (כדי שלא תיפול למצודת הגדרת תאגיד ריאלי משמעותי בעל אשראי קובע מהותי) יגייסו את האשראי מאותם גופים פיננסיים ישראליים שרק תמול-שלשום העמידו את האשראי ישירות לפירמה הישראלית, ומעתה יעמידוהו למתווכים פיננסיים זרים, כדי להימנע מליפול להגדרת אשראי קובע העולה על 6 מיליארד שקלים.

וכך, המתווכים הפיננסיים הזרים יעשו "קופון" מהגופים הפיננסיים הישראליים או מהתאגידים הריאליים נזקקי האשראי. הדבר, נשגב מבינתי להבין. קצרה בינתי.

גזירת הפירמידות הישראליות

ודוגמה מביכה אחרונה מתחום הפירמידות, רחמנא ליצלן: דבוקת חברות נסחרות בת שתי שכבות (חברה-אם וחברה-בת). החברה-הבת מתפתחת באפן אורגני, עושה חיל בעסקיה וחפצה להקים חברה-בת (שכבה שלישית) יחד עם שותף מיעוט.

לימים מצליחה חברת השכבה השלישית, ומבקשת לגייס הון בבורסה. מיד היא מבינה שדרכה חסומה משהו, שכן משהיא תהפוך לחברה סחירה היא תיאלץ להיפרד מהדבוקה (שכבה פירמידלית שלישית תהיה אסורה). החברה נמנעת אפוא מלשים פעמיה לגיוס הון על דרך הקצאת מניות נסחרות בבורסה, ובוחנת אפשרות לגייס חוב על דרך הנפקת איגרות-חוב סחירות.

דא עקא, שגם זאת היא לא תוכל לעשות, שכן אליבא דהצעת החוק ולדידם של "דיני פירמידה", דין חברה שאיגרות-חובה נסחרות כדין חברה שמניותיה נסחרות. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. קברניטי דבוקת השליטה ילינו על חוסר תבונתם. היה עליהם להקים ולרשום את החברה בניכר, שלא כחברה ישראלית, ואז היו אולי חומקים מגזירת הפירמידות הישראליות. עידוד להקים חברות בניכר? העדפת זרים?

ישראלי ורע לו. תושב חוץ וטוב לו. מעשי ידי המחוקק.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

המשקיעים רואים את סוף המגפה? מה המשמעות של היחלשות הדולר, התחזקות השקל והזינוק הגדול של הביטקוין

המטבע האמריקאי הגיע לרמה של 3.28 שקלים - שפל שלא נראה מאז 2008 • צירוף של גורמים, כמו הדפסת כסף מסיבית, שיאים בבורסות ותוצאת הבחירות בארה"ב, החלישו את הדולר • עם זאת, החשש מהחובות המצטברים בעולם וחזרתה של התאווה לסיכון - העלו את הביטקוין לרמות של 19 אלף דולר

שר המשפטים אמיר אוחנה במסיבת עיתונאים שבה תקף את הפרקליטות / צילום: רפי קוץ

בג"ץ: חובה על הממשלה למנות "במהירות הראויה" מפכ"ל קבוע

בג"ץ קבע: "חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרת המפכ"ל", זאת שנתיים לאחר שהסתיימה כהונתו של המפכ"ל הקודם רב-ניצב רוני אלשיך

יעקב ליצמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

במקום לטפל באבטלה הממשלה תייבא עוד אלפי עובדי בניין זרים

שר השיכון יעקב ליצמן הניח על שולחן הממשלה הצעה להגדיל באלפי עובדים את מכסת הייבוא של עובדים זרים לענף הבניין ● בבנק ישראל סבורים כי ההצעה תעמיק את האבטלה בקרב ישראלים ובהם אלפי עובדי בניין שפוטרו במהלך משבר הקורונה

ישראייר. שנתיים על המדף / צילום: Shutterstock

המאבק על ישראייר חוצה גבולות: חברה אוסטרלית ובנק מקנדה הגישו הצעה לרכישתה תמורת 180 מיליון שקל

בנק ההשקעות הקנדי wadish capital והחברה האוסטרלית Amrock aviation הגישו הצעה משותפת לרכישת ישראייר בחלוקה של 51% ו-49% בהתאמה ● מציעות לרכוש 100% מישראייר As is בתמורה ל-170 מיליון שקל במזומן, 7 מיליון שקל כבונוס לעובדים, וויתור על החוב של איי.די.בי

איל מלאנוקס / צילום: יונתן בלום

אחרי הפרישה ממלאנוקס: איל וולדמן מצטרף לדירקטוריון הסטארט אפ פליופס

בחודש שעבר וולדמן פרש ממלאנוקס, חצי שנה אחרי שנרכשה על ידי אנבידיה ● מלאנוקס היתה אחת המשקיעות בפליופס ב-2018 וכעת וולדמן ישמש כדירקטור בחברה

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי / צילום: ברזילי

מנכ"ל משרד הבריאות: שוקלים סגר בחנוכה או עוצר לילי

לדבריו של מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, במשרד הבריאות מעריכים כי כ-700 אלף עד מיליון ישראלים חלו בקורונה, למרות שרק פחות מ-400 אלף חולים אכן אותרו על ידי מערכת הבריאות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הבורסה ננעלה בעליות: ת"א 90 טיפס ב-0.7%, אנלייבקס זינקה ב-30%

מדד ת"א 90 הוסיף 0.8% ומדד הבנקים עלה ב-0.9% ● לייבפרסון קפצה ב-4.7%, מזרחי טפחות עלתה ב-1.36%, נייס איבד 0.3%, אופקו קפצה ב-6.6%

האקרים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מנכ"ל שירביט בעקבות הפריצה: "פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן"

(עדכון): בשעות הערב פרסמה שירביט הודעה מצולמת של מנכ"ל החברה, בה נאמר: "לחברה יש גיבוי מלא של הנתונים הרלבנטיים, ואנחנו פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן" ● אמש פרסמה קבוצת התקיפה BlackShadow שפרצה לחברה הודעה ובה איימה כי אם לא ישולמו לה 50 ביטקוין (כמיליון דולר) היא תדליף ותמכור עוד מסמכים אישיים של לקוחות

מתקפות הסייבר הולכות ומתעצמות/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

טעות ללא הזדמנות: שירביט יכולה הייתה לנהוג אחרת גם אחרי הפריצה

השבוע התבשרו לקוחות חברת הביטוח שירביט שיש סיכוי יותר מסביר שהפרטים הרגישים שלהם נגנבו על ידי קבוצת האקרים ● במקום שקיפות ומתן תחושת הגנה, המותג בחר בטקטיקה של הכלה והשקטה באירוע בעל פוטנציאל סיכון ללקוחות שלו

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

המפקח אבידן מתניע חשיבה ירוקה: מורה לבנקים לשים דגש על ניהול סיכונים סביבתיים

במכתב לראשי הבנקים מאיץ בהם יאיר אבידן להשתתף במאמץ "באמצעות גיבוש תיאבון לניהול סיכון סביבתי, מדיניות אשראי, הפניית הון למימון 'ירוק' ופעילויות השקעה"

פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו

הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?

האדם שהכי פחות צריך לקנא בו הערב הוא מנכ"ל חברת שירביט ● אם ייכנע, ייתפס כמי שהעדיף את טובת לקוחותיו מעל הכל, אך עלול לפתוח שערי גיהינום של מתקפות סייבר על כלל המשק בישראל ● אם לא ייכנע - יואשם בהפקרת לקוחותיו

TIKTOK / צילום: שאטרסטוק

המניה הישראלית שזינקה ב-134% במסחר באוסטרליה אחרי שחתמה על חוזה עם טיקטוק

אתמול הודיעה חברת אפסווילאג' על הסכם עם טיקטוק, לפיו הפלטפורמה שלה לניהול קמפיינים תשולב בפלטפורמת הפרסום של טיקטוק, ותאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לפרסם ולהגיע לקהל היעד שלהם באמצעות טיקטוק

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

פשרה בייצוגית נגד מקדונלד'ס: תשלם מיליון שקל לעמותות הפועלות למניעת עישון ולנזקקים

בבקשה לאישור ההסכם שהוגשה השבוע התחייבה רשת המזון המהיר לפעול למניעת עישון בשטחיה החיצוניים ● עוד הוסכם כי הרשת תממן קמפיין פרסום ארצי להעלאת המודעות לאיסור על העישון בהיקף של כ-5 מיליון שקל

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

קשיי אספקה של פייזר הכבידו על וול סטריט בנעילה; למונייד הישראלית זינקה ב-20%

הסרטים החדשים של וורנר ברוס שמתוכננים לצאת ב-2021 יושקו במקביל לאולמות הקולנוע גם ברשת HBO ● דרישות האבטלה השבועיות בארה"ב ירדו לעומת השבוע שעבר ● מספר המתים כתוצאה מנגיף הקורונה בארה"ב עלה לשיא יומי

אריאל שרון./ צילום: תמר מצפי

העליון לא הכיר בהבטחת המיליארדים של אריאל שרון לסמי שמעון

על פי טענת עזבונו של שמעון, הוא החליט לרכוש את חברת יכין חקל שעסקה בפרדסנות, בגלל הבטחה של שרון כשר הבינוי והשיכון, שאיפשרה לו להפשיר את הקרקעות של רמ"י לבנייה ולהשאירן ברשותו ● ואולם לא נמצאו להבטחה סימוכין ובית המשפט קבע כי ניתנה בחוסר סמכות

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

חיים קראדי מנכ"ל פרשקובסקי / צילום: חיים ורסנו

פרשקובסקי: עלייה ניכרת במכירת דירות בנובמבר, כמו אחרי הסגר הראשון

בחברת הבנייה מדווחים על מכירה של 107 דירות בנובמבר לעומת 24 בלבד באוקטובר ● גם בהשוואה לחודשי נובמבר בשנים 2019, ו-2018 מדובר בעלייה ניכרת, שלדברי החברה מורגשת בשל היציאה מהסגר השני

דוד אמסלם / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דוד אמסלם: החלטתי לבטל את נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות

השר אמסלם הודיע כי הוא מתכוון לפתוח את ההתמודדות על מקום בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לכל מי שירצה לכך - גם אם אין לו רקע בתחום ● לגלובס נודע כי הרקע להתקפה היא פסילתו של אנדריי אוזן מלכהן כיו"ר רכבת ישראל, בשל זיקתו הפוליטית לליכוד

המרכז המסחרי של בחריין במנאמה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שת"פ נוצץ: הבורסות ליהלומים בישראל ובבחריין חתמו על הסכם משותף

שר התמ"ת של בחריין, זאייד בין ראשיד אל זייני, ועימו מנכ"ל הבורסה במנאמה ח'ליפה בין ח'ליפה, ויו"ר בורסת היהלומים, יורם דבש , חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בין הבורסה ליהלומים הישראלית לבורסה בבחריין ● כוונת בחריין היא להסתייע בידע והניסיון הישראלים ביהלומנות כדי להיכנס לשוק העולמי

קו הרקיע של בחריין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ראשי הבנקים נפגשו עם שר המסחר, התעשייה והתיירות של בחריין

הפגישה עסקה בהידוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לבחריין ● מטעם המשלחת נמסר כי "בחריין רוצה להיות ראש הגשר של ישראל למזרחי הרחוק"