גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מני מזוז: "רמת הענישה בישראל נמוכה מדי ובלתי הולמת"

היועמ"ש לשעבר בכנס לשכת עוה"ד: "בישראל עד לפני כמה שנים אנשים שהורשעו ברצח בכוונה תחילה ישבו בכלא 12 עד 14 שנים. זה זילות של חיי אדם"

"רמת הענישה בישראל היא נמוכה מדי ובלתי הולמת. לא מדובר רק בתחושה של הציבור הרחב שמקבלת ביטוי בתקשורת, אלא בבעיה אמיתית" - כך אמר היום (ב') היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

מזוז ציין כי אחד הביטויים הקיצוניים לכך שרמת הענישה בישראל היא נמוכה מדי, הוא העונשים שנגזרים בעבירות רצח. "בישראל עד לפני כמה שנים אנשים שהורשעו ברצח בכוונה תחילה ישבו 12 עד 14 שנות מאסר. זה זילות של חיי אדם, ולמרות תיקון שנעשה מאז, רמת הענישה בעבירות רצח עדיין לא הועלתה מספיק", אמר מזוז.

דבריו של מזוז נאמרו בפאנל בכנס הלשכה, שעסק בחוק להבניית שיקול-הדעת בענישה (תיקון 113 לחוק העונשין) שאמור להיכנס לתוקף בחודש יולי הקרוב.

בניגוד למצב הקיים היום, החוק החדש קובע מספר שלבים שבהם יצטרכו השופטים לנקוט, בבואם להעניש נאשמים שהורשעו בפלילים.

על-פי החוק, יצטרך שופט הדן בעונשו של נאשם מורשע לקבוע תחילה מתחם ענישה כללי שאינו לוקח בחשבון את נסיבות הנאשם שמולו, ורק בשלב הבא לקחת בחשבון את הנסיבות האישיות של הנאשם.

עוד קובע החוק החדש כי גזר הדין הסופי יינתן על-ידי השופט בתוך מתחם הענישה שקבע מבעוד מועד, ובהתחשב בשורה ארוכה של פרמטרים השוואתיים לעונשים שנגזרו במקרים דומים.

מזוז, שבתקופתו כיועץ המשפטי לממשלה ניסה לקדם נוסח שונה של חוק להבניית הענישה, הביע חשש כי נוסח החוק שאושר לבסוף על-ידי הכנסת לא ישיג את המטרה של אחידות בענישה, אלא יביא דווקא לסרבול של הליך הענישה ולריבוי של ערעורים.

"אנחנו הגשנו הצעת חוק אחרת שכללה עונשי מוצא (עונש סביר או "מומלץ", לכל עבירה בספר החוקים. ח',מ'), אבל התנגדות בכנסת הביאה לכך שאושרה הצעת חוק ללא עונשי מוצא", ציין מזוז.

לדבריו, לא תוכל להיות אחידות בענישה כאשר כל שופט יקבע מתחם ענישה נפרד.

מזוז הוסיף ואמר כי לשופטים היום אין בעצם כלים להחליט איך גוזרים את הדין, והתוצאה היום היא חוסר אחידות בולט וזועק בענישה בפועל. "המציאות הזאת היא בעייתית, כי היא מעוררת תחושות קשות בציבור על כך שנאשם א' מקבל שליש מעונשו של נאשם ב', אבל החוק החדש לא יפתור את הבעיה", סיכם.

יו"ר הפאנל היה שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, שמרבה לדון בערעורים פליליים.

ג'ובראן היה תמים דעים עם מזוז כי החוק החדש לא יעזור להאחדה של רמת הענישה בארץ. "בסופו של דבר כל שופט יקבע מתחם ענישה אחר, ולכן החוק לא יביא ליותר אחידות בענישה ולא תגיע הישועה בעניין הזה. אותם שיקולים שהיו בעבר יישארו היום רק בסדר אחר", אמר ג'ובראן.

גם נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת דבורה ברלינר, דיברה על הקשיים שטומן בחובו החוק החדש. "אני מוטרדת מכך שלשופטי השלום והתעבורה, שנותנים הרבה מאוד גזרי דין, יהיה מאוד מסובך לעבוד לפי המתווה של החוק הזה", אמרה ברלינר.

לדבריה, מבין השורות של החוק נושבת החמרה, למרות שהוא אינו קובע זאת במפורש. "אם נגזור מתחם ענישה נפרד על כל מקרה ורק אחר-כך ניישם את זה על נאשמים ספציפיים, זה בהחלט צפוי להביא להחמרת הענישה", אמרה.

ד"ר עדנה קפלן-הגלר, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, כינתה את חוק הבניית הענישה "פספוס גדול". "אם ילדה אינטליגנטית כמוני צריכה לקרוא את החוק הזה כמה וכמה פעמים כדי להבין אותו, אז זה חוק לא טוב. החוק הזה הוא בבחינת 'דחליל שאין עליו בגדים ראויים'", אמרה קפלן-הגלר. "בענישה אין תקדים באמת. שופט לוקח מה אומרים פחות או יותר במקרה אחר. יש עונש על אונס שהוא 3 שנים, ויש עונש של 20 ו-30 שנה, כמו שניתן לאנס בני סלע למשל. שופטים לא הסתכלו עד עכשיו על תקדימים? על נסיבות המקרה?".

עו"ד רחל תורן, מי שהייתה יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, פקפקה בהשפעה הפרקטית שתהיה לחוק הבניית שיקול-דעת בענישה, עקב העובדה שרוב התיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון.

תורן ציינה כי 85% מהתיקים בבתי המשפט המחוזיים בישראל מסתיימים בהסדרי טיעון, "ולכן התיקון הזה לחוק, ככול שהוא חשוב, יפעל בשוליים".

מי שיצאה להגנת נוסח החוק להבניית הענישה שאושר בכנסת, הייתה ד"ר עו"ד ענת הורוויץ מהאוניברסיטה העברית. "בחוק יש הבטחה מסוימת למרות הבעייתיות הגלומה בו. העונש יותאם באופן יותר מידתי לנאשם הספציפי. בנוסף, תינתן חשיבות רבה יותר לשיקולי השיקום של הנאשמים ושיקולי ההרתעה יידחקו הצידה. לא יזיק שהשופטים ייתנו קצת יותר זמן ותשומת-לב להליך גזירת הדין, שהיה 'האיבר המדולדל של ההליך הפלילי'. לא די באינטואיציה כדי לגזור דינו של אדם. אם הצעת החוק תביא ליותר חשיבה, אז מצאנו בחוק ולו מעלה אחת".

עוד השתתפו בפאנל עורכי הדין אבי עמירם וזכי כאמל.

עוד כתבות

פרוייקט מחיר למשתכן / צילום: איל יצהר

יום לנעילת הגרלת מחיר למשתכן: מכרזי ראשל"צ והווילות באילת מככבים

מחר תינעל ההגרלה התשיעית של מחיר למשתכן ● בראשון-לציון הסיכוי לזכות בדירה עומד על אחד ל-15 ● גם בבאר יעקב הסיכויים לא גבוהים ● היענות נמוכה נכון לעכשיו לדירות בנהריה, קריית ים ומגדל העמק

מלון שרונה העתידי / הדמיה: חברת נצבא

טרנד הבוטיק חלף? נצבא תקים מלון ענק סמוך לנתב"ג - וזו רק הסנונית הראשונה

"יש לנו אמון בענף התיירות בישראל", אומר ל"גלובס" מנכ"ל משותף בחברת איירפורט סיטי נצבא, פריאל אטיאס, לאור כוונת החברה לפתוח 2,200 חדרים ב-6 בתי מלון ברחבי הארץ בשנים הקרובות ● המהלך מצטרף לכניסת של חברות נדל"ן נוספות כמו ישראל קנדה לתחום

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

לאן נעלמו השידורים באיכות 4K בישראל, ומתי נזכה ליהנות מרמת שידור כמו באירופה?

לקראת שידורי אירועי ספורט מרכזיים, מפעילות הטלוויזיה מתחרות על ליבו של הצרכן דרך איכות השידור, אך מיד לאחר סיום המשחקים, השידורים חוזרים לאיכות שידור נמוכה ● האם גם לפני טוקיו 2020 הסיפור יחזור על עצמו, ומתי ישראל תיישר קו עם איכות השידור הנהוגה בעולם המערבי?

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

"אתה אדיר!" טראמפ מברך את נתניהו ליום הולדתו ה-70

נשיא ארה"ב חתם בסוף הברכה לנתניהו בכתב-ידו והוסיף: "אתה אדיר" ● אמש קיבל נתניהו גם שיחת טלפון אישית מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין

מפגינים בלבנון.  צילום: רויטרס

מהמס על הווטסאפ בלבנון ועד מחירי התחב"צ בצ'ילה: מה אפשר ללמוד מהמחאות החברתיות השבוע בעולם

שורה של גזירות כלכליות הוציאו המוני מפגינים לרחובות ביומיים האחרונים, מצ'ילה ועד לבנון מחו רבים על המצב הכלכלי והצליחו לסכל חלק מהצעדים הצפויים של הממשלות • איך התגלגל המס על הווטסאפ בלבנון לצעדי שקיפות מרחיקי לכת על ההון הציבורי, ומה אפשר ללמוד מצ'ילה על מחירי תחבורה ציבורית ועל פנסיה

פיט בוטיג'אג', המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב  / צילום: ג'ון סאמרס, רויטרס

עוד דמוקרט שרץ לנשיאות חובר לוורן: לנצל את הסיוע ללחץ על ישראל

פיט בוטג'ג', שנמצא בסקרים מתחת לשלישייה הדמוקרטית המובילה – ביידן, וורן וסנדרס – אמר בסוף השבוע כי הסיוע צריך לשמש "מכשיר להנחות את ישראל בכיוון הנכון" ● בעבר השמיע בוטג'ג' הצהרות פרו-ישראליות: האם הוא מושפע מהסקרים שמצביעים על התנכרות גוברת של הדמוקרטים הליברליים מישראל?

עמוס לוזון, מגדלי יו / צילום: איל יצהר

ירידה חדה בפעילות או ריקון החברה ע"י עמוס לוזון – מה הוביל לקריסתה של דורי בנייה?

לטענת חברת הבנייה של עמוס לוזון בבקשה שהגישה להקפאת הליכים, היא נקלעה למצבה הקשה בשל ירידה חדה בפעילות החברה ופגיעה קשה במוניטין שלה ● ל-81 דיירי מגדלי ת"א יש הסבר אחר, ובמרכזו הטענה כי בשנים האחרונות הוביל לוזון מהלכים מתוחכמים ושיטתיים להברחת נכסים בעשרות מיליוני שקלים ● דורי בנייה: "טענות מופרכות"

סניף של איל מקיאג בדיזנגוף סנטר / צילום: יח"צ

מניקור עד הבית: איל מקיאג' רוכשת סטארט-אפ להזמנת שירותי קוסמטיקה לבית הלקוח

מחיר העסקה לא פורסם ● הסטארט-אפ מיסביז, שהוקם לפני ארבע שנים, פיתח זירת מסחר מקוונת המאפשר הזמנת שירותי טיפוח, והוא פעיל בישראל ובבריטניה ● עד כה הושקעו בסטארט-אפ מעל 5 מיליון דולר

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס Leah Millis

ממשיכים לדחוף את ליברה: מארק צוקרברג יעיד היום בקונגרס בארה"ב

מנכ"ל ומייסד פייסבוק יתייצב היום בפני הקונגרס ויענה על שאלות בנוגע להשפעת החברה על שירותים פיננסיים ומגזר הדיור ● כמו כן יעסוק בתוכניות פייסבוק בתחום הקריפטו והמטבע ליברה

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי

תגמול אופציות נדיב הזניק את שכרו של ניר צוק מפאלו אלטו ל-36 מיליון דולר ב-2019

פאלו אלטו, המספקת פתרונות לאבטחת מידע, כבר נסחרת בשווי של 20 מיליארד דולר, אף שאינה רווחית לפי כללי החשבונאות המקובלים ● עלות שכר חמשת בכירי החברה, עיקרה בתגמול אופציות, הסתכמה השנה בכ-170 מיליון דולר

בורסת שנחאי/  צילום: רויטרס Thomas Peter

המבוי הסתום בברקזיט שולח את בורסות אירופה לירידות

בורסות אסיה נסחרות במגמה מעורבת לאור המשך חוסר היציבות הגלובלי ● בהונג קונג ירידות של 1.1% בצל דיווחים על החלפת המנהיגה ע"י הסינים ● אמש נסגרו בורסות ניו יורק בירידה, לאחר שהצעתו של בוריס ג'ונסון בנוגע לברקזיט נדחתה

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

עם המנדט באה האחריות: הכנסת מגבירה את האבטחה לבני גנץ

זאת בהנחיית המשטרה ● בישראל, היחידה הממלכתית לאבטחת אישים, יחידה 730 של השב"כ, היא האחראית לסידורי האבטחה של סמלי השלטון מפני איומים שונים

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע בדרך לסלק איום קיומי? "ההסדר המתגבש בפרשת האופיואידים - תרחיש טוב בהרבה מזה שהשוק ציפה לו"

עפ"י ההסדר המתגבש בפרשת משככי הכאבים, טבע תשלם 250 מיליון דולר במזומן ובעיקר תספק את התרופה נגד השפעת האופיואידים, בשווי של כ-23 מיליארד דולר, במשך עשור ● בלידר שוקי הון מסבירים כי "עלות הייצור עבור טבע היא 1.5-3 מיליארד דולר, סכום שהיא תמצא בקלות בתזרים המזומנים שלה" ● בפייפר ג'פרי אופטימיים פחות

ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אפשר להקים ממשלה גם ללא תמיכת רוב חברי הכנסת?

שתי מערכות הבחירות האחרונות המחישו עד כמה קשה לקבל את אמון הכנסת להרכבת ממשלה ● מה קשה יותר: להקים ממשלת מיעוט או להפיל אותה? צללנו ללשון החוק ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

התמונה גרועה יותר מהצפוי: הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה - 0.6% בלבד

הלמ"ס פרסמה את האומדן השלישי לנתוני הצמיחה, שחושף כי ההאטה חריפה הרבה יותר מכפי שנמדד באומדן השני ● ללא מסים נטו על היבוא מדובר בקצב צמיחה של 2.7%, לעומת 3.1% כפי שנמסר באומדן השני

דוכן תצוגה של סיגייט ((Seagate Technology (STX) / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר בשנה: מחסן ההזדמנויות של סיגייט

היקף המידע בעולם צומח באופן מתמיד, אך כמות האחסון הזמינה נמוכה משמעותית מקצב הגידול במידע ● אחת החברות שנהנות מהפער הזה היא ספקית פתרונות האחסון סיגייט טכנולוגיות

המהומות בברצלונה, ספרד / צילום:  REUTERS/Albert Gea

רכשתם כרטיס לקלאסיקו? כנראה שהפסדתם אלפי אירו

בעקבות המהומות בספרד בוטל המשחק הנחשק בין ברצלונה לריאל מדריד שאמור היה להתקיים ביום שבת ● כ-2,000 ישראלים ועוד 20 אלף תיירים מרחבי העולם ייאלצו לחשוב כיצד למזער את ההפסדים של עלות כרטיס הכניסה למשחק, הטיסות והמלונות - שעלולים להגיע לסך של למעלה מ-2,000 אירו

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

מכה לג'ונסון: הפרלמנט עיכב הליך אישור הסכם הברקזיט

הפרלמנט הצביע, לראשונה אי-פעם, בעד הסכם ברקזיט כלשהו, אך דחה את דרישת הממשלה לאשר אותו בחקיקת בזק ● המשמעות: ככל הנראה מועד הברקזיט יידחה אחרי 31 באוקטובר ● הליש"ט ירדה ב-0.7% מול הדולר לאחר ההפסד בהצבעת לוח הזמנים

פרויקט תמ"א 38./ צילום: איל יצהר

הולנת"ע: סמכויות הוועדות המקומיות יורחבו, והן יוכלו לאשר תוכניות לחיזוק מבנים ללא צורך בהיתר בנייה

הוועדה המליצה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לסיים את תמ"א 38 בעוד שלוש שנים, שבמהלכן בקשות להיתרים יטופלו כרגיל

 רכב של טסלה צילום:Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב

עידן חדש? כך עשויה ההתקרבות של טסלה לישראל לסיים את ההגמוניה של יבואני הרכב

ההתקרבות של טסלה לישראל שנחשפה ב"גלובס" ושיטת המכירה שלה שמייתרת את היבואנים ועשויה להיות מאומצת ע"י יצרנים נוספים - מסמנות תום עידן בשוק הרכב • גם פסיקת ביהמ"ש שמגדילה את כוחם של היבואנים העקיפים לא מבשרת טובות ליבואנים הגדולים בישראל