היקף תקציב הביטחון השנתי ישקף את מספר האתגרים הביטחוניים שאמורים להעסיק את מערכת הביטחון, תוך קביעת סטנדרט ביטחון מינימלי של כ-40 מיליארד שקל - כך מציע האלוף (במיל') גיורא איילנד בנייר עמדה שגיבש לקראת הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שנפתח היום (ג') בצהריים בתל אביב.
על בסיס המסמך התמקד המושב הראשון של הכנס בסוגיית תקציב הביטחון על רקע המחאה החברתית, בהשתתפות היועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל ראם עמינח, יו"ר הוועדה לשינוי חברתי כלכלי פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר המכון למחקרי ביטחון האלוף (במיל') עמוס ידלין ועוד.
בנייר העמדה מציע איילנד לקבוע מתודולוגיה מחייבת עבור השחקנים שמעורבים בענייני תקציב הביטחון ולייצר חיבור ברור בין גודל התקציב ל"תפוקה המבצעית" שהוא מאפשר.
"ההצעה אינה גורסת כי תקציב הביטחון יהיה בגודל כזה או אחר", מפרט איילנד במסמך העמדה, "אנו מציעים לייצר גרף שמראה טווח אפשרויות רחב, כשכל אפשרות מבטאת תקציב מסוים מול תפוקה מבצעית מסוימת".
איילנד ממחיש ומדגים בנייר העמדה, כי למעשה כל איום או משימה, שיחייבו היערכות של צה"ל ושל מערכת הביטחון מפניהם, יתוקצבו מעבר לסטנדרט הביטחון המינימלי. כך, לבניית יכולת תקיפה באיראן, למשל, או להיערכות למלחמה עם מצרים יהיה מחיר ברור. "מקבלי ההחלטות, שהם חברי קבינט וממשלה, יצטרכו למעשה להכריע בו זמנית בשני סוגי החלטה: ראשית, בכמה הם רוצים להגדיל את תקציב הביטחון מעל הסטנדרט המינימלי ושנית, עבור אילו תפוקות מבצעיות", מבאר איילנד בנייר העמדה.
על פי איילנד, הסטנדרט המינימלי, בגובה כ-40 מיליארד שקל, לא יכלול את כספי הסיוע האמריקניים. בשנת 2011 היה היקף תקציב הביטחון כ-56.6 מיליארד שקל, ואילו ב-2012 עומד התקציב על כ-54 מיליארד שקל.
