לשתק את הסרטן| סיילנסיד
סיילנסיד פיתחה קפסולה שגודלה כמילימטר. היא מושתלת בתוך הגידול הסרטני בעזרת מחט, בהליך הדומה לביופסיה. הקפסולה מתפרקת בהדרגה, משחררת את התרופה לתוך הגידול ולמעשה מנטרלת את הגנים שעברו מוטציה וגורמים לסרטן להתפשט
את המטרה הניצבת מול עיניה של סיילנסיד (Silenseed) הקטנה, הפועלת מקמפוס הדסה עין כרם, עוד לא הצליח איש בעולם ליירט. לסרטן הלבלב הקטלני אין עדיין תרופה - לא לחולים מן השורה וגם לא למיליארדרים ששינו את העולם כמו סטיב ג'ובס, שמת אשתקד מן המחלה. כך, בשנים האחרונות, הפך סרטן הלבלב לממית מספר 4 בארצות הברית, מבין כל מחלות הסרטן.
סיילנסיד מפתחת טיפול חדשני לסרטן הלבלב. המוצר שלה מבוסס על תחום רפואי פורץ דרך, שזוהה לראשונה ב-1998 וזיכה את מגליו בפרס נובל. מדובר בתופעה גנטית המכונה RNAi (קיצור של RNA interference), שבמסגרתה חומרים "משתיקים" גנים באופן מכוון וסלקטיבי. כך, על-ידי דיכוי של יצירת חלבונים מסוימים שעברו מוטציה, ניתן לעכב התפרצות של מחלות. אחד החסמים העיקריים שמעכבים התפתחות של תרופות על בסיס פלטפורמה זו, הוא הקושי להוליך אותם למקום המדויק בגוף, כלומר לתאים הרלבנטיים. המוצר של סיילנסיד קורא תיגר על המכשלה הזאת.
איך זה עובד? התרופה שפיתחה סיילנסיד, siG12D LODER שמה, היא קפסולה שגודלה כמילימטר. היא מושתלת בתוך הגידול הסרטני בעזרת מחט, בהליך הדומה לביופסיה. הקפסולה מתפרקת בהדרגה, במשך כשלושה חודשים, משחררת את התרופה לתוך הגידול ולמעשה מנטרלת את הגנים שעברו מוטציה וגורמים לסרטן להתפשט.
אמוץ שמי, מנכ"ל החברה, מונה מטרות שאותן שואף המוצר להשיג: "ראשית, התרופה גורמת למוות של תאים לא על-ידי 'הרעלה' כמו בטיפול כימותרפי, אלא על-ידי השתקה של גנים מסוימים. בשונה מכימותרפיה, התרופה לא פוגעת בתאים בריאים ולכן אינה מלווה בתופעות לוואי קשות.
"שנית, התרופה מאיטה את נדידת התאים מהגידול לתוך מחזור הדם ובכך גורמת להאטה משמעותית של הפצת הגרורות. ושלישית, היא משפרת את יעילות התרופות הכימותרפיות שניתנות לחולים ובכך מאפשרת הורדת מינון הכימותרפיה. יש לנו עדויות העולות מתצפיות ומסטטיסטיקה שהצטברו עד כה מניסויים בחולים".
חזונה של החברה הוא להאריך את תוחלת החיים של חולי סרטן הלבלב, ואף לשפר את איכות חייהם כך "שיתקרבו לאלה של אדם בריא", מציין שמי. החברה החלה לפני כשנה בשלב הראשון של הניסויים הקליניים, המבוצעים בישראל וכוללים כעשרה חולי סרטן הלבלב. "יש סימנים ראשוניים לכך שהתרופה מאריכה חיים", מבשר שמי, אך שומר בשלב זה על זהירות ונמנע מלנקוב במשך הזמן האמור.
שלב שני של הניסויים, שייערכו בישראל ובאירופה, יחל במרוצת השנה, כאשר שמי מעריך שהתרופה תעבור את כל המשוכות הנדרשות ותגיע לשוק אי-שם ב-2016-2015. "אנחנו מרגישים, בזהירות רבה, שיש לנו פוטנציאל לשיפור משמעותי של המלחמה בסרטן הלבלב, שמתנהלת כבר עשרות שנים ללא הצלחה".
בטווח הארוך, חזונה של סיילנסיד הוא להצליח ולהאריך גם את משך חייהם של חולי סרטן, שבגופם גידולים סרטניים מוצקים אחרים. בימים אלה מתחילה החברה בניסויים פרה קליניים בסרטן הערמונית ובסרטן צוואר הרחם, ובעתיד תרחיב את הניסויים גם לחולי סרטן השד וסרטן המוח. "החולים שלנו מדווחים לרופאים שמצבם השתפר וזה נותן לנו תחושת שליחות וייעוד", מסכם שמי.
הוקמה: ב-2008 על-ידי ד"ר אמוץ שמי (בצילום משמאל), לשעבר סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות במדינול, ופרופ' איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית בהדסה עין כרם
מנכ"ל: ד"ר אמוץ שמי
מספר עובדים: 6
משקיעים בולטים: פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון, ממציאי הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה; פרופ' שמואל קבילי, שהמציא עבור ג'ננטק שיטות להנדסה גנטית של נוגדנים; ד"ר אתי פירק, ממציאי תרופת הארביטוקס לסרטן; הפרסומאי אילן שילוח וויקטור מדינה, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי
גיוסי הון: כ-3 מיליון דולרים
הצנתור של ניתוחי הגב | NLT SPINE
הפיתוח אינו רק מוצר, אלא שינוי תפיסתי בניתוחי הגב: דרך צינור דק מוחדרים שתלים בצורה דחוסה, שנפתחים בתוך הגוף ושם מקבלים את צורתם הרצויה
g NLT SPINE הכפר סבאית רוצה לחולל מהפכה ולעשות לניתוחי הגב את מה שעשה הצנתור לניתוחי הלב, אומר המנכ"ל דידיה טוביה, לשעבר מנכ"ל חברת המכשור הרפואי אייסקיור מדיקל.
החברה מפתחת שתלים וכלים כירורגיים שונים המטפלים בהפרעות ניווניות בעמוד השדרה (מקור מרכזי לכאבי גב), באמצעות ניתוחים זעיר-פולשניים. לא מדובר רק במוצר אלא בשינוי תפיסתי בשיטה: הכנסת השתלים והכלים לגופו של המטופל נעשית באמצעות צינור דק, המוחדר לחתך קטן. דרך הצינור מוחדרים שתלים בצורה דחוסה, אשר נפתחים בתוך הגוף ושם מקבלים את צורתם הרצויה.
הפלטפורמה הטכנולוגית שהמציא מייסד החברה, האורתופד ד"ר צוני סיגל, מאפשרת פיתוח פרוצדורות רפואיות בניתוחים זעיר-פולשניים שאינם דורשים חתך גדול, ושונה מאוד מהניתוחים המתקיימים כיום. "בכל שנה מתבצעים בארצות הברית 1.2 מיליון ניתוחי גב ובכ-700 אלף מתוכם מעורבים גם שתלים. למעלה מ-70% מניתוחי הגב הם פולשניים מאוד", מסביר טוביה. "אלה ניתוחים טראומטיים לחולה, שדורשים חתך שגודלו מגיע אפילו ל-20 ס"מ. כתוצאה מכך יש כאבים משמעותיים, דימום רב, סיכונים לזיהום וזמן אשפוז והתאוששות ארוכים מאוד, עד כדי חצי שנה".
לדבריו, הפתרון שמציעה החברה מאפשר "לצמצם את החתך לכ-2.5 ס"מ גם בניתוחים מורכבים, להפחית מאוד את הסיכונים לסיבוכים ואת הצורך בתרופות אחרי הניתוח ולצמצם משמעותית את זמן ההחלמה. הניתוחים יהיו הרבה יותר יעילים ומותאמים לחולה".
טוביה מציין כי גם עלויות הניתוח יופחתו: "הבעיה של כאבי גב אקוטית מאוד בכל העולם. עלות כאבי הגב בארצות הברית מגיעה למאה מיליארד דולרים בשנה, אם לוקחים בחשבון את עלות הטיפולים, הניתוחים, האשפוז, התרופות וההיעדרות הממושכת מן העבודה. ואם עלות כוללת של ניתוח לאיחוי חוליות יכולה להגיע למאה אלף דולרים, המטרה שלנו היא להוריד אותה בעשרות אלפי דולרים. יש לחץ עצום במערכת להפחית עלויות ובמקביל ליישם פתרונות יותר יעילים".
שוק השתלים שאליו פונה החברה מוערך ב-7.5 מיליארד דולרים בעולם, 5 מיליארד מתוכם בארצות הברית, כך שהפוטנציאל גדול. לחברה יש שני מוצרים שקיבלו אישורים ומתחילים להימכר בהשקה מוגבלת; השקתם הרשמית מתוכננת ל-2013. מדובר בשתל לאיחוי חוליות, שכבר קיבל אישור FDA וממתין לאישור אירופי; ומוצר המיועד לכריתת דיסק, שקיבל את האישור האירופי והחברה מקווה לקבל בשבועות הקרובים את מקבילו האמריקאי. החברה מפתחת כיום ארבעה מוצרים נוספים, חלקם נמצאים בניסויים קליניים, כגון מוצר לשימור תנועה ומוצר המיועד להחלפת חוליה.
לעתיד הרחוק יותר יש לטוביה חלום שאפתני עוד יותר: "התקווה היא שהפרוצדורות הללו יהפכו יום אחד לטיפולים אמבולטוריים" - כלומר ללא צורך באשפוז, ושניתן לבצעם גם במרפאות. "זה ייקח זמן וזה יקרה בהדרגה, אבל זה החזון שלנו".
הוקמה: ב-2006 על-ידי האורתופד ד"ר צוני סיגל, מנתח בתחום עמוד השדרה
מנכ"ל: דידיה טוביה (בצילום משמאל)
מספר עובדים: 20
משקיעים בולטים: חברת אקסלמד, בראשות מורי ארקין וד"ר אורי גייגר; קרן ההון סיכון פרגרין; בשנותיה הראשונות השקיע בחברה פיליפ פרוסט, כיום יו"ר טבע
גיוסי הון: כ-16 מיליון דולרים
דיאלוג עם המערכת החיסונית | SAVICELL
לפני שלוש שנים החל פרננדו פטולסקי, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת תל אביב ויזם המתמחה בננו-טכנולוגיה ובביו-טכנולוגיה, במחקר ייחודי בתחום הסרטן. מדובר בקונספט חלוצי, אשר שואף לפתוח דלתות לעולמות חדשים של אבחון מחלות קשות, לא רק ממאירות.
עבור פטולסקי, 38, זהו פרויקט חיים. היעד הראשון והמרכזי הוא לאבחן, באמצעות בדיקת דם פשוטה, האם המטופל בריא או חולה בסרטן ואם כן - באיזה סוג של סרטן ובאיזה שלב נמצאת המחלה.
הקונספט מתבסס על העובדה שלפיה המערכת החיסונית היא המערכת הראשונה בגוף המודעת לקיומה של מחלה. האמצעי הוא פיתוח שפה חדשה: פטולסקי וצוותו פיתחו שיטה אשר בודקת את פעילות פירוק החומרים של התאים במערכת החיסונית. הם לקחו מאות דגימות דם והפרידו כל דגימה לנפחים קטנים. על כל אחד שמו חומר כימי או ביולוגי ובדקו כיצד התאים מגיבים לחומרים השונים. כך קיבלו מערך רב-ממדי של תוצאות, לפיהן פיתחו שפה מורכבת. "אנחנו היחידים בעולם שעובדים על ניצול המערכת החיסונית הטבעית כמדד לקיום סרטן", מציין פטולסקי, שלפני כמה חודשים ערך גיוס משקיעים בארצות הברית, ולא מכבר הוקמה החברה החדשה, שבשנה הקרובה תפעל מתוך קמפוס האוניברסיטה ואחר כך "תצא החוצה".
שלב הניסויים הקליניים החל לפני כשנה וחצי. כיום, מעיד פטולסקי, "הוכחנו שאפשר להבדיל בין אנשים בריאים לבין חולי סרטן באמצעות בדיקת הדם. בימים אלה אנחנו עורכים ניסויים באוכלוסיות מבוקרות - כלומר מפרידים בין חולי סרטן לפי סוג המחלה ואז מפרידים אותם לשלבי המחלה השונים. המטרה היא ליצור 'טביעות אצבעות' לכל סוגי הסרטן ולכל שלבי המחלה".
הניסויים שנערכו עד היום כללו מאות אנשים מישראל. "כדי שנוכל לדבר על מסחור, הניסויים יצטרכו לכלול אלפי אנשים", הוא מציין. "אני מעריך שצפויה לנו עבודה של כשנתיים כדי להגיע לקביעה ראשונית של יעילות השיטה".
אם תגשים החברה את יעדה, תוכל ליישם את השיטה גם לאבחון מחלות נוספות. "אנחנו מתרכזים עכשיו בסרטן, אבל לחברה יש תוכניות עתידיות לא רחוקות להתחיל בדיקות למחלות אוטואימוניות שקשורות למערכת החיסונית, כמו מחלות של מערכת העיכול, קרוהן ואפילו מחלות ויראליות מסוימות כמו שחפת - שבה חשוב מאוד לדעת מהו שלב המחלה. אם נבין את השפה של המערכת החיסונית, נוכל לשאול אותה את השאלות הנכונות".
החזון של החברה הוא שבדיקה כזאת תיכנס לסל הבריאות וכל אדם יוכל לעבור אותה פעם בשנה, בקופת חולים, כמו כל בדיקת דם סטנדרטית. "אפילו הצלחה חלקית ביעדים שקבענו לעצמנו תהווה פריצת דרך גדולה בתחום הזה, שהוא באמת חסר ואין בו הרבה פתרונות, במיוחד בגילוי המוקדם של סרטן", מסכם פטולסקי.
הוקמה: ב-2012 על-ידי פרופ' פרננדו פטולסקי (בצילום למטה), ד"ר ראובן תירוש והדוקטורנטית חגית פרץ - שלושתם מבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב
יזם וחוקר ראשי: פטולסקי
מספר עובדים: 15
משקיעים בולטים: טרם נחשפו
גיוס הון: החברה מתכננת לגייס מיליוני דולרים
לתת למערכת החיסון לנצח | אימיונובייטיב
אימיונובייטיב נוטלת תאי מערכת חיסון של תורמים בריאים, ומגדלת אותם בתנאים מבוקרים. התאים מוזרקים לחולה, והשלב הבא הוא שהמערכת החיסונית שלו מנצחת, ויוצאת מן המאבק מחוזקת
gמחלת הסרטן היא מאבק בלתי פוסק בין גורמי המחלה לגורמי הריפוי. מערכת החיסון תוקפת את הסרטן, והגידול לומד להסתתר ממנה. הגוף מופגז בכימותרפיה, והסרטן מתרגל אליה ובונה לעצמו שרשרת אספקה בדמות כלי דם חדשים. האדם ממציא תרופות חדשניות שתפקידן להתערב באספקת הדם, והסרטן ממציא דרכים לגבור עליהן.
לחיזוק מערכת החיסון במלחמתה בסרטן, נכנסת אימיונובייטיב (Immunovative), שהוקמה על בסיס המצאותיו של פרופ' מיכאל הר נוי מהמחלקה להשתלות מח עצם בבית החולים הדסה; כאשר גם הרעיון הגיע מתחום השתלות מח העצם, שבהן למעשה משתילים מערכת חיסונית חדשה. כשההשתלה מתבצעת, מתרחש מאבק בין המערכת החיסונית המושתלת לבין זו הקיימת בגוף מלכתחילה. הבעיה שעלולה להיווצר היא מצב שבו מערכת החיסון המושתלת "מנצחת". ואז היא עלולה להתחיל לתקוף גם את הגוף שבו היא מתארחת, בתופעת לוואי של הטיפול הנקראת "מחלת השתל נגד המאכסן" (GVHD).
פרופ' הר נוי ביקש ליצור מאבק מבורך כזה בין שתי מערכות חיסון, כדי להשיג את התוצאות הטובות של החומרים המשתחררים מהסרטן במהלך המאבק, אך לוודא כי בסופו של דבר, מערכת החיסון של המטופל היא שתנצח.
איך עושים את זה? אימיונובייטיב נוטלת תאי מערכת חיסון מדמם של תורמים בריאים, ומגדלת אותם כתרבית תאים בתנאים מבוקרים. בתקופת הגידול התאים מתמיינים לתאים יחודיים וכן מתרבים מבחינה מספרית. התאים הללו מבטאים נוגדנים מסוימים על פני מעטפת התא, וכן מפרישים חלבונים בעלי אפקט אנטי סרטני. בתום תקופת הגידול התאים מחולקים למנות ומוקפאים בחנקן נוזלי. בהתאם לפרוטוקול הקליני, התאים מוזרקים למטופל החולה בסרטן, ומתחילה הדרמה הפנימית. המערכת החיסונית של המטופל מנצחת, ויוצאת מן המאבק מחוזקת יותר. כך, היא מסוגלת לזהות לא רק את התאים הסרטניים שבתוך הגידול המוצק, אלא גם תאים גרורתיים שהתפשטו מתוך הגידול המקורי.
בנוסף, בשלב אחר של הטיפול, התאים של אימיונובייטיב מוזרקים לתוך הגידול עצמו, וכך המערכת החיסונית של החולה מסוגלת לזהות ולתקוף את התאים שמקורם בגידול באשר הם.
טלי גן, המנהלת העסקית של החברה, מסבירה שבשלב הראשון המוצר מיועד לטיפול בסרטן השד: "זה שוק גדול מאוד ולכן גם אם מתייחסים רק לאותה קבוצה שאין לה פתרון אחר, עדיין מדובר בפוטנציאל גדול, שיכול אחר כך להתרחב כך שנוכיח את עדיפות המוצר שלנו".
החברה ביצעה ניסוי ראשוני בארצות הברית, שבו נבדקו 42 חולים בסוגים שונים של סרטן, מהם 11 בסרטן השד, ובניסוי קטן זה נמצא כי המוצר יעיל בחולות סרטן השד. בשלב הבא ביקשה אימיונובייטיב לערוך ניסוי בטיחות ויעילות בתאילנד. "החלטנו לבצע את הניסוי דווקא שם משום שבמדינות אחרות, שמוכרות יותר לצורכי ניסויים קליניים, יש תחרות על החולות. בתאילנד אפשר לגייס חולות מהר ובזול יחסית, וגם ההוצאה לפועל של הניסוי היא זולה יותר. אנחנו מתכננים לבצע את הניסוי בצורה כזו שכל המידע ממנו יהיה מקובל גם במערב. האם נהיה חייבים גם ניסוי בארצות הברית כדי לאשר את המוצר שם? תלוי בתוצאות. המטרה שלנו היא להשיג שרידות של 50% מעבר לקבוצת הביקורת, אצל חולות בשלבים יחסית מאוחרים, וזו שאיפה יומרנית, אבל אנחנו מאמינים במוצר שלנו ומאמינים שעם תוצאות כאלו, יהיה קשה לרגולטורים להתווכח".
לאחרונה נוצר קשר בין אימיונובייטיב לבין השלד Novo Energies הנסחר בנאסד"ק, ששינה את שמו לאימיונובייטיב אינק בעקבות העסקה, למרות ששתי החברות הן ישויות נפרדות לחלוטין. אימיונובייטיב הבורסאית תקבל את זכויות השיווק של המוצר ותפעל לגייס כספים לחברה הישראלית.
הוקמה: ב-2004 על-ידי ד"ר מיכאל הר נוי, שמשמש גם כמנכ"ל החברה
מספר עובדים: 11
משקיעים בולטים: חברת טרנדליינס דרך חממת משגב, השלד הבורסאי נובו אנרג'יז (היום אימיונובייטיב אינק)
גיוסי הון: כ-10.5 מיליון דולרים
תורת החלבונים | דיינמיקס
כיצד ממציאים תרופות? אם אינכם מכירים את התהליך, בטח יעלה בדעתכם המקרה המפורסם של הפניצילין - החומר שהרג בטעות את החיידקים במעבדתו של אלכסנד פרלמינג והוא החליט להפכו לתרופה. התהליך הנהוג היום מאוד שונה מכך, אך עדיין כולל אלמנטים מובהקים של ניסוי וטעייה.
ההתחלה היא לוגית, מדעית, מסודרת: מחקרים על גוף האדם מאתרים מולקולה אחת בגוף, לרוב חלבון, המוגדר כ"מטרה". חלבון כזה הוא אחד הנדבכים במנגנון הפעולה של המחלה בגוף. אם מצליחים להתערב בפעילות החלבון, לשפר אותה או להפך, לעכב אותה, אזי ניתן להתערב בכל מהלך המחלה. מציאת המולקולה שתתאים להתערב בפעילות החלבון, תלויה בהבנה מדויקת של המבנה שלו. וזו אינה משימה קלה. חלבונים הם גופים מורכבים מאוד, תלת ממדיים, הנמצאים כל הזמן בתנועה. כיום, תהליך הפיתוח המקובל של תרופה כימית יכלול מיפוי של חלבון המטה ואז העמדת אלפי מבחנות, והוספה לכל אחת מהן מולקולות שהן "חשודות" ככאלה שיכולות להפעיל את אותו חלבון.
את מבנה החלבון לומדים היום על-ידי הפיכתו לגביש וצילומו. אלא שהגביש נותן רק תמונה רגעית של החלבון, ואינו מספר דבר על האופן שבו הוא זז. כאן נכנסת לתמונה דיינמיקס שפיתחה אלגוריתם ממוחשב, שמבין את תנועת החלבון מתוך סדרת התמונות, ומציג מודל ממוחשב של החלבון הנע. היישום של המידע מגיע מכך שמתוך הבנת התנועה, ניתן להתאים לו טוב יותר מולקולות תרופתיות, שיכולות להתערב בפעילותו של החלבון. מודל שמתאים לכמעט כל מחלה שמערבת התנהגות של חלבונים.
"בעבר, הייתה בעולם תמונה אחת של כל חלבון", מסביר ד"ר אורן בקר, מייסד החברה ומנכ"לה. "כי החוקרים היו מצלמים חלבון אחד ואז רצים למפות חלבון אחר, שעוד לא מופה. אולם יש מספר סופי של חלבוני מטרה מעניינים, וכך יצא שממש בשנים האחרונות מרבית החלבונים המעניינים כבר צולמו כמה פעמים". אם מעמידים זו לצד זו את כל התמונות הללו, מתגלה מעין קומיקס של תנועת החלבון. מודל ממוחשב ש"יודע לבחור כמאתיים מולקולות שונות מתוך ספרייה של 13 מיליון".
המוצר הראשון של החברה פועל על מנגנון הדלקת, ונבחן תחילה במחלת דלקת הפרקים השגרונית (RA). "הדור החדש של התרופות למחלות דלקתיות - אנברל, רמיקייד ויומירה - הגיע למכירות של כ-16 מיליארד דולר בשנה, אבל יש להן תופעות לוואי ונוחות השימוש קטנה - המוצר ניתן בהזרקה או בעירוי", אומר בקר. "אנחנו רוצים להציע גלולה שלוקחים בבליעה, וזהו. יש כבר מוצרים מסוג זה רגע לפני אישור, שגילו חברות תרופות גדולות בשיטות אחרות, אבל המולקולה שלנו עומדת להיכנס לניסויים בבני אדם, לאחר שתשלים ניסויי בטיחות בחיות, ונראה שהיא תהיה טובה, לפחות בפרמטרים מסוימים, יותר מן המתחרות".
בנוסף, מפתחת החברה תרופה לאינדיקציה יותר מורכבת של התערבות בתזונתם של תאים סרטניים. תאים סרטניים צורכים יותר סוכר וחומרים נוספים מתוך מחזור הדם. "אנחנו מוצאים את השינוי הקטן שקרה בתא הסרטני שמאפשר לו לצרוך יותר מזון, ומתערבים בו", אומר בקר. "זהו תחום מחקרי חדש, שהחל ב-2008 ומאז הוא צומח במהירות, אם כי עדיין אין היום תרופות המתבססות על מנגנון זה. אנחנו רוצים להיות הראשונים".
הוקמה: ב-2009 על-ידי ד"ר אורן בקר, שמשמש גם כמנכ"ל (בצילום למטה)
מספר עובדים: 10
משקיעים בולטים: קרן מדיקה וחברת טבע
גיוסי הון: כ-10 מיליון דולרים
לנצח את הכאב | ליפוקיור
פרופ' חזי ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית הוא אחד מהאנשים היחידים בישראל שפיתחו תרופה שהגיעה לשוק. תרופת הדוקסיל, כימותרפיה הכלואה בתוך ננו-ליפוזומים (מעטפת של מולקולות שומניות), שמוודאת כי היא מגיעה לגידול בלבד ומשתחררת בו בהדרגה; משווקת על-ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון למגוון סוגי סרטן, ביניהם לסרטן השחלות ולמיאלומה נפוצה.
ברנהולץ ממשיך לעסוק בשיפור ביצועי תרופות על-ידי כליאתן בתוך ליפוזומים שונים גם בחברה החדשה שייסד, ליפוקיור, שנחשפת כאן לראשונה. "החזון של ליפוקיור הוא בכמה רמות", הוא מסביר. "אנחנו מחפשים תרופות קיימות או בפיתוח, שסובלות מאחד או יותר מבין כמה סוגים של חסרונות. למשל, ייתכן שהתרופה מסולקת מהר מהגוף. לעיתים מתגברים על כך שהתרופה נעלמת מהר על-ידי כך שנותנים הרבה ממנה, אבל אם לתרופה יש גם תופעות שליליות, אז זה לא הפתרון, ואילו העיטוף בליפוזום ליצירת שחרור מושהה של התרופה בגוף, יכול לפתור את הבעיה".
חיסרון אחר שנוצר הוא העובדה שהתרופה לא מגיעה למקום המיועד לטיפול, אלא משתחררת בכל הגוף, וכך האפקט הטיפולי פוחת ותופעות הלוואי דווקא מתגברות. כאן מגיע החידוש של ליפוקיור: המעטפת שמפתחת החברה, מתוכננת כך שהיא אינה מתפרקת במחזור הדם הרגיל, אלא מנצלת את העובדה שברקמה סרטנית קיימים כלי דם לא שלמים. כדוריות התרופה המצופות בליפוזומים קטנים (בגודל ננו) עוברות דרך הפגמים בכלי הדם לתוך הגידולים, שם מתבצע שחרור מבוקר של התרופה. תהליך דומה מתרחש גם עם התרופות האנטי-דלקתיות, שכן ישנם כלי דם לא שלמים גם במקומות שבהם ישנה דלקת. וכך, בעזרת הליפוזומים ניתן להפוך כל תרופה שהיא לתרופה הממוקדת בגידול הסרטני או באזור הדלקתי.
"מה שמאפיין את התרופה הזו הוא שהמעטפת השומנית מכילה גם פולימרים שיש עליהם כמות גדולה של מים, וכך הגוף אינו מזהה את התרופה כ'לא עצמי', ואינו תוקף אותה ומפרק אותה עד שהיא מגיעה למקום הנכון", מסביר ברנהולץ.
המוצר המתקדם ביותר של החברה, מבחינה קלינית, שנמצא בשלב הניסויים בבעלי חיים, הוא פשוט יותר ומנצל רק את יכולות השחרור המושהה של השיטה. "מדובר בחומר הרדמה עטוף בליפוזום, שניתן להזריק מקומית והוא משתחרר לאורך זמן רב, אפילו עד 60 שעות", אומר ברנהולץ. השימוש המיועד הוא בהתאוששות מניתוחים או מפציעות. זריקה יחידה, והאזור מורדם לפעמים עד שהכאבים חולפים מעצמם.
כיום נהוג לטפל בכאבים בניתוחים באמצעות זריקות וולטרן או משככי כאבים סיסטמיים כמו אופטלגין או מורפיום. הזריקות מחזיקות מעמד רק זמן קצר ויש לחדש את ההזרקה כל כמה שעות, כשבזמן שבין סיום פעילותה של זריקה אחת להזרקה הבאה, החולים סובלים. למשככים בבליעה עלולות להיות תופעות לוואי. הצורך להתמודד עם הכאבים של כל חולה מיד כשהם מחמירים, מעמיס על הצוות הרפואי בבתי החולים. לעומת זאת, מתן זריקת הרדמה בשחרור מושהה יכול לאפשר להרדים את האזור היטב ובתשומת לב מיד לאחר הניתוח, ו"לשכוח" מהכאבים לכמה ימים.
במקביל למוצר ההרדמה, מפתחת ליפוקיור גם שני מוצרים לכמה סוגי סרטן ומוצר אחד למחלות דלקתיות. בהמשך מתכננת החברה להתמקד גם במחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית, כמו פרקינסון או טרשת נפוצה. "גם המחלות הללו מתאפיינות בכלי דם לא שלמים באזור המחלה", מסכם פרופ' ברנהולץ.
הוקמה: במארס 2009 על-ידי פרופ' חזי ברנהולץ, שגם משמש כמנכ"ל החברה (בצילום למטה)
מספר עובדים: 14
משקיעים בולטים: יישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית; נתמכת על-ידי אינטגרה, חברת ההשקעות שהקימה יישום לתמיכה בפרויקטים הקלינים שלה
גיוסי הון: כ-2 מיליון דולרים
טכנולוגיית החולה הווירטואלי | אופטימטה
הנה החזון השאפתני של אופטימטה (Optimata): לשנות מן היסוד את האופן שבו יינתנו תרופות לחולים במחלות קשות. הסטארט-אפ הקטן מרמת גן מתכנן לעשות זאת באמצעות טכנולוגיית "החולה הווירטואלי" שפיתח. מדובר במודלים ממוחשבים המתארים במדויק את התהליכים הפיזיולוגיים המסובכים המתרחשים בגוף החולה ואת השפעתן של תרופות שונות, בעיקר לסרטן, על תהליכים אלה. באמצעות הטכנולוגיה ניתן לדמות את תגובות החולה לטיפולים פוטנציאליים ולהתאים לו באופן אישי את תוכנית הטיפולים, כך שהמחלה תיעצר ואפילו תיסוג, ושתופעות הלוואי של התרופה יהיו מזעריות.
איך זה עובד? למערכת הסימולציה והחיזוי של אופטימטה מוזנים נתוניו האישיים של החולה כמו מין, גיל ומאפיינים קליניים וגנטיים. כך מתקבל "חולה וירטואלי" ספציפי, שעליו נבדקות אפשרויות הטיפול השונות ותוצאותיהן הצפויות. המערכת יכולה לבדוק כיצד משטרים שונים של תרופה, כמו המינון ואופן נטילתה, ישפיעו הן על סוג אוכלוסייה ספציפי והן על החולה הבודד.
את בסיס הטכנולוגיה החלה לפתח פרופ' צביה אגור, מומחית בינלאומית לביו-מתמטיקה - תחום העוסק בבניית מודלים של תהליכים ביולוגיים המתרחשים בגוף, כבר בשנות השמונים כשהייתה חוקרת במכון ויצמן. "במחקריי השתכנעתי בכוחה של המתמטיקה לעזור לרופאים בבחירת הטיפול התרופתי האינדיבידואלי הרצוי לחולה", אומרת אגור, שהקימה ב-1999 מכון מחקר עצמאי ובהמשך את אופטימטה, הזרוע המסחרית שלו.
"המשימה העיקרית של אופטימטה היא לספק לרפואה כלים שיאפשרו שינוי של פרדיגמת הטיפול בחולה", היא מסבירה. "המטרה היא לאפשר מעבר מהפרדיגמה העכשווית, המבוססת על ציפייה שתגובת החולה לטיפול תהיה דומה לממוצע שהתקבל בניסויים קליניים באוכלוסיות גדולות, לפרדיגמת הטיפול הפרסונלי".
המערכת יכולה לסייע, למשל, בהחלטה לאלו סוגי סרטן כדאי לרשום תרופות שונות, מהו המינון המוצלח, מיהי קבוצת הניסוי הטובה ביותר וכדומה, וככזאת היא יכולה לסייע מאוד לחברות תרופות. כך, אופטימטה מבקשת להפוך את התהליך הארוך, היקר והמסורבל של פיתוח תרופות לתחום שבעתיד לא יהיה מבוסס על ניסוי וטעייה.
רשימת הלקוחות של החברה מרשימה למדי. בין היתר מדובר במסגרת שיתופי פעולה עם נוברטיס ועם אלי לילי, כאשר גם טבע ביצעה ניסויים קליניים וירטואליים בעזרת המערכות של אופטימטה. "כ-30% מחולי הסרטן אינם מגיבים כלל לתרופות המאושרות לטיפול במחלתם", מסכמת אגור. "חזון החברה הוא לפתח תוכנה רפואית שתהווה חלק מארגז הכלים של כל אונקולוג".
הוקמה: ב-2000 על-ידי פרופ' צביה אגור (בצילום למטה), מומחית לביו-מתמטיקה, שמכהנת גם כיו"ר החברה
מנכ"ל: פרדי שביב
מספר עובדים: 10
משקיעים בולטים: פרופ' אגור, חברת טבע וקבוצת אנג'לים מחו"ל
גיוסי הון: החברה סירבה למסור נתונים.