"חלקים מגופתו של איש הטלוויזיה המנוח דודו טופז, בהם ליבו השלם וחלק מריאותיו, נשמרו בצנצנת על מדף במכון לרפואה משפטית, באופן המשפיל ומבזה את כבוד המת. זאת, ללא ידיעת משפחתו, מבלי שניתנה לכך הסכמתם ועל-ידי הסתרת העובדות הללו בדוח הנתיחה לאחר המוות".
כך טוען מיקי גולדנברג - אחיו של דודו טופז, ששם קץ לחייו בתא המעצר ניצן לאחר שהואשם בתקיפתם של מנכ"ל קשת אבי ניר ואחרים - בתביעת נזיקין שהגיש הגיש הבוקר (ד') לבית המשפט המחוזי.
התביעה הוגשה נגד משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, פרופ' יהודה היס, לשעבר הרופא הראשי של המכון, שביצע את הנתיחה שלאחר המוות בגופתו של טופז, וד"ר בני דוידזון, מנהל המרכז הרפואי "אסף הרופא", שמנהל את המכון.
לטענת גולדנברג, "במחשכים ובסתר, איברי אדם נערמים ומצטברים במכון לרפואה משפטית, במקום שרק למעטים היתר כניסה אליו, רחוק מעיני הציבור, רחוק מעיני משפחות הנפטרים - וללא כל פיקוח או ביקורת מקצועית או תוך עצימת עיניים ובניגוד לכל חוק... והכול תוך זילות כבוד המתים, שאיבריהם נלקחים מהם".
"זעזוע עמוק"
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אפי נווה ממשרד נוה-אטיאס, נטען כי רק כ-3 שנים לאחר מותו של טופז, נודע לאחיו כי גופתו חוללה והוצאו ממנה בסתר חלקים, ללא כל צורך רפואי או משפטי.
"הדבר גרם לתובע, שניסה לשקם את עצמו לאחר מותו של אחיו האהוב, לזעזוע עמוק, והוא סובל מאז ועד היום מנזקים נפשיים חמורים", נטען בתביעה.
גולדנברג תובע את הנזקים הנפשיים ועוגמת-הנפש והצער שנגרמו לו בשל הפגיעה בגופת אחיו המנוח. לטענתו, הגילוי הנורא כי איברים שלמים מגופת טופז הוצאו ממנו תוך הסתרה והכחשה של הנתבעים, לא הובאו לקבורה, אלא "אופסנו" על מדפי המכון כאילו "היו חפץ", והידיעה כי אחיו לא זכה לקבורה מלאה ולשקט גם עם מותו - "כל אלה הינם כסכין המפלחת, דוקרת ומבתרת את הנפש ואת הגוף, לא נותנת ולא תיתן מנוח - למת, ולאחיו שבחיים".
"התנהלות נפשעת"
ב-20 באוגוסט 2009 נמצא טופז ללא רוח חיים בתא המעצר, בו שהה בכלא ניצן ברמלה. טופז (63 במותו) התאבד בתלייה על ברז שגובהו כמטר אחד, באמצעות חוט החשמל של הקומקום שבתאו. באותו יום נותחה גופתו במכון לרפואה משפטית בידי פרופ' היס.
לפי הנטען בתביעה, מגופתו של טופז הוצאו ליבו השלם וחלק מריאותיו, ואוחסנו במכון. יום למחרת הובא טופז לקבורה בבית-העלמין ירקון, כשבני משפחתו אינם יודעים כי חלק מאיבריו הוצאו.
בתביעה נטען כי בדצמבר 2011 גילה מקור אנונימי לגולדנברג כי המכון הפתולוגי מחזיק בלבו של טופז, והוא פנה אליהם בבקשה לבירור העניין. לדברי האח, פרופ' היס והמכון הכחישו את הדברים, ובהמשך "אף ניסה היס לטייח ולהכחיש כי במהלך הנתיחה הוצא ונלקח לבו השלם של טופז". ואולם, בדיקה מעמיקה, העלתה כי הלב אכן הוצא בשלמותו.
"מהתנהלות הנתבעים עולה כי המכון פועל בפרקטיקות עבודה, אשר דומה כי נלקחו מסרט אימה ממש. פרקטיקות רשלניות, לא ראויות, בלשון המעטה. המכון שומר במחסניו איברים של נפטרים, במשך שנים רבות וללא כל צורך של ממש... תוך חילול בוטה ורמיסת כבוד המת", נטען.
גולדנברג מציין כי התנהלות הנתבעים שיטתית ומכוונת, וכי באפריל 2001 פורסם דוח הבדיקה של ועדת סגלסון, שמונתה בידי שר הבריאות לבדיקת המכון לרפואה משפטית, ושכלל ממצאים חמורים וקשים על תפקוד המכון.
בין היתר צוין בדוח השימוש ברקמות ובאיברים, שניטלו מגופות נפטרים במהלך נתיחה, לצורכי מחקר והוראה, וזאת ללא הסכמת הנפטרים בחייהם, או הסכמת בני המשפחה לאחר המוות. כן נמתחה בדוח ביקורת נוקבת על היעדר נהלים כתובים וברורים, לתיעוד של הסכמות לביצוע נתיחות ונטילת איברים ורקמות.
"המציאות הקשה העולה מתביעה זו מראה כי לא רק שדבר לא נלמד ממחדלי העבר, אלא שהנתבעים - בעזות-מצח ותוך כוונה וידיעה ברורה - ממשיכים ומתנהלים באופן מקומם ונפשע... משתמשים ועושים בחלקי גופות כבשלהם, מנצלים את תפקידם ומעמדם, באדישות לתוצאות מעשיהם, לפגיעה בנפטר ובשארי בשרו", טוען גולדנברג.