חברה שבבעלות יזמים ישראלים תנהל את שימור יערות הגשם הטרופיים של הרפובליקה המרכז אפריקנית. תקופת ההתקשרות של חברת קרבון אסאנס (CARBON ESSENCE) עם המדינה תיארך 25 שנה, ובמהלכן המדינה תקבל תמריצים כספיים בתמורה להגנה על יערות הגשם, ותוביל מהלכים לבלימת בירוא היערות.
קרבון אסאנס, שנוסדה ב-2009 ונרשמה בלונדון, היא בבעלות ראש מחלקת שבויים ונעדרים לשעבר בצה"ל, תא"ל (במיל') יצחק תדהר וטרי ג'וליוס, ועוסקת במימון מיזמים בתחום איכות הסביבה. החברה תנהל עבור ממשלת הרפובליקה הליכים, שבסופם תכניס מדי שנה לקופתה בין 35 ל-80 מיליון אירו.
על בסיס הגנה נמרצת מצד הרפובליקה על יערותיה, תאגידים תעשייתיים שנחשבים מזהמים ירכשו ממנה זכויות לפלוט לאטמוספירה CO2 (דו-תחמוצת הפחמן) במסגרת פעילותם השוטפת. מתוקף אמנות סביבתיות בינלאומיות שנועדו לצמצם את היקף הפליטות באמצעות רגולציה קשיחה, חברה תעשייתית תחויב בתשלום היטל על כל טון של CO2 שהיא פולטת. פליטות אלה אמורות להתקזז עם הוצאות ההגנה על היערות, כשהגורם שמגן על משאב הטבע הנכחד ירוויח כסף שישלם לו המזהם.
בקרבון אסאנס אומרים כי הכסף שיזרום למדינה ישמש אותה לשיפור איכות החיים של תושביה, תוך הקמת בתי חולים ופיתוח שירותי רווחה וחינוך, תשתיות, חקלאות מודרנית ועוד.
"השוק בחיתוליו"
לפי החזון שמתפתח בעולם לצמצום פליטת CO2, גז שנחשב מחולל מרכזי בהתחממות הגלובלית, גובשו תכניות שאפתניות להצלת יערות הגשם. ממדי התופעה מדאיגים במיוחד במדינות אפריקה, שבהן קל יותר לתאגידים לקנות את הזכות לכרות עצים.
בנקים ובתי השקעות מובילים בעולם, שזיהו את הפוטנציאל הכספי האדיר שטמון בהסדרים הסביבתיים, פתחו מחלקות שינהלו אותם ומעריכים את השוק המתעורר בסכומי עתק. "השוק עדיין רדום ונמצא בחיתוליו", אומר ל"גלובס" יו"ר קרבון אסאנס, ראבי שפירא, בעבר שותף בחברת הייעוץ דלויט ישראל, שהוביל את העסקה באפריקה לצד הבעלים, ג'וליוס ותדהר. "זה העיתוי שהיה נכון מבחינתנו כדי להיכנס למגרש הזה, שכן בעוד שנה או שנתיים כל הענקיות בעולם ישחקו בו, ולחברות קטנות כמו שלנו לא היה יכול להיות שום סיכוי להתבסס ולהתנהל בו".
אנשי קרבון אסאנס ינהלו מתוקף ההסכם את הזיכיון לשימור 10 עד 24 מיליון דונם של יערות גשם ברפובליקה המרכז אפריקנית. להערכת שפירא, בשנה הקרובה החברה תתווך בין הנהגת המדינה לבין בנק, בית השקעות או חברה תעשייתית לצורך גיבוש עסקה למכירת זכויות הפחמן. כל שטח של יער גשם יתומחר בהתאם לרמת המחירים שנקבעת בבורסות ייעודיות, שכבר פעילות בסאו פאולו ובלונדון, והגוף המזהם יעביר למדינה את הכסף בתמורה להמשך הפליטה בתהליך הייצור שלו. קרבון אסאנס תהנה מאחוזים מהכסף שיוזרם למדינה, שאת היקפם היא לא מפרטת.
חגיגה של מיליונים
מרחבים חרוכים בלב יערות גשם מוכיחים את הצורך הבהול בהסדר שיגן על משאב הטבע הנעלם. פרופ' דניאל רבינוביץ', מומחה לחקר ההתחממות הגלובלית מאוניברסיטת תל אביב, אומר בשיחה עם "גלובס", כי מדי שנה כחצי אחוז מיערות הגשם בעולם נכחד.
הסדרים חדשים שמתחילים לצבור תאוצה מסמנים שינוי מגמה. בקצה התהליך, להגנה על יערות הגשם יהיה אינטרס כלכלי מובהק, משאבי טבע ואיתם מערכות אקולוגיות שלמות, שחשופים לסכנת הכחדה, יינצלו, וכך גם הזיהום שיהפוך למעיק יותר כלכלית עבור המזהם.
ממשלות שיגנו על יערות הגשם באמצעות מכירת זכויות פחמן יוכלו להכניס לקופתן בין 10 ל-20 דולר לטון של פליטת CO2, לפי רמת המחירים המקובלת כיום בבורסות הייעודיות. מומחים מעריכים שככל שהרגולציה הסביבתית תתפתח והבקרה על היקף הפליטות תגבר, המזהם יידרש לשלם והרבה - המחיר לטון פליטות יזנק ויהפוך את התעשייה הזאת לחגיגה של ענקים.
"מומחים מעריכים שמחיר טון פליטות אחד יגיע ל-60-70 דולר", אומר פרופ' רבינוביץ'. "לא בכדי הבנקים הגדולים בעולם ובתי השקעות ידועים נכנסים לתמונה ומתבססים בתחום. נוסף על התשלום השנתי לכל שטח יער שלא נכרת, חברה מזהמת תשלם למדינה גם תמלוגים על רווחיה".
לפי פרופ' רבינוביץ', הבנקים ובתי ההשקעות כבר קונים את זכויות הפחמן מאותן מדינות, ומחזיקים בהן כמו שמחזיקים בניירות ערך. יש יותר מסיבה אחת להאמין שתוך זמן קצר המחיר של הזכויות האלה יאמיר, ואז הן יימכרו כ"קרדיטים" לחברות שפעילותן מזהמת.
"יש מי שחושש שבינתיים זאת רק בועה, שרק בתי ההשקעות בוול סטריט ירוויחו ממנה. עדיין אין רגולציה שמאפשרת מיצוי של המצב, וניכר שאין מספיק נחישות בעניין, אולי משום שהמדינות בעצמן מזהמות", אומר פרופ' רבינוביץ'. "עם זאת, די בהסכם של נשיא ארה"ב עם סין לצמצום הפליטות, והמחיר של זכויות הפחמן יזנק. בסופו של דבר, כל חברה מזהמת תהיה חייבת להתחבר להסכם כזה, ולשלם על פליטותיה, כפי שחברות משלמות אגרות והיטלים על הטמנת פסולת באתרים מורשים. בדיוק למצב הזה מכוונים בתי ההשקעות והבנקים".
תוכניות התרחבות
שפירא וחבריו בקרבון אסאנס מדווחים על מגעים שמתקיימים עם מדינה נוספת באפריקה.
"במערב נוטים להסתכל בהתנשאות על האפריקנים, אך מבינים שם לחלוטין את הערך של המשאבים, ולכן יש לקיים מולם משחק הוגן", אומר שפירא. "בהחלט אפשר לראות בהסדרים הכלכליים-סביבתיים מסוג זה כדי לסייע למדינות נחשלות להוביל שינוי לקראת צמיחה ועדיין, יהיה יומרני להאמין שזה כרטיס היציאה היחיד של מדינות אפריקה מהעוני והנחשלות".