התפתחות משמעותית בפרשת השחיתות שבה מעורב לכאורה ראש עיריית רמת-גן, צבי בר: המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על חזרתה מכתב האישום שהוגש לפני כחצי שנה נגד איש העסקים הבריטי עמנואל ארביב, שהואשם במתן שוחד לבר בסך כמיליון שקל ובהלבנת הון, בנוגע לפרויקט בנייה ברמת-גן, וזאת לצורך ביצוע השלמות חקירה.
על ביצוע השלמות החקירה הורה פרקליט המדינה משה לדור, בעקבות מסמכים שהעבירו סנגוריו של ארביב - עורכי הדין איל רוזובסקי, אורן גרוס ויעל אנטונלי - לפרקליטות, בהליך חריג של שימוע שני ושלישי שניתן לארביב לאחר הגשת כתב האישום נגדו.
מדובר בהתנהלות יוצאת דופן מצד הפרקליטות: הן בעובדה שלאחר הגשת כתב האישום נגד ארביב, בדצמבר 2011, ניתן לו לבקשתו שימוע שני בפני פרקליט המדינה, וכעבור חודשיים גם שימוע שלישי; הן בעובדה שבשימועים הללו נמסרו לאנשי התביעה מסמכים חדשים, שלא הוזכרו בתקופת חקירת המשטרה; הן בהחלטתו של לדור להורות על השלמות חקירה על בסיס אותם מסמכים חדשים, השופכים אור על עובדות חדשות; והן בהחלטתה של הפרקליטות, בהסכמה עם סנגוריו של ארביב, שהשלמות החקירה הללו יתקיימו, לא בעת שכתב האישום תלוי ועומד בבית המשפט.
מכאן נולדה ההחלטה למשוך את כתב האישום, לצורך הערכה מחודשת. היות שהנאשם טרם השיב לאישומים בבית המשפט, הפרקליטות איננה נקלעת לבעיה של "סיכון כפול" ולא תיתקל בקשיים להגיש מחדש את כתב האישום, אם כך יוחלט לאחר השלמות החקירה.
משיכת כתב האישום איננה מסמנת איפוא "התקפלות" של הפרקליטות מהאישומים נגד ארביב, אלא החלטה לערוך בחינה מחודשת על יסוד עובדות חדשות. השאלה הפתוחה היא מה יהיו השלכות המידע החדש על עניינו של בר עצמו, ואולם בפרקליטות מסרבים לפרט בעניין זה.
נגד בר, המכהן כראש עיריית רמת-גן מזה 22 שנה, הוחלט להגיש כתב אישום חמור, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד בסך יותר מ-2 מיליון שקל, הלבנת הון, זיוף, מירמה והפרת אמונים, עבירות מס ושיבוש מהלכי משפט.
לדברי הפרקליטות, בר לקח שוחד בשנים 2003-2008, בתפקידו כראש העיר, מ-5 יזמי נדל"ן במסגרת 4 פרשיות שונות. השימוע לבר נערך כבר, ואולם החלטה סופית טרם התקבלה.
השלכה על התמונה הראייתית
לפי הודעת הפרקליטות, "במהלך שימוע חוזר שנערך לארביב לבקשתו, לפנים משורת הדין, מסרו לראשונה באי-כוחו של ארביב מסמכים שלא היו בחומר החקירה הקיים בתיק ושארביב לא התייחס אליהם ולא הזכיר את עצם קיומם בחקירותיו במשטרה. באי-כוחו של ארביב ביקשו כי הפרקליטות תבצע השלמות חקירה בנוגע למסמכים שנמסרו. בנסיבות העניין, סבורה הפרקליטות כי אפשר שיש במסמכים כדי להשליך על התמונה הראייתית העולה מחומר החקירה בתיק ולפיכך ראוי לבצע השלמות חקירה".
בין הפרקליטות לבין סנגוריו של ארביב הוסכם כי הערובות והחילוטים הזמניים הקיימים בתיק יישארו בעינם. עוד הוסכם כי ככל שיוחלט להעמידו לדין בתום פעולות החקירה המשלימה, לא יוכל ארביב להעלות כל טענה ביחס לעצם ביטול כתב האישום לצורך ביצוע פעולות החקירה.
חריגות בנייה
ארביב הוא בעל אזרחות איטלקית ומתגורר בלונדון, יזם נדל"ן ובעל מניות בחברות העוסקות בתחום הפיננסים והנדל"ן. הוא בעלים של מחצית ממניות חברת בלנטפורט הרשומה בישראל, והחל משנת 2005 הוא מחזיק במניות אלה באמצעות חברת רליאנט יוניברסל, שהוא בעליה הבלעדיים. חברת בלנטפורט היא היזמית של בית ליר-און, בניין משרדים גדול ברחוב בן-גוריון בעיר.
לפי כתב האישום המקורי נגד ארביב, הוא הואשם כי בין השנים 2006 ל-2008 נתן לבר, שעמד בראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר והיה בעל השפעה על האינטרסים של ארביב בפרויקט "בית ליר-און" ברמת-גן, שוחד בסך 978 אלף שקל כדי לקבל אישור לחריגות בנייה.
כדי להסתיר את מתן השוחד, נטען כי ארביב פעל לכך שבר ורעייתו יקבלו הלוואה בסך 225 אלף ליש"ט מחברה בלונדון ושמה "גרוב פרופרטי פייננס". ההלוואה הוחזרה בחלקה לכאורה על-ידי ארביב עצמו, לטענת הפרקליטות.
"ארביב היה מודע לכך שהשוחד ניתן לבר כעובד ציבור ובעד פעולות הקשורות בתפקידו", נטען בכתב האישום. פרשת חריגות הבנייה בבית ליר-און נחשפה בתחקיר "גלובס" בשנת 2002.
ההלוואה ניתנה באוגוסט 2005. בתמורה להלוואה שקיבלו בני-הזוג בר, הם העמידו כבטוחה את דירתם שבלונדון, ברחוב מאדוקס. מועד ההחזר נקבע לשנה אחת לאחר מתן ההלוואה, בריבית של 7% מעל זו הנוהגת בבנק ברקליס. ארביב עצמו היה ערב לתשלום הריבית.
"לפעילותו של ארביב מול חברת גרוב", טענה הפרקליטות בכתב האישום, "הייתה חשיבות מכרעת באשר לעצם מתן ההלוואה מחברת גרוב לצבי בר".
עוד נטען כי ארביב דאג גם לדחיית מועד הפירעון מול חברת גרוב, ובתשלום ההחזרים. (ת"פ 30236/12/11).