"אני לא חושב שצריכים להגיב לדברים שהגיעו מסוריה ואני לא מציע לאף אחד לערב את ישראל בעניינים בסוריה. הדבר שכדאי ללמוד מההתבטאויות הסוריות לגבי ישראל זה הלחץ האטומי שהמנהיגות בטהרן נמצאת בו, אחרי שהשיחות מול המעצמות לא הלכו כמו שהם קיוו". כך אמר הערב סגן שר החוץ דני איילון, במסגרת דיון שנערך תחת הכותרת "עתיד כלכלת ישראל - לאן?". הדיון התקיים בת"א בשיתוף "גלובס" ויעקובי ניב, שותפו בישראל של העיתונאי האמריקני הוותיק, לארי קינג.
עוד אמר איילון בנושא האיראני כי: "אנחנו מחכים ליולי במוסקווה, מפגש שיהיה קריטי לדעתי. עדיין יש שביב תקווה שבמוסקווה האיראנים יבינו שהאינטרס שלהם הוא להיענות לדרישות של המעצמות. סיבה נוספת ללחץ של האיראנים הוא ממה שקורה בסוריה, שהיא השותף האסטרטגי הכי חשוב שלהם, והשותף היחיד שלהם במזה"ת. אם הם מאבדים את אסד וסוריה מצבם יהיה חמור בהרבה. לכן הניסיון לערב אותנו, מעבר לכך אני לא מייחס לו יותר מדי חשיבות".
איילון גם התייחס להתבטאויות הפומביות הרבות בנוגע לאופציה הצבאית של ישראל למתקפה באיראן ואמר כי: "מבחינת היכולות והאפשרויות של ישראל, הן קיימות. צריך לחשוב על כמה מהלכים קדימה ולהבין בצורה מושכלת לאן הולכים. לישראל יש את היכולות, ויש לנו כוונה לממש זכות להגנה עצמית במידה ונראה שזו האופציה היחידה. אבל זו בוודאי שצריכה להיות האופציה האחרונה. אני מאמין באפקטיביות של הלחץ המופעל על איראן. למרות שהאייתולות באיראן קיצוניים, אם ייכנס לתוקף אמברגו נפט מלא, זה יגרום לקריסה שם והם נלחצים מכך".
"לאיראן היום אין קלפים, לכן הדרישה בנושא הגרעין צריכה להיות טוטאלית, כי היא במצב שאין לה הרבה אפשרויות. אם הקהילה הבינ"ל תהיה נחושה, לדעתי ייתר את כל האופציות הצבאיות", דברי איילון.
"אנחנו מרגישים את זה מהצד הטכנולוגי. יש לנו לקוחות בתחומי אבטחת המידע, והיום הנושא הזה עלה במספר מימדים למעלה מבחינת החשיבות והחומרה. שומעים על כל מיני התקפות, אבל גם אנחנו יכולים להיות חשופים להתקפות", דברי שי אורן, מנכ"ל CA בישראל.
"בעולם המיחשובי היום כולם מרושתים והתקפה יכולה להגיע מכל מקום. אנחנו נמצאים תחת התקפה, ויש מאמץ תמידי של התקפה והגנה שלא נגמר. מערכות ההגנה שלנו יותר מפותחות משלהם, כי אנחנו מתארגנים לכך בצורה יותר נחושה, עושים זאת לא מעט שנים, ויש לנו יכולות לייצר פתרונות", הוסיף אורן.
עו"ד ניצן הירש, אחראי על תחום ההייטק במשרד גרוס, חודק, קלינהנדלר, הלוי, גרינברג ושות' ציין באותו עניין כי "רק בחודש האחרון ייצגנו שלוש חברות שנמכרו בסכומים מאוד יפים ויש בקנה עוד דברים. פעילות של מיזוגים ורכישות בשיא התנופה, אבל העננה של איראן מרחפת כל הזמן מעל הפעילות שלנו".
ד"ר אתי לוצאטו, שותפה בקבוצת לוצאטו שלקחה חלק בפאנל התייחסה למצב ענף ההיי-טק בישראל ואמרה כי "הייצוא התעשייתי העיקרי של ישראל הוא הטכנולוגי, ואנחנו רואים בו מגמות ראשוניות של האטה. מספר חברות הסטארט-אפים ירד דרמטית ביחס לשנים קודמות. גיוסי קרנות הון סיכון לשלבים מוקדמים לחברות סטארט אפ ירדו ב-2011 ויש גם סימנים לכך בשנה הזו. יש בעייתיות מסוימת, והפעילים בענף ההיי=טק מודעים לה. הממשלה עושה דברים בעניין כדי לפתור את הבעיה. התעשייה הזו עוברת תקופה לא פשוטה, וצריכה לחשוב בצורה יצירתית כדי לעבור את התקופה הזו".
כאשר איילון נשאל ע"י חגי גולן האם המחאה החברתית עדיין באוויר, הוא השיב: "עוד מוקדם להגיד. המחאה הייתה בעיקר על זה שחלוקת הנטל הפכה להיות בלתי שוויונית. לכן, אם נצליח להביא חוק שמדבר על שוויון בנטל, זה יוציא הרבה עוקץ מהמחאה. כרגע, יש אתגרים עצומים, ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ואני חושב שהקדימות תהיה לעניינים החברתיים. לגבי הנושאים הכלכליים, נצטרך כולנו למשוך שפתיים.
גולן: האם הרגולציה המכבידה לא מכבידה מדי?
עו"ד הירש: "הרבה פעמים כשרגולציה שנועדת לפתור בעיה, היא יוצרת אחת אחרת. במצב היום, גם בתחום דיני ני"ע וגם בתחומים נוספים, לחברות ציבוריות בינוניות וקטנות לפעמים ההתעסקות בדרישות הרגולציה מאוד מקשה על פעילותן. העלות הכספית השנתית הנדרשת מהן, וזמן ההנהלה הנדרש לכך, מאוד פוגע בהן".
לדברי אורן, "הבעיה שאני מתמודד איתה היא אחרת, לא רגולטורית. הרבה מזמני מוקדש לכך שהחברה האם תשקיע יותר בישראל. מרכזי הפיתוח של החברות הבינוניות מייצרים השקעה אדירה של כסף וזה נותן יציבות להיי-טק הישראלי לאורך שנים. בעידן בו העולם כולו מקושר קשה הרבה יותר לשמר ידע. בגלל זה, הבעיות שלנו בישראל מחמירות, כי אנחנו נמצאים בתחרות עזה מבחינת פיתוח מול השווקים בהודו ובסין. הם מתחילים להיות שחקן בכלכלה הגלובלית, מפתחים פתרונות לפחות כמונו ומתמודדים איתנו למשוך מרכזי ענק אליהם. לכן אני מתמודד לשכנע את האמריקנים להשקיע בישראל, למרות האלטרנטיבות".
גולן: המוח היהודי ממשיך להמציא לנו פטנטים כמו בעבר?
לוצאטו: "כן. לחדשנות הטכנולוגית בישראל יש יתרון ברור ומובהק, אבל סין והודו נושפים בעורפנו. אלה שתי מדינות שבגלל גורם המאסה וקצב הצמיחה שלהן, גם בחדשנות הטכנולוגית הן מהוות איום. מנוע הצמיחה של ההיי-טק הישראלי הוא חברות סטארט-אפ".
גולן: בעוד שנה מעכשיו, איפה עומד הנושא האיראני ואיפה עומדת הכלכלה העולמית?
איילון: "הנושא האיראני יהיה מאחורינו. תהיה התעשתות באיראן, והם יסכימו למערכת בקרה מאוד חזקה. במזה"ת נראה המשך פיצולים והתפרקויות של מדינות. הכלכלה העולמית תמשיך לדשדש. הבחירות בארה"ב אולי ייתנו תקווה חדשה, אבל חזרה לצמיחה של 4% במדינות OECD תיקח לפחות שנתיים".