בקרוב מאד צפוי האיחוד האירופי לכונן באירופה מנגנון חילוץ חדש, המכונה קרן הייצוב האירופאית. אולם, לפני שנפנים לדיווחים בתקשורת על הסכומים, התאריכים, והאינטריגות המעורבות בהקמתו של מנגנון כזה - חשוב להבין מדוע הוחלט על הקמתו מלכתחילה, כיצד הוא פועל, ומה צריך לקרות כדי שיעבוד.
קרן הייצוב הקבועה של האיחוד האירופי, שהיקפה הכולל (לאחר מינוף) עומד על 500 מיליארד אירו (620 מיליארד אירו), צפויה להתחיל לפעול ביולי השנה - כך אם מאמינים לדיווחים בסוכנויות הזרות - והנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת עליה.
מתי הוקמה?
קרן הייצוב (ה-ESM, קיצור של European Stability Mechanism), מיועדת להיות קרן חילוץ קבועה אשר יועדה במקור להחליף את קרן החילוץ האירופאית הזמנית (EFSF, קיצור של European Financial Stability Facility), במסגרת גוש האירו.
ההחלטה על הקמתה של קרן הייצוב (שלא במתכונתה הנוכחית) התקבלה בדצמבר 2010, בעוד הנציבות הכלכלית האירופאית החליטה על הקמתה במשולב עם ה-EFSF (את הקמתה של האחרונה הורו באירופה לכונן במיידית), בכדי לייצר יתרות מזומנים אשר ניתן יהיה להשתמש בהן בעתות חירום.
האג'נדה
מעבר ליתרות החירום, מטרתם של מובילי המדיניות הפיננסית באירופה היא להחזיר את אמון הכלכלנים והמשקיעים בעולם באירופה - על ידי יצירת "חומת אש" בהיקף של בערך כטריליון אירו (ה-EFSF עם 440 מיליארד אירו, וה-ESM עם 500 מיליארד אירו עתידיים "בקופה"), להגנה מפני משברים עכשוויים ועתידיים ביבשת.
המשקיעים באירופה, שלמודים כאב מהשנתיים האחרונות - בהן סיפקו חבילות חילוץ ליוון, פורטוגל ואירלנד - מעוניינים יותר מתמיד לדעת כי יש ביכולת הכלכלה האירופאית את האפשרות לספק מימון למדינות נוספות העמוסות בחובות ביבשת, דוגמת ספרד ואיטליה.
הקשיים שבדרך
הסיפור כאן, כמו בדרך-כלל, הוא בעיקר משפטי: עבור הקמתה של ה-ESM, אישרו בכירי האיחוד האירופי בזמנו תיקונים באמנת האיחוד, שינויים אשר אושרו סופית במארס 2011 - לאחר שהוחלט כי הגוף אשר יהיה אחראי על הקרן, יהיה הנציבות הכלכלית האירופאית באיחוד.
התיקונים המשפטיים אשר נדרשו באמנת האיחוד, הובילו לדחייה מתמשכת של הקמת הקרן - אשר מועדה המקורי נקבע ל-2013. אולם, בשנה שעברה בה החריף משבר החוב האירופי ועלו שני איומים נוספים על כלכלת גוש האירו (בדמות חובות הענק של ספרד ואיטליה) - הוחלט להקדים את כינון ה-ESM לסביבות יולי השנה.
הכינון הסופי של ה-ESM מותנה באישור 90% מהמדינות אשר האחראיות למימונה (פירוט בהמשך) - כאשר האישורים הנדרשים, לפי ההערכות, צפויים להתקבל עד חודש יולי 2012.
בנוסף, ישנה הביקורת כלפי אופן פעולת הקרן - בעיקר מטעם גורמי אופוזיציה בגרמניה, פינלנד, הולנד ואסטוניה. הטענה המרכזית: הקמתו של מנגנון ייצוב הינו פורמט נוסף לפלטפורמה במסגרתה הכלכלות החזקות באירופה מעניקות עירבונות לכלכלות ה"חלשות", ולפיכך שוב אזרחי גרמניה וצרפת (למשל) צפויים שוב לממן אזרחי מדינות "חייבות" דוגמת יוון, פורטוגל ואירלנד.
והשאלה המכרעת: איפה הכסף?
לפי דיווחים אחרונים בסוכנויות הזרות, צפויות ממשלות אירופה לתרום כ-80 מיליארד אירו להקמת הקרן, אשר בתורם ימונפו לסכום עתק של יותר מ-500 מיליארד אירו.
את התרומה למימון הקרן, תעניק כל מדינה בגוש האירו בהתאם לתרומתה היחסית לתוצר בגוש. כך למשל, גרמניה תהיה אחראית למימון כ-27% מהקרן, צרפת ל-20%, איטליה ל-17% וספרד ל-12% מהקרן. אחריהן, בשיעורים פחות משמעותיים, ניצבות הולנד, בלגיה, יוון, אוסטריה ומדינות נוספות.
ובת'כלס
כרגע מירב המשקל לאישורה של קרן החילוץ, מוטל באופן טבעי על גרמניה - אשר תשתתף בנתח הגדול ביותר בהקמתו של הקרן - וממשלתה צפויה להצביע בנושא כבר השבוע. בכירים באיחוד האירופי מקווים כי יוכלו להביא לכינונה הרשמי של הקרן כבר ב-9 ביולי, כך לפחות ניתן להאמין, לפי הדלפות לסוכנויות זרות.