מי יתאמץ ככה בשבילכם
אני לא יודע לאיזה מגזר בחברה הישראלית אתם משתייכים, אבל לא משנה אם אתם אתיופים או חקלאים, רוסים או עובדים סוציאלים, גמלאים או תושבי הנגב. לא משנה אם אתם חד הוריות או עובדי קבלן, אם אתם ערבים או ניצולי שואה. אתם יכולים להיות ימנים או שמאלנים, מעמד ביניים או עשירון עליון, זה לא משנה.
אני בטוח שגם אתם, איפה שלא תהיו ומה שלא תעשו, מסתכלים על כל המתרחש סביב שכונת האולפנה בבית אל וחושבים לעצמכם, ממש כמוני, שאין שום סיכוי שהקואליציה, הממשלה והעומד בראשה, יתאמצו אי פעם כל-כך חזק גם בשבילכם.
אתם יודעים שזה נכון, נכון? אף פעם לא יהיה להם זמן בשביל העיר שאתם גרים בה כמו בשביל ההתנחלות שהמתנחלים גרים בה. הכביש שמוביל לבית שלכם לא מעיר בהם אפילו לא אלפית מהריגוש של כביש עוקף בשטחים.
מצוקת הדיור שלך לא מעניינת לאף אחד את הישבן, אבל מצוקת הדיור של האחים המתנחלים היא סופה של המדינה היהודית. ראש הממשלה לא יצא מגדרו בשבילך אף פעם. המקסימום שהוא יעשה זה לעשות את המובן מאליו, להקים ועדה שאף פעם לא יהיה לו תקציב בשביל מסקנותיה, אבל בשביל האח המתנחל הוא יעזוב את הכול ויישב ויחשוב ויביא פתרון יצירתי כמו ניסור חמישה בתים והעברתם בשלמותם למקום אחר; והתקציב יימצא בקלות, מה הבעיה? הם סלע קיומנו, אנחנו עפר לרגליהם.
אתם יודעים שזה נכון, נכון? את יודעת, הרי, שמצב הגנת העורף על הפנים, ושאם חלילה וחס, אז יהיה פה אוי ואבוי שחבל על הזמן. ובכל זאת אף אחד לא עושה שום דבר בנדון, נכון? וכולם רק דואגים לחמישה בניינים. אתה יודע, הרי, שציפי חוטובלי, דני דנון, זאב אלקין ויעקב כץ לא יפרקו שום ממשלה בשבילך ולא ישבתו רעב ולו דקה בגלל צרותיך, אבל יהפכו את העולם בשביל כל בוטקה בשטחים, נכון שאתה יודע את זה?
איך זה גורם לך להרגיש? מה זה גורם לך לחשוב? ומה זה עושה לך חשק לעשות? התשובה ברורה: מי שעיניו בראשו, שיארוז את מיטלטליו ויעבור לגור בשטחים. זה מה שאני הייתי עושה אם לא הייתי כזה שמאלני. אחרי הכול, אין שם את כל הצרות שיש פה, הנוף יפה, האוויר נקי והחוק נעים ורך כשדורכים עליו.
אסור להשוות בין מתנחלים לבדואים
אני הוגה לא מעט ברעיון המופלא של נתניהו, לנסר את חמשת הבתים בשכונת האולפנה ולהעביר אותם כמות שהם למקום אחר. רעיון מופרך למדי, זה ברור, אבל הלך הרוח שבבסיסו מדגים יפה מאוד את הנאמר בסעיף הקודם.
המאמץ, היצירתיות, הארנק הפתוח. נתניהו יעשה הכול - הוא ימציא כלי פלאי שמנסר בתים ומעתיק אותם בשלמותם למקום אחר, מבצע הנדסי מורכב, אולי אפילו בלתי אפשרי, אבל בשביל המתנחלים אין דבר כזה שאין דבר כזה. הרי גם אתם לא מצליחים לדמיין את נתניהו הוגה המצאה נפלאה כל-כך - ניסור בתים! - עבור פינוי מאהל מחאה או כפר בדואי. בשביל אלה יספיק הדחפור הישן והטוב. אבל אסור להשוות בין מתנחלים לבדואים, עבר חוק כזה, לא?
עוד משהו על המופרכות בהצעה. זו איננה מופרכות טכנית - אני מתאר לי שאם האדם הגיע לירח, הוא יכול להעביר חמישה בניינים ממקום למקום. לא. המופרכות האמיתית היא המופרכות הרעיונית. למעשה, נכון יותר יהיה לומר שמדובר פה בהתנגשות, אולי בלתי נמנעת, של שתי פילוסופיות.
אני יודע שלנתניהו היו רק כוונות טובות כלפי תושבי השכונה, אבל הוא כלל לא הבין את כאבם. הוא חשב שאכפת להם מהבית שלהם - מהקירות, מעיצוב הפנים המשגע וממרפסת הסוכה, מהציורים של הקטנה על המקרר. הוא חשב שיפייס את כאבם ואת כעסם אם ישמור להם על "הבית".
אבל הוא לא הבין שבשבילם הבית הוא משהו אחר. אני מבין את העצבים שתפסו המתנחלים על נתניהו. הם מדברים איתו על ארץ ישראל, על מפעל ההתיישבות, על משק כנפי ההיסטוריה וכל זה, והוא משחק במסורים, במנופים ובמשאיות כמו ילד.
מצד שני, אני מבין את נתניהו, כי גם אני ככה. הבית שלי הוא חתיכת הקרטון שמאזנת את רגל שמאל הקדמית של שולחן העבודה, הוא הטיח הנופל מעל החלון של האמבטיה, הוא מספר הצעדים מהמקרר עד למרפסת. הוא הגיבוב הספציפי של השטויות על דלת המקרר.
בית זה גם כל הדברים שאי אפשר לארוז. אני שונא לעבור דירה, ונראה לי שגם נתניהו ככה, ובגלל זה הוא העלה את עניין הניסור. מבחינתו, הוא עשה את הדבר האצילי ביותר עבור המתנחלים - ניסה לשמור להם על הבית.
הוא באמת חשב שיהיה להם קשה לראות בית הרוס וניסה למנוע את הכאב הזה. אולי ראה לנגד עיניו את הבתים ההרוסים בגוש קטיף. דווקא העובדה שהפתרון של נתניהו כל-כך ילדותי ופנטסטי ומקסים - הבן שלי ממציא דברים כאלה מלגו - מוכיחה לי שלא הייתה בו טיפה של ציניות. להפך. הוא יצא מגדרו בשבילם.
אבל נראה לי שבדיוק כאן אירעה ההתנגשות בין שתי הפילוסופיות. יש לי תחושה שהמתנחלים לא ראו את זה ככה. נראה לי שמבחינת המתנחלים נתניהו עשה להם את הדבר הכי עלוב ובורגני ואנטי התיישבותי - לומר להם שבית הוא רק ארבע הקירות שאתה חי בתוכם זו כמעט כפירה בעיקר. הבית הוא הרבה יותר מכל זה. הבית הוא הגבעה, הבית הוא הקשר ההיסטורי, הבית הוא האמונה. אם הם לא היו חושבים ככה, הם לא היו מתנחלים, לא?
נדמה שזה הרגיז אותם עד כדי כך שבגלל זה הם דחו את חמישים הבתים החדשים שהוצעו להם. או זה, או שהם מחכים להצעה טובה יותר, שבטח תבוא.
ההומור של ח"כ אריה אלדד
בכל מקרה, גם אם המתנחלים יסרבו בכל תוקף להעתקה, הרי שיש הרבה מה לעשות עם ההמצאה החדשה של נתניהו גם כאן, בארץ ישראל הישנה שמחוץ לשטחים. אפשר, מה שנקרא, להפריט אותה, לעשות בה שימוש לחיזוק היסודות של הבניינים בעורף - פשוט מנסרים את הבית, מעלים על משאית, יוצקים יסודות חדשים והופ, חזרה למקום.
ח"כ אריה אלדד הציע השבוע בהומור האופייני לו - אותו הומור אופייני שגרם לו לקרוא לירי על אפריקאים בגבול, האיש מצחיקן אמיתי - להעביר את ירושלים לניו יורק. שווה לשקול את ההצעה הזו ברצינות. זה יחסוך לנו הרבה צרות בהמשך הדרך וגם יעשה את הביקור בעיר לנחמד יותר. יש לי רק הצעה אחת, שאם עושים שימוש בהמצאה של אלדד להעביר את ירושלים לניו יורק, שקודם כול יעשו בה שימוש להחזיר סוף-סוף את הכותל המערבי הביתה לפתח תקווה ולהציב אותו במקומו הטבעי בבריכת הפועל הישנה במרכז העיר. זה יעשה רק טוב לתיירות.
אשליות, אשליות רבות, כמו שאמר המשורר. המכונה הפלאית, הקסומה, שמנסרת בתים ומעתיקה אותם, תקום, אם בכלל, רק למען מטרה אחת. חמישה בתים בשכונת האולפנה. בשבילך, כאמור, אף אחד לא יתאמץ. בשביל הבית שלך יספיק דחפור ישן וטוב.
הרהור
דווקא העובדה שהפתרון של נתניהו כל-כך ילדותי ופנטסטי ומקסים מוכיחה לי שלא הייתה בו טיפה של ציניות