יומיים אחרי שפורסם ב"גלובס" כי מאות עובדי קבוצת כלל ביטוח הצטרפו להסתדרות, אנו חושפים אגרת ששלח מנכ"ל הקבוצה, שי טלמון, בה הוא מבהיר לעובדיו מעבר לכל ספק עד כמה הוא נרתע מההתארגנות הזו. טלמון בחר להזכיר ל-4,000 עובדי כלל ביטוח את היעלמותה של חברת הביטוח "הסנה", וקשר זאת לבחירתם של העובדים לממש את חופש ההתאגדות שלהם.
"לא בכדי עובדי חברות הביטוח בישראל אינם מאוגדים בהסתדרות", כותב טלמון. "חברת הביטוח שניהלה ההסתדרות (הסנה) קרסה כלכלית ונעלמה מזמן מהמפה. אנו לא רוצים להגיע למקום כזה. להסכם קיבוצי יש חסרונות לא מעטים: ההסכם יוצר אחידות בתנאי ההעסקה שמקשה ולעתים לא מאפשר תגמול עובדים על בסיס אישי בהתאם לביצועים. גם במקום עבודה בו יש הסכם קיבוצי העובדים לא חסינים בפני פיטורים". טלמון אף שולח חיצים ישירים לעבר ההסתדרות, ומגלה פרט מעניין: "עובדי ההסתדרות עצמה אינם מאוגדים בהסכם קיבוצי". בהסתדרות טענו תחילה כי בפירוש יש הסכם כזה, אולם גורם משפטי בארגון הודה בשיחה עם "גלובס" כי עובדי ההסתדרות כלולים במה שמכונה "הסדר קיבוצי" - לכאורה מעמד פחות מחייב מהסכם קיבוצי. הטענה הזו של טלמון בהחלט עשויה להביך את הארגון הוותיק, בכל הקשור לאמרה "נאה דורש נאה מקיים". מאוחר יותר הבהירו בארגון כי למעשה מדובר ב"חוקת עבודה", שמעמדה אינו נופל בשום אופן מהסכם קיבוצי והיא זהה למעמדו של התקשי"ר (תקנות שירות המדינה).
טלמון העלה טענות נוספות כלפי ההסתדרות, אולם במקרים אלה דייק פחות. כך למשל, טלמון כותב: "מוצג לכם מידע מטעה בכל הנוגע לדמי החבר בהסתדרות. תקנון ההסתדרות מחייב כל חבר בתשלום דמי חבר. במידה ושליש מהעובדים יחליטו להצטרף, הרי שכל העובדים, גם שני השליש שלא הצטרפו, יידרשו לשלם מס להסתדרות בשיעור קרוב לאחוז אחד מהשכר נטו לחודש". בפועל, בשנתיים האחרונות ההסתדרות לא גובה דמי חבר מעובדים שהצטרפו לארגון, אלא אם נחתם הסכם קיבוצי - הסכם שלכאורה אמור לשפר את תנאי ההעסקה כך שתשלום דמי החבר יהיה נמוך לאין שיעור מהערך המוסף שיעניק ההסכם לעובדים. חברת הוט טענה לאחרונה כי המדיניות החדשה של ההסתדרות בעניין זה פסולה, אולם ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה את הטענה.
טלמון המשיך לטעון בפני עובדיו כנגד ההסתדרות, ומהאיגרת שלו ניתן להבין כי הארגון פגע בפרטיות ובחסיון של העובדים שבחרו להצטרף לשורותיו. וכך הוא כותב: "הבטיחו לכם חיסיון, אבל בוצע שימוש לא חוקי בנתונים אישיים של העובדים ומשם נלקח מידע אודותיהם והועבר הלאה... מותר להתארגן, אך לא ניתן שיפגעו בעובדים שלנו ובפרטיותם". בפועל, מדובר בעובד שביקש רשימה של כתובות הדואר האלקטרוני של כלל עובדי הקבוצה כדי לשלוח להם הודעה בעניין ההתארגנות, וככל הנראה העביר את הרשימה הזאת לעו"ד בני כהן שמלווה את העובדים. יצוין כי הפצת דואר אלקטרוני נהוגה ומחויבת המציאות בעת התארגנות שכזו, במיוחד בארגונים גדולים.
טלמון מבהיר לעובדיו כי אל להם לחשוש ממכירת השליטה בכלל ביטוח, שכן לדבריו לא מדובר במפעל שניתן להעביר את מקום מושבו לסין, אלא במקום עבודה שבו המשאב האנושי הוא הנכס הגדול ביותר שלה. הטיעון הזה נועד להתמודד ככל הנראה עם אחד החששות הגדולים כיום של עובדי הקבוצה, שהיוו בסיס טבעי לעצם ההתארגנות. טלמון ניצל את ההזדמנות לטעון כי לפחות 80% מהעובדים בקבוצה זכו לתוספת שכר בשנתיים האחרונות, והזכיר כי מדובר בקבוצה עם "יציבות תעסוקתית וביטחון תעסוקתי מלא". בדברי הסיכום שלו אמר טלמון: "זכות הבחירה בנוגע להתארגנות היא אישית, ונתונה רק בידי כל אחד ואחת מכם. אך חשוב להבין את התמונה המלאה ואת מלוא ההשלכות של ההצטרפות להסתדרות על העובד ועל הארגון".
בהסתדרות לא נשארו חייבים ופנו במכתב לטלמון וליו"ר הקבוצה, אביגדור קפלן, בו נאמר בין היתר: "מטרתה של האיגרת להכפיש את ארגון העובדים ולזרוע מורך לב בקרב העובדים, בין היתר באמצעות ניסיונות הפחדה בלתי לגיטימיים ובלתי חוקיים בנוגע להשלכות התארגנותם". במקביל שלחו בהסתדרות מכתב התרעה לפני הליכים משפטיים כנגד מנהל מרחב ת"א בכלל ביטוח, שלפי טענת הארגון איים על מפקחים בקבוצה ודרש מהם למשוך את חברותם מהארגון, אחרת יפעל אישית לכל שכל סוכני הביטוח שתחת חסותם יילקחו מהם. ההסתדרות טוענת כי מדובר בפגיעה של ממש בחופש ההתארגנות, והזהירה כי תתבע מהמנהל פיצוי בגובה 200 אלף שקל על פי הקבוע בחוק.
הנהלת כלל ביטוח מסרה בתגובה: "לעובדי כלל נתון חופש בחירה. כחלק מחופש הבחירה, חשוב שיהיה להם גם את מלוא המידע, ומלוא המידע הוצג להם כדי שיוכלו לקבל את ההחלטות בעזרת כל הכלים".