שר המדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, מפגיש בין שלושה עולמות, שלא תמיד יש ביניהם סינרגיה: מדע, פוליטיקה ודת.
הרשקוביץ גדל כגאון מתמטי, למד לתואר ראשון במתמטיקה בגיל 16.5, שירת ביחידה 8200 של חיל המודיעין ולאחר מכן הפך לפרופסור למתימטיקה ולרב של שכונת אחוזה בחיפה. לאחר שכיהן בתפקידי ניהול בטכניון, קראה לו מפלגת "הבית היהודי" להצטרף לשורותיה. כשביקש נתניהו למנות שר מדע, הרשקוביץ היה מועמד טבעי.
- לכאורה אין שני תחומי עיסוק שונים ממתימטיקה ופוליטיקה.
"אכן, המתמטיקה התיאורטית היא מאוד בודדת. אתה משוחח עם קולגות, אבל המשימה האמיתית שלך היא לבד מול הבעיה. לכן תמיד פיתחתי במקביל גם עולם בין אישי, כרב. אל הפוליטיקה הבאתי מן המתמטיקה חשיבה רציונלית שאינה מצרך מצוי בעולם הפוליטי".
כמי שעבד עם הקהילה, הבייבי של הרשקוביץ גם כשר המדע הוא פרויקט של קירוב בין מדע לקהילה דרך החינוך הלא פורמלי.
- חשוב שהציבור יבין מדע?
"אני חושב שהדיון הפופולרי במדע הוא חשוב. גם אם אדם לא מבין בדיוק מה מדען עושה, הוא מבין את הניחוח. אני נותן בעצמי הרצאות על הגילויים שהניבו לנו פרסי נובל, למרות שאני לא מבין את הדקויות עד הסוף".
- המדע נמצא בתחרות עם הסברים אחרים לגבי העולם.
"אנשים צריכים להפעיל מחשבה רציונלית. יש משהו מרתק במיסטיקה, אבל יש בעיה כשהמיסטיקה משתלטת על חיינו. בחברה המערבית בכל זאת המשקל של המדע עולה, ויש מתאם גבוה בין רמת חינוך לבין הגישה הרציונלית".
- איך אתה משלב בין חשיבה מדעית לחשיבה דתית?
"אין ביניהן שום סתירה בעיני. המדע מנסה להבין את החוקיות שיש בעולם, ולא שואל מי יצר את החוקיות. כאן מקומה של הדת. עם זאת, אני מיישם חשיבה רציונלית גם באמונה הדתית.
"אתן לך דוגמא. הנה אייפון. לא אני ולא את ראינו אי פעם איך זה עובד מבפנים. אבל אם אני אגיד שמישהו הרכיב את זה לפי תוכנית, ויגיע מישהו אחר ויאמר שזה צמח מעצמו בבור מתחת לאדמה, מה נראה יותר הגיוני?".
- צריך לבדוק.
"למה צריך לבדוק? איך דבר משוכלל כמו אייפון יכול לבנות את עצמו? ואדם הוא משוכלל פי כמה וכמה מטלפון. מהיכן עלה הרעיון שהוא לא נבנה לפי תוכנית? דווקא החשיבה הרציונלית מובילה לכך שמישהו בנה אותו. החשיבה הרציונלית אינה מחייבת דווקא שראיתי את אלוהים והכרתי אותו. איני מכיר אותו, אבל אני יכול לדעת שהעולם לא נוצר מעצמו.
"או למשל, התורה אינה מנסה לתת לנו את התאריך המדויק של בריאת העולם. מי שאומר שזה היה לפני 5000 שנה בדיוק, לא יודע מה הוא אומר. זו בורות. התורה אינה ספר היסטוריה".
- בהנחה שמקבלים את גישת היד המכוונת - מדוע זה מכוון דווקא לאמונה בדת היהודית?
"נולדתי יהודי. אולי אם הייתי גדל בסביבה אחרת אז החשיבה שלי הייתה שונה, אבל אני כן רואה שמהלך ההיסטוריה של עם ישראל מיוחד במינו. מתוך כל ההיסטוריה העתיקה, זו הדת היחידה ששרדה".
מדעי הים, מדעי המוח, ננוטכנולוגיה
מחקר מדעי נעשה בעיקר באוניברסיטאות, שהן באחריות משרד החינוך, או בחברות עתירות הידע, שנופלות תחת אחריות משרד התמ"ת. שר המדע חוצב לעצמו נישה משלו.
"התפקיד הוא לנתב את האינטרסים של המדינה בעולם המדע, בלי לפגוע בחופש האקדמי", מסכם הרשקוביץ. הוא עושה זאת למשל על ידי תמריצים כלכליים, והמשרד מפרסם בקול שנה מספר קולות קוראים שמגדירים את התחומים החשובים למדינה. בין אלה ניתן למצוא השנה את הננוטכנולוגיה, מדעי הים, מדעי המוח, האנרגיה המתחדשת, ותחום הגדלת היכולות החישוביות.
"הים הוא עולם מאוד רב תחומי", הוא מספר. "ביולוגיה, בוטניקה, ארכיאולוגיה, ניהול המים ואפילו אנרגיה מהים, כגון הפקת אנרגיה מתנועת הגלים או דלק מאצות ים. גם בתעשיית התרופות, לדוגמא, אם נלמד כיצד שושנת הים מחדשת את איבריה, אולי נוכל לפתח שיטות לחידוש איברים אנושיים".
באשר לתחום האנרגיה הוא אומר: "כל המקורות לחשמל חלופי פותרים רק 20% מהבעיה, כי 80% מהאנרגיה נצרכת על ידי התחבורה. בטר פלייס, המכונית החשמלית של שי אגסי, הוא פרויקט יפה אבל כמה שנים ייקח עד שיימכרו מיליון מכוניות חשמליות? העולם מחפש תחליפי נפט למכוניות כבר היום".
- פרסמתם גם קולות קוראים לא צפויים, שמבקשים לחקור את המחאה החברתית או את מרד הנעורים.
"יש לנו אחריות גם על תחומי הרוח והחברה, ואנחנו מנסים להפיק מידע חשוב לציבור גם בתחומים האלה. מכאן ברורה הבחירה בהשפעת המחאה החברתית. באשר למרד הנעורים - הוא יכול להיות כוח הורס מאוד או בונה מאוד. מדינת ישראל כולה נבנתה בזכות מרד נעורים".
המשרד אחראי גם לממשקים מדעיים-לאומיים, למשל מניעת בריחת מוחות, שילוב של מיעוטים ותושבי הפריפריה באקדמיה וכן עידוד לימוד של מקצועות נדרשים. "אנחנו מציעים מלגות בתחומים כמו הנדסת אלקטרוניקה. זהו מקצוע עם יציבות תעסוקתית ומשכורות גבוהות, אך הוא במחסור כי המוכשרים לתחום הולכים ללמוד מחשבים, שם קל יותר".
אריאל רק עלתה ליגה
- מה עמדתך בעניין המכללה באריאל, ששואפת להפוך לאוניברסיטה?
"באוניברסיטה באריאל מתקיים מחקר מתקדם. יש מי שזה מפריע לו במישור הפוליטי, הוא חושש שמוסד כזה מבסס את האחיזה בקרקע. זה נראה לי עניין סמנטי כי המוסד הזה קיים, ולא חשוב איך קוראים לו. יש גם מי שאוניברסיטה נוספת מפריעה לו בהקשר של חלוקת העוגה התקציבית בין המוסדות".
- הטענה של המוסדות האחרים הייתה לגבי האיכות.
"באריאל מתבצעים מחקרים טובים. נכון, לא כל אוניברסיטה בישראל היא באותה רמה בכל תחום. לכל אוניברסיטה יש תחומים בהן היא מובילה, גם לאריאל והיא ראויה להיכנס למועדון. היא רק עולה ליגה, ולא מתיימרת להתמודד מיד על האליפות".
"העולם צורך יותר חלל"
משרד המדע אחראי בין השאר על תיק החלל. "לישראל יש יכולות מדהימות בתחום זה", אומר הרשקוביץ. "העולם צורך היום הרבה יותר חלל. הטלפון שלי מתחבר לחלל גם כשאני מדבר בו וגם כשאני משתמש בג'י פי אס. הרדיו הלווייני תופס תאוצה וגם מטאורולוגיה ומיפוי, נעשים מן החלל. יש לנו שני פרויקטים משותפים עם איטלקים וצרפתים, לשימוש בלוויינים לגילוי של זיהומים בקרקע.
"חקר החלל עדיין מכוון על ידי המדינות בגלל העלויות הגבוהות והשימושים הצבאיים בו, אך כ-50% מהשימושים בחלל היום הם כבר אזרחיים", מספר הרשקוביץ. אחד המיזמים הבולטים בתחום החלל האזרחי הוא Space IL, גוף שמתכנן להנחית על החלל חללית בלתי מאוישת. "המדינה תומכת גם בשימושים האזרחיים", מספר השר, "התקציב הכולל הוא גדול מאוד. אם לפני שנה תקציב החלל של משרד המדע עמד על 5 מיליון שקל, הרי שכעת הוא עומד על 180 מיליון שקל".
