הטכניון נחשב עד היום למוסד יחסית לא לוחמני בתחום ההגנה על הקניין הרוחני שלו. מפורסם הוא למשל הסיפור על הפטנט שלא נרשם על היוביקוויטין, הגילוי שהביא את פרס הנובל הראשון של הטכניון, אך לא הניב לו הכנסות כלכליות.
עד עתה יצאו מן הטכניון רק מספר קטן של חברות מוכרות ומוצרים ידועים, ביניהם למשל החברות הרפואיות ביוראד ישראל, ריג'נטיס ומזור ותרופת האזילקט של טבע. פעילות זו נופלת משמעותית מזו של מוסדות ברמה דומה בתחומים אלה, כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
זאת, למרות שהטכניון דווקא מותאם מאוד להפיק המצאות וחברות: המוסד מתמקד במדע יישומי ובהנדסה, וחוקריו מעורבים מאוד בקהילה היזמית. יש לו גם פעילויות מכוונות של עידוד שיתוף-פעולה עם עולם היזמות. ההיגיון גורס כי המצאות כן יוצאות מן הטכניון, אך עד כה פשוט לא בוצע מעקב אחריהם, ולא בוצעה גביית תמלוגים כהלכה.
נראה כי הימים הללו נגמרו. או בעברית מדוברת, נמאס לטכניון להיות פראייר. זוהי חלק ממגמה העוברת על מוסדות נוספים. המדינה ובית-החולים תל-השומר תובעים בימים אלה חצי מיליארד שקל מחברת אומריקס, שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון.
זאת, לאחר שהשיגו בהצלחה פשרה מול חברת וונטור, שנמכרה למדטרוניק. היזם, פרופ' אהוד שוומנטל, שילם למדינה כמה עשרות מיליוני דולרים, כשליש מן הרווחים שלו מן העסקה. בעקבות אירועים אלה הסדירה המדינה רשמית את שיטת התגמול בעבור המצאות של רופאים בבתי-החולים.