גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאיפה מגיע הדיבידנד של דלק רכב

המחיקה בקמור רמזה שזמן ממושך הדוחות לא שיקפו את מצבה בפועל

דלק רכב , יבואנית מאזדה, פורד ו-BMW, הרוויחה ברבעון הראשון השנה 182.2 מיליון שקל (הרוב בזכות הכנסות מימון/הפרשי שער של 133 מיליון שקל), אבל תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת היה שלילי, בענק - 405.8 מיליון שקל.

הרווח והתזרים אמנם לא תמיד מתואמים, אבל ברוב החברות ורוב התקופות יש ביניהם מתאם מסוים. ברבעון הראשון של דלק רכב הרווח והתזרים הסתכסכו, והמתאם שהיה בעבר נעלם לחלוטין.

זה קרה מכמה סיבות, אבל העיקרית היא מימון לקוחות. דלק רכב מימנה את לקוחותיה יותר מבעבר, הרחיבה להם (בממוצע) את ימי האשראי (היחס בין יום העסקה ליום הגבייה), כשבחלק מהעסקאות אצל חלק מהלקוחות היא אפילו נתנה אשראי של למעלה משנה.

וברגע שמותחים ללקוחות את האשראי, מעבר לכך שכנראה קל יותר למכור, פוגעים כמובן בתזרים מפעילות שוטפת, ובמקום לקבל את הכסף בתנאי האשראי הרגילים, מקבלים אותו כמה חודשים לאחר מכן (בממוצע). מימון הלקוחות מתורגם בדוחות החשבונאיים להחלפת נכס בנכס - יותר לקוחות, פחות מזומנים; אין את הכסף בקופה, יש חוב של הלקוחות שקיבלו יותר אשראי.

ולמרות שהרווח ברבעון הראשון לא גרר תזרים חיובי, דלק רכב חילקה במאי דיבידנד בסך 186 מיליון שקל. החלוקה הזו כמובן לגיטימית - לחברה יש יתרת רווחים ראויים לחלוקה (עודפים), אבל האם היא מאזנת בין האינטרסים של החברה לאלו של בעל השליטה (שמעוניין למשוך דיבידנדים כדי לשרת את החוב שנלקח לצורך רכישת החברה)?

האם החלוקה הזו משקללת את המצב הסבוך של ענף הרכב בכלל, ודלק רכב בפרט?

הענף עובר שינויים: שוק הליסינג במשבר, שוק יבוא הרכב מתנדנד, והרגולציה עושה קולות של שינויים; שער החליפין של הין עולה ויורד כמו יויו, ולחברה חוב פיננסי גבוה. האם לא צריך בעת חלוקת דיבידנד לבחון, מעבר ליתרת העודפים הראויים לחלוקה, את יכולת החברה לייצר מזומנים? בינתיים התשובה פשוטה - לא. בינתיים, לתזרים אין השפעה על הדיבידנד.

התזרים מפעילות שוטפת שונה במהות ובהגדרה מסעיף הרווח, אבל יש כאמור מעין מתאם בין השניים. הרווח מבטא את השורה התחתונה שמסכמת את כל ההכנסות פחות כל ההוצאות; מסכמים את כל העסקאות על פני השנה וכך מגיעים להכנסות, ומולן זוקפים את ההוצאות. הכנסות הולכות יד ביד עם העסקאות - אם העסקה נעשתה בדצמבר 2011 (וענתה על הדרישות החשבונאיות של ההכרה בהכנסה), אז בדוח 2011 תירשם ההכנסה ללא קשר לתקבול בגין העסקה.

התזרים, מנגד, מודד את התקבולים מפעילות שוטפת (מהכנסות) בניכוי תשלומים שקשורים לפעילות - תשלומי שכר, לספקים, שכירות ועוד. כל התקבולים שהועברו בשנת 2011, וכן כל התשלומים ששולמו במהלך אותה שנה, יירשמו בדוח התזרים מפעילות שוטפת.

ובכל זאת - שני הנתונים האלו שומרים לרוב על מתאם כלשהו, בעיקר מכיוון שתנאי ההתקשרות (ימי האשראי) מול הספקים והלקוחות הם פחות או יותר קבועים, ומכיוון שההוצאות שאינן במזומן בדרך כלל דומות בין תקופה לתקופה.

אחרי הכל, נקודת המוצא של חישוב תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היא הרווח, כאשר עליו עורכים התאמות כדי להגיע לתזרים: מנטרלים הוצאות שאינן במזומן (פחת והפחתות) ומתחשבים בשינויים בהון החוזר (לקוחות, ספקים, מלאי ועוד).

מממנת יותר, ממומנת פחות

זה כמובן על רגל אחת. בפועל, יש התאמות נוספות, אך ברוב המקרים אלו הם ההסברים העיקריים להבדלים בין הרווח לתזרים. ואם אין שינויים בקשר עם הספקים והלקוחות, כשתנאי האשראי דומים לעבר, ואין שינוי דרמטי בפחת וההפחתות, אזי צפוי שיהיה מתאם בין הרווח לתזרים בדומה לתקופה קודמת (תלוי כמובן בשינוי במחזור העסקים).

בדלק רכב ההפחתות דווקא גדלו על רקע רכישת קמור מוטורס, ורישום הזיכיון שלה (BMW) במקביל לרכישה כנכס לא מוחשי בסך 95 מיליון שקל.

הנכס הזה מופחת בדוחות רווח-והפסד באופן שוטף, כך שלמעשה זה מחזק את התזרים מול הרווח (ולא ההיפך כפי שקרה בפועל). ובכל מקרה מדובר במספרים קטנים יחסית לדלק רכב, שלא מדגדגים את הפער בפועל בסך 588.6 מיליון שקל.

הפער כאמור מוסבר במימון לקוחות, כפי שמוצג בנספח של דוח התזרים (וגם במאזן), כשבשורה של עלייה ביתרת לקוחות מופיע סכום של 431.8 מיליון שקל.

דלק רכב הגדילה את המימון ללקוחות בסכום זה, מה שמסביר את רוב הפער בין התזרים לרווח, כשלצד זאת רואים באותו נספח שדלק רכב לא הגדילה את האשראי שלה מספקים, אלא ההיפך, היא הקטינה את יתרת הספקים (יצרני הרכבים) ב-152 מיליון שקל. הספקים פחות מממנים אותה, למרות שהיא יותר מממנת לקוחות, וזהו "חור" נוסף, שיחד עם הגידול בלקוחות מסביר את הפער בין הרווח לתזרים.

מה עוד התרחש ברכישת קמור מוטורס

כתבתי כאן לפני מספר חודשים על המחיקה הגדולה (52 מיליון שקל) של יתרת הלקוחות בקמור, רגע לפני שדלק רכב רכשה אותה. מחיקה כזו (הפרשה לחובות מסופקים) מרמזת שבמשך תקופה ארוכה דוחות הנרכשת לא שיקפו את מצבה בפועל. תיאורטית, קיימת אפשרות נוספת: מחיקת לקוחות ביתר.

זה טוב לרוכשת, כי ככל שמוחקים יותר נכסים רגע לפני עסקת הרכישה, כך מייחסים בעת הרכישה סכום גדול יותר לסעיף המוניטין, אשר אינו מופחת באופן שוטף בדוחות. כמו כן, אם הלקוחות ישלמו בהמשך (הלקוחות "שנמחקו") הרוכשת תרשום רווח (בעתיד).

זה סוג של ניהול רווחים בין התקופות, רק שבמקרה כזה מדובר על יצירת הפסדים לפני הרכישה בחברה שכבר פחות מעניינת, ויצירת רווחים בתקופה מאוחרת יותר בחברה הרוכשת. נקווה שבדלק רכב הכול כשר.

כך או אחרת, ברבעון הראשון נערכו התאמות נוספות ליתרות שקשורות ברכישת קמור מוטורס, וערך הנכסים רגע לפני הרכישה ירד ב-10 מיליון שקל נוספים. בין היתר, המלאי ירד ב-4.5 מיליון שקל כשמנגד יוחסו 7 מיליון שקל נוספים לזיכיון ו-3 מיליון שקל למוניטין. הייחוס הזה יגרום להוצאות שוטפות נמוכות יותר לאחר הרכישה ולגידול ברווח (בהשוואה למצב טרם השינוי), אם כי אלו מספרים קטנים ביחס להיקף הפעילות.

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?