שר הגנה של ארה"ב, ליאון פאנטה, אמר אמש (ב') לנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, כי שיתוף-הפעולה הצבאי בין שתי המדינות הוא החזק ביותר שנרשם אי-פעם, וכי מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל איתנה ומתמשכת, כתמיד.
הנשיא ערך ביקור רשמי בפנטגון והתקבל במשמר כבוד צבאי, שהניף דגלי ישראל וארה"ב. הוא חתם על ספר האורחים של משרד ההגנה ושוחח בארבע עיניים עם פאנטה. לאחר מכן יצאו השניים לפגישת עבודה מורחבת בהשתתפות ראשי מערכת הביטחון האמריקני, לרבות יו"ר המטות המשולבים של הצבא, גנרל מרטין דמפסי; תת שר ההגנה לעניינים מדיניים, ג'יימס מילר; שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן; הנספח הצבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון, האלוף גדי שמני; תא"ל חסון חסון, מזכירו הצבאי של הנשיא; מתיו ספנס, עוזר שר ההגנה לענייני המזה"ת; ודרק צ'ולט, עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בינלאומיים.
בחלק הפומבי של הפגישה אמר פאנטה לפרס: "הענקת מדליית החירות בבית הלבן היא הכרה נאותה במפעל החיים שלך, שמקיף קידום השלום, שמירה על כבוד האדם ומאבק למען החירות. הערכים הבסיסים האלה נמצאים בלב היחסים בין ישראל לארה"ב. אנו מעריצים את מחויבותך לערכים אלה ומעריצים את מחויבותך ליחסים בין שתי המדינות".
פרס אמר, שהוא מלא הערצה לצבא ארה"ב, הצבא היחיד שמשימתו אינה כיבוש אלא מאבק למען ערכים: "אתם הצבא היחיד שמשימתו ערכים, לא תאווה לשליטה. הצבא האמריקני לא שמר לארה"ב לא אדמה ולא נכסים, לחמתם למען ערכים".
הנשיא הביע תודה על תמיכת ארה"ב בישראל מיומה הראשון. הוא הדגיש שתמיכה זו ראויה להערכה מיוחדת "מפני שאינכם חייבים לעשות זאת".
על הסוגיה האיראנית אמר פרס: "אני מכבד מאוד את התהליך הדיפלומטי, אך הזמן רץ והאיראנים ממשיכים במירוץ המואץ לייצור פצצה גרעינית, בעודם מוסיפים לשקר ולרמות".
הנשיא הודה לממשל אובמה על רצינותו ונחישות החלטתו במאבק נגד מאמצי איראן לפתח נשק גרעיני ועל מחויבותו הבלתי מתפשרת לסכל מאמץ זה. הוא הדגיש, כי האמירה המפורשת של ממשל אובמה, שלפיה כל האופציות נותרות על השולחן, היא חשובה ביותר.
"אסור לאפשר לאיראן להשתלט על המזה"ת", אמר פרס. "... אף מדינה בעולם אינה יכולה לקבל מצב שבו המזה"ת יפול קרבן להגמוניה איראנית".
עוד אמר פרס, כי הקמת הקואליציה החדשה בישראל יכולה בהחלט לקדם את הסיכוי לשלום, וכי מחמוד עבאס הוא שותף רציני לשלום. כתום הדיון, העניק פאנטה לפרס מדליית הוקרה מיוחדת של הפנטגון.
כמה שעות קודם לכן, כאשר הגיע לבלייר האוז, מעון ההארחה הרשמי של הבית הלבן, אמר הנשיא, כי ידגיש את ההיבט ההומניטרי כאשר יעלה לפני נשיא ארה"ב, ברק אובמה, את בקשת ישראל לחון את ג'ונתן פולארד, המרצה עונש מאסר עולם בבית-כלא בקרולינה הצפונית על ריגול למען ישראל. בריאותו של פולארד רופפת והוא אושפז לפרק זמן בבית-חולים לפני כמה חודשים.
אור ליום ה' תוענק לפרס מדליית החירות, אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב בטקס בבית הלבן, שילווה בארוחת ערב רשמית חגיגית. לפני הטקס, ייפגש פרס עם אובמה לשיחה בארבע עיניים.
בפגישה עם כתבים ישראליים אמר הנשיא: "אני מכיר את כל הבעיות הקשורות במתן חנינה. גם בסמכות נשיא ישראל לתת חנינה. חנינה זה לא המשך התהליך המשפטי. מדובר בשיקולים שחורגים מעבר להליך זה, ובדעתי להסביר זאת לנשיא (אובמה). מעבר לזה איני יכול לומר דבר. אינני יודע מה השיקולים של אובמה, אך אני מתכנן להתמקד בסוגיה ההומניטרית".
נשיא המדינה גינה בחריפות את כתובות הנאצה ב"יד ושם": "זה אחד הדברים המחרידים ביותר. יש גבול לביקורת. מה, אנו מנסים לחקות את מי שניסה לחסל אותנו? כל העם צריך להתייצב חד-משמעית, כאיש אחד, נגד התופעה הזו".
על החלטת אובמה להעניק לו את מדליית החירות אמר הנשיא: "אני רואה בזאת מחוה יוצאת דופן של ארה"ב. יש יותר מ-200 מדינות בעולם. הוא היה יכול לבחור בכל אחת מהן, לאו דווקא בישראל. העובדה שהוחלט לבחור בישראל היא אירוע יוצא מכלל, שמוכיח שלמרות כל הפרסומים (על מתיחויות בין ישראל לארה"ב) קיימים יחסים עמוקים, היסטוריים ועכשוויים, ביננו. אני רואה בכך מתן אות ידידות עמוקה למדינת ישראל ואני שמח על כך".
"בדרך הטבע, יש אג'נדה עמוסה עד אינסוף של בעיות בינינו לבין העולם, ואף על פי כן, הידידות בינינו לבין ארה"ב נשמרת", הוסיף פרס. "נדבר על כל הנושאים שעל הפרק. כמובן שאשמיע את דעתי ואתייחס לעמדותיה של מדינת ישראל בתחום המדיני ובתחום הביטחוני. אני מקוה להשמיע את דעתי גם לגבי נושאים בעולם. אני אזרח העולם".