את השביל המטפס ליער עופר משפחתנו מכירה היטב, מדשדוש מלא אבק אל הפסגה בדרך למחנה הצופים השנתי. אבל הפעם הפתיע כביש סלול. אמנם קלקל קצת את הרומנטיקה, אבל החזיר את הראות. קו החוף נראה כמו תשבץ, ארוג חלקות חקלאיות ומנוקד ביישובים קטנים. הים מסגר את התמונה הפסטורלית בדרך לאתר ים-כרמל, פארק של "אטרקציות, אירועים, אתגרים", כפי שהוא ממתג את עצמו, שנפתח זה כבר מחדש. יצאנו לטיול משפחתי של יומיים, עם שני ילדים חובבי אקשן ואדרנלין, מה שהכתיב במידה רבה את אופי הטיול.
שלומי פורת, הבעלים של אתר ים-כרמל, מעיד על "שריטה". הוא עמל שנים על הקמת פארק אקשן עם שלל מתקנים: רכבת הרים מהירה להחריד ומלבבת כאחת, מגלשת אבובים ומקבץ אתגרים לחובבי הטיפוס. בשבריר של רגע איבדנו את הילדים. הם גלשו פעם באומגה ופעם בסנפלינג, פעם ניסו אותו בהפוכה בקיר הטיפוס ופעם הילכו כלהטוטנים על מתקן חבלים התלוי בין שמים לארץ. בזכות בית הקפה והשטח היפה שמסביב אפשר לבלות במקום כמה שעות מהנות. האתר פתוח כל השבוע, התשלום לפי מתקן (מה שמונע תורים משתרכים) ויש גם חבילות (מחירים: מגלשת הרים - 35 שקלים ליחיד, 50 שקלים לזוג; אומגה, סנפלינג, קיר טיפוס, חבלים באוויר - 20, 4 כרטיסים - 60. דיל הכול כלול: מגלשת הרים זוגי שני כרטיסים מסלול אבובים 3 כרטיסים פארק חבלים - 99 שקלים; טל' 04-9592224124).
משם מיהרנו לעוספיא, וב"טרקטורוני הכרמל" שילבנו חוויה מוטורית מג'עג'עת בנוף בלתי נתפס וקולינריה מקומית. האתר של ראדא וסאמח סאלח חדש יחסית ולוקה עדיין בחסר בתחום החזות ובתשתיות, אבל מרגע שיוצאים לשטח הכול נשכח ומתמכרים לנוף. הם לקחו אותנו לסיור בעקבות השריפה, והחזירו אותנו למה שהעדפנו לשכוח, אבל הפריחה צמודת הקרקע והעצים המפויחים הוכיחו לנו במשך שעה שלטבע שמורה זכות המילה האחרונה. הפריחה הייתה בשיאה, ובעין חיק - אחד המעיינות הבודדים הנובעים בכרמל - אפילו מצאנו מים. הנהיגה בטרקטורון הייתה מסעירה והותירה בי שרירי כתפיים תפוסים וזיכרונות מהתלים. קינחנו בדליית אל-כרמל, בביתו של מאהל, אחיה של ראדא, שעורך ארוחות אתניות לכל המעוניין. התענגנו על מטעמים מסורתיים, ואפילו שני הזאטוטים זללו בהנאה. מאהל, שמנגן בעוד, הפליא בצלילים מודרניים וערביים שהשתלבו בהרמוניה וחתמו יום לא רגוע שעבר על כוחותינו (טל' 052-3970947).
למחרת קפצנו לחוויית הרוכבים בבית אורן. אילן פלג, שהקים את המקום לפני כשלושה עשורים, שומר באדיקות על רמה איכותית גבוהה. תחת גג אחד יש מגוון הפעלות שאינן מאיטות את קצב דפיקות הלב: נסיעה בטומקאר, רכיבת סוסים, מתקן אומגה וקיר טיפוס. לקבוצות יש בונוס - מתחם קאנטרי פרוע.
טיול הטומקאר היה הרפתקה חסרת רחמים והתנהל בקצב חסר מעצורים. השיירה עשתה דרכה כמו נחיל נמלים עמלניות בשבילים המקיפים את בית אורן, בין חורשות מפוחמות שאפילו בהן התעורר האביב בפריחה של לוטם, סייפן וברקן וברעננות של מרווה וקורנית. בשולי השלוחה המערבית עצרנו לתצפית מרהיבה מול מבצר עתלית הפולש אל ים תכול מרגיע. אבל זמן השאנטי היה מוגבל, ועם סיום ההפוגה חזרנו לקצב תזזיתי שהרעיד אותנו כל הדרך חזרה, מאובקים אבל מאושרים. הסוסים היו חוויה מתקנת ויחסית שלווה יותר. הסוסים עשו מלאכתם נאמנה במיומנות ובמשמעת, והסוס של ארבל, שנתפס כעצל, גילה את צדו הפעיל כשהתחיל פתאום לדהור בקלות, סוחט ממנו פרצי צחוק משחררים.
אחרי שעות של פעילות התרווחנו במסעדה מקומית לארוחה דשנה וטעימה. באמצע השבוע פועלת מסעדת קאת בלו (כשרה), ובשבתות ננעלים שעריה ונפתחות דלתות "המסבאה", אותה הגברת בשינוי אדרת. סידור הלכתי מצוין, נוח לכולם, ואפילו מבורך במציאות הישראלית.
בתחילת הביקור חשבתי שמשפחה ממוצעת תרוקן פה ארנק מלא - והתבדיתי. אפשר לרכוש חבילת הרפתקאות קומפלט וארוחה ב-290 שקלים לאדם, ולזוג ב-490 שקלים בלבד - מחיר הוגן תמורת יום בילוי עשיר ושופע, ויש גם חבילות חלקיות (טל' 04-8248474).
אם מגיעים מרחוק, אפשר ללון במלון בית אורן, מלון כפרי שמארח המון סדנאות רוחניות, ומתאים בעיקר כנקודת מוצא לטיולים, כי שפעת המסלולים באזור מסחררת. החדרים פשוטים ברובם ושונים ברמה, בגודל ובמחיר, אבל הנוף מקסים ומבני האבן ציוריים, ויש גם ספא חמוד ובקיץ בריכה בקיבוץ (300-800 שקלים, טל' 04-8307444).