גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פגיעה בצרכנים ובסופרים

מיוחד ל"גלובס": הממונה לשעבר על ההגבלים נגד הצעת חוק הסופרים

"חוק הסופרים", כפי שהוא מכונה, אושר השבוע בוועדת השרים לחקיקה. על-פי החוק המוצע, מחירם של ספרים חדשים לא יופחת במהלך 18 החודשים מיום הוצאתם, וכמו כן יובטח אחוז מסוים מתמורת המכירה כשכר-סופרים. השאלה היא מה תהיה השפעת החוק?

אקדים ואומר: גם לדעתי מצב הסופרים בישראל קשה מאוד; ספרים וספרות מייצגים ערך תרבותי שהמדינה חייבת לקיים ולקדם; כמות אינה חזות הכול; ועל המדינה להידרש למצבם של הסופרים ולפעול לשיפורו.

השאלות שאני מעלה מתייחסות לאמצעי שנבחר, משום שאני מסופק אם התועלת שהוא עשוי להביא לסופרים בישראל שקולה כנגד הנזק העלול להיגרם לצרכן ולהם ממנו.

קרטל במצוות החוק

ענף הספרים בישראל מצוי בתחרות מחירים קשה בין שתי רשתות הספרים העיקריות. תחרות זו באה לביטוי במבצעים שבהם נמכרים ספרים ב"חבילות" של 3 או 4 ספרים ב-25 ו-30 שקל לכותר, במקום במחיר המחירון שיכול להגיע ל-100 שקל לספר.

פדיון ברמה של 30 שקל לספרים שבמבצע, גם בהינתן מכירות של ספרים אחרים במחיר מלא או בהנחה קטנה, מותירים את הענף כולו במצב כלכלי קשה למדי, וכל הגורמים הפועלים בו ישמחו להעלות מחירים.

וזה מה שבא לעשות החוק החדש: הוא מחייב את הגורמים בשוק לפעול באופן אחיד, בכך שהוא אוסר מתן הנחות וקובע תשלום באחוזים לסופר ממחיר הספר שממנו אין לרדת.

תומכי החוק תולים בו תקוות להאדרת תרבות הספרים המקומית, אבל מתמקדים בהוראות האופרטיביות הבאות למנוע מתן הנחות לצרכן. מתנגדי החוק מתמקדים באותה סוגיה - העלייה הצפויה במחיר לצרכן.

אתמקד בה גם אני, ואף אבחן את משמעותו של איסור מתן ההנחות על ספרים חדשים למשך 18 חודשים - "תקופת ההגנה" שיוצר החוק, וגם פרק הזמן שבו ספר חדש רלבנטי מבחינה מסחרית.

השאלות החשובות בעיניי הן אלה: בעקבות החוק, בכמה יעלו המחירים בפועל לצרכן; בכמה תפחת כתוצאה מכך כמות הספרים שהציבור רוכש; ואיך ישפיע איסור מתן ההנחות על הסופרים.

שאלה ראשונה היא: מה יהא מחיר הספרים לצרכן בעולם שבו המחיר מקובע ואין הנחות. האם כדי לשמור על כמות גדולה של ספרים שתימכר לציבור, ייקבע מחיר לצרכן ברמה דומה לזו הנוהגת היום? הסבירות לכך נמוכה.

מחיר נמוך אמנם יאפשר לשמור על כמות הספרים הנמכרת היום, אולם הוא יותיר את הרשתות, ההוצאות והסופרים במצב כלכלי לא טוב. לא בשביל זה עושים קרטל (לפעמים בניגוד לחוק, כאן - במצוות החוק), אלא על מנת להעלות מחירים.

מטעם זה אני מעריך כי בעקבות החוק יעלה מחיר הספרים לרמה של 50-70 שקל לספר. סופרים חדשים ולא מוכרים, או פחות מוצלחים, יתומחרו ברמה מעט נמוכה יותר. אם כך יהיה, המשמעות היא הכנסה להוצאות הספרים של 25-30 שקל לספר (לעומת 15 שקל היום לספרים שבמבצע), ושכר-סופרים בין 5-7 שקלים לספר בתקופת ההגנה.

בחישוב לספר בודד, מדובר בהטבה גדולה לרשתות השיווק ולמו"לים, ובשיפור מצב הסופרים; בהסתכלות רחבה לאורך זמן, אין כל ודאות שזו תהיה התוצאה.

ירידת ביקושים בעולם

השאלה השנייה היא: מה תהיה השפעת המחיר החדש, הגבוה יחסית, על סך ההוצאה לספרים של הצרכן הישראלי. מכירת מעט ספרים במחיר גבוה, יכולה להניב בסך-הכול סכום קטן יותר ממכירת הרבה ספרים במחיר נמוך.

הסופר המצליח שמכר 150 אלף ספרים בשכר סופרים קטן - האם ייטב מצבו כאשר עליית המחיר תקטין את כמות הספרים שימכור בעתיד לחצי או לשליש מכך? והסופר הצעיר שאת ספרו כבר אי-אפשר יהיה למכור בהנחה או במצורף לספרים אחרים - האם מצבו ייטב?

בשלב זה איש אינו יודע איך ישפיעו המחירים הגבוהים על סך ההוצאה של הצרכן לרכישת ספרים. אין מדובר רק בתגובה הקשה, שעלולה לבוא מצד צרכנים שיידרשו לשלם פי שניים ויותר עבור ספר חדש, שנמכר קודם לכן בהנחה גדולה עת נרכש עם 2 או 3 ספרים נוספים.

גורמים נוספים פועלים במערכת זו. יוזמי החוק מייחסים את ירידת מחירי הספרים לתחרות בין הרשתות, ואת התחרות הזו הם רוצים לעקר. הם לא מייחסים חשיבות רבה לשאלה אם ירידת המחירים היא זו המביאה קונים לחנויות, בתקופה שבה הספר המודפס סובל מירידת ביקושים בעולם.

על הזמן הפנוי מתחרות היום רשת האינטרנט והרשתות החברתיות הכלולות בה, אפליקציות תוכן ואלטרנטיבות מסורתיות יותר דוגמת צפייה בטלוויזיה, שאף היא השתכללה עם השנים. העלאת מחיר שאינה מתחשבת באילוצים אלה על ענף הספרים המודפסים כולו, עלולה להוביל לירידה משמעותית בהוצאה על רכישת ספרים.

הגורם שיקבע את גורל השוק הוא תגובת הצרכן להעלאת מחירי הספרים. אמנם מחירי הספרים שאינם במבצע עשויים דווקא לרדת, אבל ההשפעה של חיסול ההנחות, שהן "מושך קהל" משמעותי מאוד, עלולה להיות גדולה.

אם הקונה יגיב ברגליים ויפחית את סכום הרכישה הכולל שהוא מוציא על ספרים בשנה, ייווצר במערכת לחץ חזק מאוד להורדת מחירי המחירון של ספרים חדשים, עד שנמצא את עצמנו, פחות או יותר, במקום שממנו יצאנו. בדרך, לצערי, עלולים להיפגע גם סופרים.

זו השאלה השלישית. כן, הסופרים עלולים להיפגע מהאיסור על מתן הנחות. החוק החדש אוסר לבצע כל שינוי, במשך 18 חודשים, במחיר ספר שיצא לאור. להוצאת הספרים אסור לשנות את המחיר; לרשת הספרים אסור להוריד את המחיר. כך קבוע בחוק.

אין שום הוראה מקבילה לכך בדין הישראלי. אין שום מוצר אחר בישראל שאסור להוריד את מחירו, להתאימו לתנאים כלכליים משתנים, להגיב לשינויים בביקוש שיחולו לגביו, להגיב לתחרות שקמה לו.

מדובר בחידוש מוחלט בישראל. חוקים המגבילים ירידת מחירי ספרים אמנם נהוגים במדינות לא מעטות, אבל קשה לנבא את השפעתה של הוראה כזו, האוסרת מתן הנחות, בשוק הספרים הישראלי על מאפייניו הספציפיים - הן בכלל, והן על רקע מבנה ההנחות האגרסיבי הנהוג בו היום.

אקספרימנט כלכלי

במובן הזה, החוק החדש הוא אקספרימנט כלכלי שתוצאותיו קשות לחיזוי. היום, אם ספר - כל ספר, לא רק בהנחה - תומחר גבוה מדי, תינתן הנחה במחירו, והוא יימכר. אחרי החוק החדש, ספר שתומחר גבוה מדי פשוט לא יימכר, וכך גם ספר שמכירותיו נחלשות אחרי חודשיים-שלושה.

בגלל שהחוק אוסר לתת הנחות, האם לא סביר להניח כי ספרים כאלה פשוט יסולקו מהמדפים לטובת ספרים חדשים, בגלל שאסור להוצאה לשנות את מחירם ואסור לרשת הספרים למכור אותם בהנחה? האם לא יביא האיסור על ההנחות, לקיצור חיי המדף של ספרים רבים, שהיו יכולים להימכר באותה תקופה, אילו ניתנה להם הנחה?

אם כך יהיה, ייצא שכרו של הסופר בהפסדו. קשה וכואב לסופר שעמל על ספרו לאורך שנים, לראותו נזרק ממדף המכירות אחרי זמן קצר - רק בגלל שהחוק אוסר באופן משונה להתאים את מחירו לרמת הביקוש.

לא באתי לעסוק ברשימה זו בכל היבטי שוק הספרים בישראל. לא דנתי בסוגיית הצלבת הבעלות בין הוצאת ספרים לרשת ספרים. גם לא התוויתי פתרונות לבעיות הקיימות בשוק זה - למרות שברור שאת מצב הסופרים אפשר לשפר בדרכים טובות יותר מאלה שמציע החוק, ובהן קביעת שכר מינימום שיקבל סופר בגין ספר, הגבלת ההנחה שתוכל הוצאת ספרים לתת לרשת ספרים, חיזוק התמיכה הממשלתית לסופרים, ועוד. לא הכול אפשר להקיף ברשימה עיתונאית אחת.

צריך לשפר את מצבם הכלכלי של הסופרים, אולם קיימת יותר מדרך אחת לעשות זאת. אפשר לקדם את הספרים והסופרים, אגב פגיעה קשה פחות בצרכן, ותוך הטלת סיכון קטן יותר על הסופרים עצמם.

הכותב, שותף מנהל במשרד תדמור, היה בעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב